ביום בו ראיתיך לראשונה,

חשתי כמו אדם שטעם זה עתה טעמו של תפוח,

טעם גן עדן המזכיר ימי בראשית עשירים בשלל צבעי הקשת.

ביום בו ראיתיך לראשונה,

הבנתי משמעותו של ניתוח לב פתוח,

ניתוח שהחזיר לחיי שפע חיוניות שנדמה היה שכוסתה בתרדמת.

ביום בו ראיתיך לראשונה,

הייתי כפרפר מאושר המבקש בחיקך לנוח,

עטוף בשלווה וברוגע, מתענג על תחושות רומנטיות של שלכת.

ביום בו ראיתיך לראשונה,

חוויתי קדושה שמימית שהובילה את לבי לפתוח,

מבקש לרחוץ ולהיטהר תחת מפל נפשך המקודשת.

ביום בו ראיתיך לראשונה,

ביקשתי לטעום את שפתייך, טעם ממריץ שנתן בי כוח,

להביט קדימה אל ימים חדשים, אל לילות בם נטמנת בי כאוצר בכספת.

ביום בו ראיתיך לאחרונה,

ידעתי שישנו האחד שלך, שעל מפתנך יתדפק ואותו יבקש לפתוח,

שישנה כנראה אהבה אחרת, שלחיזוריה אתפתה ואשזור בה עונה מלבלבת.

לעולם לא אשכח את מי שהיית עבורי.

מוקדש לך, ואת תדעי.