גם לתא בודד יש מה לומר
פוסטים אחרונים
- חובות וזכויות אזרחיות 22/1/13
- מה בצעם מדאיג את הממשלה ? 8/8/11
- מחאה 6/8/11
- התפצלות 26/3/11
- חזרה מהשאול 10/3/11
- שיר פרידה 6/12/09
ארכיון
0
צלקת ישנה
השיר הזה מתנגן בראש כבר הרבה זמן, תוהה האם האהבה האחרת היא באמת בגדר הבלתי אפשרי.
"אתה לא יודע מה זה לאהוב ואתה אף פעם לא תדע". רוב הזמן קיימת ידיעה שזה לא נכון אבל לפעמים .... התהיות עולות, לפעמים פשוט אין כח להלחם בכל אותם שדים שחגים סביב וממתינים לאותו רגע שבו הם יוכלו להתנפל ולצוד את טרפם. המשפט שנאמר אי אז בעבר הרחוק חרוט עמוק בזכרון. כמו צלקת שמעידה על פצע ישן שנרפא(?). תמיד יש משהו שמושך לגעת באותה צלקת, להזכיר את הדברים כמו שהם היו, לטוב ולרע. יש משהו אמיתי באותה צלקת, הרבה יותר אמיתי מכל אותן פנטזיות על אהבה אחרת. אולי זה ההבדל הגדול בין העבר לעתיד. אולי הצלקת רק מזכירה שאפשר גם אחרת. או אולי לא.
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נו טוב, נצחת, הצדק איתך....
לא חייבים לצלק את עצמנו שוב ,אפשר לרפא את הצלקת או פשוט לבחור אחרת :))
"יש משהו אמיתי באותה צלקת, הרבה יותר אמיתי מכל אותן פנטזיות על אהבה אחרת".
משפט חזק! אמיתי!
ועם זאת, אנחנו לא יכולים להסתפק בצלקת של העבר, וחייבים "לצלק" את עצמנו עוד..
חייבים להמשיך לפנטז!
תודה איש יקר,
תא בודד ירים עוד כוסית (בת אחותו של הספל) של וודקה עם התקווה הזאת.
תא בודד
אפשר אחרת ,