כבוד השגריר לשעבר צבי מזאל - האם הוא משתולל גם לנוכח פרסומים גזעניים בתקשורת הישראלית ?
הערה מקדימה (תודה ל-ג' על הקישור לפרסום משנת 2005):
http://www.haaretz.com/hasite/spages/905287.html
http://www.shovrimshtika.org/press_item.asp?id=106 הארץ עדות: רופא צבאי ביצע שיעור באנטומיה בגופת פלשתינאי / הראל עמוס 28/1/2005
עדויות חדשות של חיילים, שאספו אנשי תנועת “שוברים שתיקה”, מעלות חשדות למעשים חמורים במהלך הלחימה בשטחים. פרשייה אחת מתייחסת לרופא צבאי שהדגים שיעור באנטומיה לחובשים על גופת פלשתינאי חמוש; והשנייה לירי בחברון, לכאורה בדם קר, של חייל בפלשתינאי לא חמוש. מצה”ל נמסר כי הפרשות אינן מוכרות וכי הדיווחים ייבדקו. חייל בשירות סדיר, ששירת כחובש בגזרת רמאללה לפני כשנתיים סיפר ל”הארץ”, כי ה”שיעור” יוצא הדופן אירע בתום היתקלות בין הפלשתינאי לכוח צה”ל. לדבריו, גופתו רוטשה מיריות וחלק מאיבריה הפנימיים נפלטו החוצה. “הרופא הוציא סכין והתחיל לחתוך חלקים בגופה”, מתאר החייל. “הוא הסביר לנו על חלקים שונים: הקרום שעוטף את הריאות, שכבות בעור, הכבד, דברים כאלה”. מצה”ל נמסר כי נעשה ניסיון לאתר את המקרה, אולם הפרשה אינה מוכרת. את העדות מחברון סיפק צנחן ששירת בעיר באוקטובר 2000. הצנחן מספר כי חייל מהפלוגה שלו ירה אש חיה לעבר צעיר פלשתינאי, שעמד במרחק מה מהתקהלות שמשתתפיה יידו אבנים בעמדת צה”ל. ההרוג הוא מנסור טהא אחמד, בן 21. הצנחן מספר כי ירה כדורי גומי אל מיידי האבנים. “שיחקנו תופסת, כמו חתול ועכבר. לא הגיעו אלינו האבנים בכלל. פתאום אתה שומע כזה ‘פא’ וישר אחרי זה עוד ‘פא’, של כדור חי. אני ישר מרים גבה וחושב לעצמי: ‘וואי. נראה לי שהם לא ירו כדורי גומי (…) בוא’נה, זה כדורים חיים’”. בפרשה לא נפתחה חקירת מצ”ח ולא נוהל תחקיר כלשהו. תנועת “שוברים שתיקה” אומרת כי “צה”ל לא מתעמת באמת עם הלכלוך ומעדיף לסגור את הדברים בתוך הבית, כפי שמלמדות גם העדויות החדשות”.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מכתב פומבי לצבי מזאל - מאת נמרוד ברנעhttp://reasonable.blogli.co.il/archives/31
[למי שלא מכיר, צבי מזאל כיהן כשגריר ישראל בשבדיה בשנות ה-2000. הוא התפרסם כאשר נהג כדיפלומט וניתק מהחשמל את יצירת ‘שלגייה בדם’ במהלך ערב פתיחת תערוכה בשטוקהולם הערב, 19 לאוגוסט, הוא התראיין ל’ערב חדש’ בערוץ הראשון.]
מר מזאל, שלום רב, צפיתי בך מתראיין ל’ערב חדש’ תחת תפקידך כ’שגריר ישראל בשבדיה לשעבר’. הרשה לי לציין, לפני שאמשיך, כי אנשים כמוך הם שגורמים לי לתעב את כל הלשעברים שמתראיינים לתקשורת על תקן פרשנים לרגע, ומגלים את כל החוכמה והפיתרונות מייד רגע אחרי שהם סיימו את כהונתם. ובכן, התראיינת לרגל מאורע האנטישמיות הנוכחי, אשר הפך אותך מתוקף תפקידך כלשעבר לכוכב תקשורת, הלא הוא עלילת הדם בדבר רצח מכוון של פלשתינאים ע”י צה”ל לצורך סחר באיבריהם. הידיעה בנושא, אשר התפרסמה בעיתון השבדי הנפוץ ביותר ‘אפטונבלדט’, מזכירה לנו שעד כמה שהעיתונות הישראלית מדרדרת, תמיד אפשר לרדת יותר נמוך. אז אחרי שהוצאת את החליפה הישנה מהארון, צחצחת את הנעליים, הסתכלת במראה ונזכרת איך זה להרגיש חשוב, צעדת בשמחה אל התקשורת. בבוקר בטח התראיינת אצל רזי או ירון, אתמול כבר כמה עיתונאים מהתקשורת המודפסת התקשרו לקחת תגובה או אפילו ביקשו מאמר תגובה קצר של 200 מילה שאפשר לשים יפה בבוקסה. כשצלצלו מהטלוויזיה התחושה הייתה אמביוולנטית – מצד אחד הזמינו אותך רק ל’ערב חדש’ ולא ביקשו ממך סינק למהדורת החדשות, מצד שני זו בכל זאת טלוויזיה. ומה כבר יכולת להגיד? שהעיתונאי כתב שטות מצוצה מהאצבע? שהעורך זרק זין? שמדובר בטבלואיד ערב, גירסא משולבת ומשוקצת של ‘ישראל היום’ ו’ידיעות אחרונות’ ולא במקבילה של ה’גארדיאן’ או ‘הניו יורק טיימס’? שזה מקרה מצער מאוד? שמספר מקרי האנטישמיות בשבדיה נמוך ולא צריך להתרגש? חלילה. חלילה לך משתעשה זאת. על האפשרות לא להגיב מכיוון שמדובר בעיסוק צהובוני וזה מתחת לכבודך חשבת? חס וחלילה. כי אז תעשה טעות כפולה, תירה גם למולדת וגם לעצמך ברגל. למולדת מכיוון שאז לא נוכל להמשיך להתבכיין, לטעון ש’כל העולם נגדנו’, להמשיך להיות ‘עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב’, להמשיך לצעוק או”ם שמום או כדבריו של בני פלד: “היהודים לא יצאו מהגטאות וכנראה אין להם כלל מודעות לחובותיו של בעל בית ריבוני”. לעצמך היית גורם נזק אפילו יותר חמור, כי אלמלא התפוצצה פרשייה צהובה ומנופחת כזו אשר תואמת להפליא את האינסטינקטים הפבלוביים הישראליים, לא היית עולה שוב לכותרות, מדלג בין האולפנים. ואז מה? תחזור למי האפסיים ולמיזמים כושלים? הרי מהי עבודת השגרירות במקום קודר כסקנדינביה, צבי, אלמלא קצת אקשן ומריבות? הרי אם זימנו עכשיו לבירור קונסול כללי מכיוון שטען שאופן ניהול היחסים עם ארה”ב “גורם נזק אסטרטגי לישראל”, מה היו צריכים לעשות לך כשטענת, בניגוד מוחלט לעמדת כל ממשלות ישראל מאז 1992, כי “הפלסטינים לעולם לא יכירו בישראל, מכיוון שהם בעצם רק רוצים לחזור ליפו ולחיפה ולזרוק את היהודים לים.” והוספת הצעה למדיניות משלך “ישראל מוכרחה לכן להשתמש בכל האמצעים ההכרחיים על מנת להמשיך ולשלוט בפלסטינים לנצח.”? האם לא יצרת בעצמך באמירה זו נזק אסטרטגי למדינת ישראל כדוברה הרשמי? איזו דעה אמורים לקבל השבדים על ישראל כשכך מתבטא שגרירה? אך לצערי הנזק שלך לא נעצר שם. כשדן מרגלית, דמות חיוורת שלא עוברת מסך, שאל אותך האם היית מגדיר את שבדיה כמדינה אנטי-ישראלית השבת מייד כי מדובר במדינה אנטישמית תוך הפניית אצבע למפלגה הסוציאל-דמוקרטית. החלת בנאום הכפשות והשמצות נגד הסוציאל-דמוקרטים: “הכל התחיל באולוף פאלמה [רה”מ הסוציאל-דמוקרטי שפעל נמרצות נגד שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה ובעד שלום וזכויות אדם ברחבי העולם ונרצח ב-1986 – נ”ב]” אמרת כמו תוכי “כל התנועות המרקסיסטיות האלה, הלניניסטיות האלה, האנרכיסטיות-קומוניסטיות האלה“, ערבבת יותר מדי שמות כמו שמרן טוב וירקת בזעם, “הם חדרו לתוך הסוציאל-דמוקרטים!”. לא הספקת להאשים אדם אחד שנרצח וכבר תקפת את השנייה “ובאינתיפאדה השנייה, מה שאנה לינד עשתה לנו!” התבכיינת. ואכן, מה שאנה לינד עשתה לכם היה באמת חמור, בטח כשמשווים את זה למה שישראל עשתה לפלשתינאים ולרשות הפלשתינאית באינתיפאדה השנייה. אני בטוח שבזמן שצה”ל שיכלל בשכם את שיטת “התולעת” ופער חורי ענק בשדרות בתים שלמות היה לך מאוד קשה עם כל הרעש מההפגנות מול השגרירות. ובכן, מר מזאל – הרשה לי להעיר מספר הערות בנדון. אני מרגיש קצת קרוב למפלגה הסוציאל-דמוקרטית השבדית, אולי בגלל חברותי במרצ, והקשרים הבינלאומיים בין שתי המפלגות. אולי בגלל שהם בכל זאת, אתה יודע, הקימו מדינת רווחה לתפארת, דאגו לשוויון זכויות לכל אזרחיהם (בניגוד למפלגות אחרות נגיד) ולא הפכו את איגוד העובדים למסחרה קואליציונית במובן הכי רע ודוחה שיש וגם בגלל שהם לא עוכרי ישראל כמו שאתה מציג אותם ברוב נבזיותך. למעשה, אישים כמו אנה לינד קידמו את יחסי ישראל-שבדיה לאורך תקופה ארוכה יותר ממך. לינד, עוד מימיה כחברת פרלמנט צעירה ותפקידה כשרת איכות הסביבה. אז נכון, לינד לא בדיוק התלהבה מהעוצר, הכתר והסגר שהטלנו על הגדה המערבית ורצועת עזה, על הצורה שבה ריסקנו את הרשות הפלשתינאית, וגם היה קשה לה עם כל החולים האלה שלא הצליחו להגיע בזמן לבית החולים, והיא אפילו מחתה בעניין, אבל האם זה הופך אותה לעוכרת ישראל? או האם בגלל שאולוף פאלמה חזה כבר כמה שנים אחרי מלחמת ששת הימים את האסון שיוליד הכיבוש, אז הוא אם כל חטאת? דיפלומטים לאומנים וצרי אופקים שכמוך הם אלו אשר מדרדרים ופוגעים במעמדה הבינלאומי. במקום תרבות דיפלומטית של קירוב לבבות, יצירת שיתופי פעולה וקידום פרויקטים משותפים אתה מעודד ריב ומדון. כבודו אומנם גדל במדינה שבה התרבות השלטת היא מיליטריסטית וכוחנית, אך נדמה לי שבהקדמה למבוא בקורס צוערים היו צריכים להסביר לך שבדיפלומטיה זה עובד אחרת. אגב, מר מזאל, עדיין לא מאוחר מדי לתקן את נזקיך. אתה יכול להתעשת ולפעול לשינוי המצב; תוכל לעמוד בראש אגודת הידידות ישראל-שבדיה, לארגן מלגות לחילופי סטודנטים (רצוי לשלוח סטודנטים ישראלים ללמוד כלכלה בשבדיה, אולי תיכנס להם תובנה סוציאל דמוקרטית לשכל), לסייע בפרויקט השלום של מרכז אולוף פאלמה בישראל, ואפילו נראה לי שאוכל לסגור משהו עם רובי ולדאוג שבפעם הבאה שמגיע לכנסת ביקור ממלכתי משבדיה יזמינו גם אותך. הכותב כיהן כמזכיר הבינלאומי של צעירי מרצ
|