כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    שמלת מים. זוהר גולדפרב

    87 תגובות   יום שישי , 21/8/09, 20:37

    השיר, נכתב בהשראת מוזה יקרה לי,  נכתב דרכו, איתו.

    צילום, אמית הרמן, יודע לגעת נכון בעינו ודרך ליבו.

    בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי.

     

    גַּם אִם רָצָה

     

    רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

     

    לְהַתִּיר 

     

    לֵאֹרֶךְ גַּבִּי.

     

    בִּנְּחֻשְׁתַּיִּם כְּבוֹדוֹ.

     

     

    מַלְבִּישֵׁנִי

     

    בְּשִׂמְלַת-מַיִם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (86)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/10/09 19:53:

      תכתבי במלים מובנות כי גם במילון לא מצתי את המילה בנחשתים תעשי את החיים קלים כי כל קשה לי לפי כאלו כללים שאותם אנו מעלים אני אותך מעריך ואני מקווה שאותך אני לא מביך
        5/9/09 18:32:

      צטט: ליאורה חורש 2009-08-30 17:44:58

      סיכומו של שיר,

      כי כל איש רואה בו את עצמו.

      המילים אינן שלך עוד כי

       לאויר העולם השתחררו.

      כתיבתך יפה ומרתקת,

      ונוגה כמותך.

      תודה

       

      תודה רבה רבה.

      המילים שלי, 

      הפרוש שלי הוא שלי לעצמי, 

      הפרוש של אחר בעיניו, שלו

       

        30/8/09 17:44:

      סיכומו של שיר,

      כי כל איש רואה בו את עצמו.

      המילים אינן שלך עוד כי

       לאויר העולם השתחררו.

      כתיבתך יפה ומרתקת,

      ונוגה כמותך.

      תודה

        26/8/09 12:23:

      צטט: הלנה היפה 2009-08-24 11:06:38


      שלום זוהר, אתמול רק ככבתי היות ולא התפנתי להגיב, חזרתי וקראתי שוב אתץ שירך המיוחד כל כך והתרגשתי שוב, אולי אפילו יותר

       מאתמול. מן הפתיח הקשה והכובל כל כך: בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי.  אל הסוף האניגמטי והכואב, שמלת המים. שמחה להכיר אותך זוהר ומקווה לקרוא עוד מיצירתך המרתקת.

      תודה ו*

      לאה

      אני מתרגשת מהתגובה!

      תודה

       

        26/8/09 02:39:


      *

      "

      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

       

      לְהַתִּיר 

       

      לֵאֹרֶךְ גַּבִּי. "

       

       

       *

      יפה אהבתי את השיר והכתיבה.

      תודה.

        25/8/09 18:03:


      חודר ....

       

      כמו מחט

       

      *

        24/8/09 23:51:

      מסקרן:)
        24/8/09 17:26:

      טוהר מילים בין השורות..

      נפלא :)

        24/8/09 17:12:


      ז ו ה ר

      דימויים יפים בשירך

      תודה

        24/8/09 14:26:

      בהחלט מקווה שזאת לא שירת הברבור של כתיבתך :-)

      מקסים

        24/8/09 12:10:

      בנחושותיים וברוכסן

      תרכסי תסכרי ..

      כל מאוויים...

      ושמלת המים

      האם בה את מאווייך

      תטהרי?

      ה(א)וי כל צמא

      רוצו למים?????:)))

      *

        24/8/09 11:06:


      שלום זוהר, אתמול רק ככבתי היות ולא התפנתי להגיב, חזרתי וקראתי שוב אתץ שירך המיוחד כל כך והתרגשתי שוב, אולי אפילו יותר

       מאתמול. מן הפתיח הקשה והכובל כל כך: בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי.  אל הסוף האניגמטי והכואב, שמלת המים. שמחה להכיר אותך זוהר ומקווה לקרוא עוד מיצירתך המרתקת.

      תודה ו*

      לאה

        24/8/09 04:16:

      חזק אף יותר

      משלב את כל האלמנטים בתוכו...

        24/8/09 00:40:

       פשוט נפלא.
        24/8/09 00:30:


      שמלת מים..

       

      איך לא קניתי אחת כזו לבר-מצווה.. ?

       

      שיר אדיר..!

       

      (:  אהבתי מאוד..!

        23/8/09 23:19:


      דימויים קסומים!

      תודה,

      לימור *

        23/8/09 22:19:
      יפיפה אהבתי.
        23/8/09 20:44:

      צטט: ashorer 2009-08-23 07:14:27


      הניגוד שבין הנחושתיים לרוכסן טיפות המים...

       

      הרצון להשתחרר, לפרוץ להוציא את התשוקה העצורה.

       

      אחלה!

       

       תודה, איש

        23/8/09 20:42:

      צטט: משה228 2009-08-22 15:00:29


      הסירי את הנחושתיים

      והתירי מאווייך.....

      *

       

       אשתדל..

        23/8/09 20:41:

      צטט: מר בחור 2009-08-23 18:55:08


      האמת,,,מלל ומשחק מילים חביב,,

      אבל ברצינות ,,,,,בקטנה....

       לא הבנתי כלום

       

        23/8/09 18:55:


      האמת,,,מלל ומשחק מילים חביב,,

      אבל ברצינות ,,,,,בקטנה....

        23/8/09 16:10:
      מילים ענוגות ועזות-מבע!  *


      שקיפות היא שמלת הנפש

      אפשר דרכה לגעת בכל*כתיבה יפה

        23/8/09 15:47:

      תמונה יפיפיה...

      צודקת באומרך תודה למוזה.כי בלעדיה לא נוכל להעלות שירים, וגם לא אותיות שמתחברות.תודה לך. 
        23/8/09 14:36:

      מים וחופש מתמזגים נפלא ביחד, הם מהווים ניגוד מפואר לאזיקים, כבלים, נחושתיים.

      יופי של מילים. 

        23/8/09 14:23:

      זוהר,
      תודה על שיר

      המרגש בתנועתו

      בין איפוק להבעה

       

      נעים להכיר אותך לראשונה.

      תמר.

        23/8/09 13:12:

      צטט: יערית 1 2009-08-23 13:07:16


      התמונה המצורפת מדהימה לכשעצמה (-:

       

      תודה יערית יקרה!

        23/8/09 13:07:

      התמונה המצורפת מדהימה לכשעצמה (-:
        23/8/09 07:14:


      הניגוד שבין הנחושתיים לרוכסן טיפות המים...

       

      הרצון להשתחרר, לפרוץ להוציא את התשוקה העצורה.

       

      אחלה!

        23/8/09 03:48:


      שמלת מים מלטפת את הגוף ומצננת,

      ואין כמוה צמודה ומרעננת...    (-;      ...

        22/8/09 21:52:
      מקסים *
        22/8/09 20:34:
      עולם המים
        22/8/09 15:52:
      משרה הרגשת קרירות
        22/8/09 15:43:

      נפלאה שאת

       

       

       

       

      צטט: ז ו ה ר 2009-08-22 10:33:56

      צטט: חצי עולם 2009-08-21 21:27:27


      את כותבת כל-כך נפלא.

       

      אפשר אסוציאציות ל'בנחושתים'?

      נחושתיים:

      כאן, חוקים שאנו פועלים לפיהם, כבולים על ידם, ואפילו לא מבינים למה, רוצים לפרוע בהם וההתנהלות התבניתית של הנפש שלנו, אינה מתירה לנו.

      עולה בי לפתע קישור: ימימה (חוכמת הבינה...חשיבה הכרתית) מדברת על שבירת שרשרת, מדובר על רגע* בו אדם מבחין בהתרחשות שהוא עושה עם עצמו וחוזר עליה, הלוך ושוב. בנקודה בה הוא רואה את זה, כמו מפץ גדול, הוא שובר את השרשרת ויכול לפנות לאפיקים אחרים.

       

      רגע* :כמו הארה, אני רואה את זה כיציאה מתוך עצמי, והבטה על חיי מלמעלה. זוהי ראייה את כל חלקי הפאזל של חיי, רואה איך לכל דבר יש סיבה מדוייקת, מבינה הבנה עמוקה, לא זו של השכל, אחרת, גבוהה יותר, את כל הסיבות והמסובבים ואז חוזרת פנימה אל תוך העצמי כאן. לא תמיד זוכרת הכל במודע אבל התרחשות פנימה פעילה ורוחשת מתוך ההבנה ההיא.

      "להבין ולשחרר" גם ימימה.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        22/8/09 15:26:


      כמו ציפור

       
      שלמה ארצי
      מילים: נתן יונתן
      לחן: שלמה ארצי


      אדם כמו ציפור כל עוד נפשו בו שר
      בין שהוא בגפו שמר לו, בין שהוא מאושר -
      יען כי הכל עליו מלבין לאיטו,
      רק השיר אין לו כמישה.

      מה שמושך שאיננו ציפור לאחוז בשיר,
      שאולי המילים חזקות וקלות מגלי האויר
      ושעה שישוב האפר על הארץ,
      יתנשא שירו לעבים.

      לא ציפור השיר - אך קליל -
      שכן אין זהב לשרים
      ורק מלחמות להם עם הרוחות ועם הסוהרים.
      ואם יהיה מבול בעולם,
      יש לו תיבת אררט בראש אחד ההרים.

      יעוף כיונה, אחרי העורב,
      לאהוב אילנות וילדים ונשים,
      כל מה שהוא, מגזע הקשים, היפים והנואשים
      שאין להם גואל, זולת הגבר, הבכי והשיר.
         

        22/8/09 15:00:


      הסירי את הנחושתיים

      והתירי מאווייך.....

      *

        22/8/09 13:02:

      צטט: לחישת הלב 2009-08-22 12:56:44


      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

      זוהר יפתי....

      הדימוי קסום בעיני..

      היטבת להביע תחושות

      רכסת וריגשת במילים ספורות

      בכשרון נדיר ומיוחד רק-לך..

      פשוט קסום בעיני.

      לקרא, ולהתפעל.

      עונג לי.

      תודה.

       

      תודה יקרה,

      אני רוצה להודות למוזה שלי...

        22/8/09 13:00:

      צטט: שושוארז 2009-08-22 12:33:48

      צטט: ז ו ה ר 2009-08-22 10:18:45

      צטט: חומר חוצני 2009-08-21 21:18:42

      האם זהו תאור של טבילה איומה במקווה או רחצה מטהרת בים?

      בכל אופן יש כאן סתירה בין הרצון להיטהר לבין משקולת זוחלת על הגב, גם אם עשוייה מזרזיפי מים. בערך כמו מה שהרגשתי כשגיליתי שאישתי בוגדת בי.

      ולתפארת מדינת ישראל...

      שבת שלום- דוד רונן.

       

      לא זה לא זה,

      חוקים וגבולות לעומת חופש

      קצת יותר מדויק,

       

      ברגע שאנחנו מאפשרים לעצמינו לצאת מהגבולות..

                     אנחנו מגיעים הכי קרוב לעצמינו......ולהגיע לחופש להיות מה שאנחנו..

       

       

       

       

      מסע עם אומץ, אהבה, סבלנות, התמדה ואמונה

        22/8/09 12:56:


      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

      זוהר יפתי....

      הדימוי קסום בעיני..

      היטבת להביע תחושות

      רכסת וריגשת במילים ספורות

      בכשרון נדיר ומיוחד רק-לך..

      פשוט קסום בעיני.

      לקרא, ולהתפעל.

      עונג לי.

      תודה.

        22/8/09 12:33:

      צטט: ז ו ה ר 2009-08-22 10:18:45

      צטט: חומר חוצני 2009-08-21 21:18:42

      האם זהו תאור של טבילה איומה במקווה או רחצה מטהרת בים?

      בכל אופן יש כאן סתירה בין הרצון להיטהר לבין משקולת זוחלת על הגב, גם אם עשוייה מזרזיפי מים. בערך כמו מה שהרגשתי כשגיליתי שאישתי בוגדת בי.

      ולתפארת מדינת ישראל...

      שבת שלום- דוד רונן.

       

      לא זה לא זה,

      חוקים וגבולות לעומת חופש

      קצת יותר מדויק,

       

      ברגע שאנחנו מאפשרים לעצמינו לצאת מהגבולות..

                     אנחנו מגיעים הכי קרוב לעצמינו......ולהגיע לחופש להיות מה שאנחנו..

       

       

       

        22/8/09 11:34:

      צטט: שקט ושלווה 2009-08-22 11:28:29

      זוהר

      קצר וקולע

      אהבתי

      *

       

      תודה רבה לך יקירתי!

        22/8/09 11:28:

      זוהר

      קצר וקולע

      אהבתי

      *

        22/8/09 10:57:

      צטט: צלם1 2009-08-22 10:28:42

      זהר כשמך.כך "הרוכסן"

      יקירתי.

      היית אמורה להוולד.מתקןפה.אחרת.

      יכול להיות שנימתו של הרמב"מ.פועמת בך

      יפה לך.עבור המילים.השפה.

       

      ואחלה שבת

       

      לא בקיעה ברמבם

      כבוד גדול

      תודה רבה

        22/8/09 10:55:

      צטט: יערית 1 2009-08-22 08:02:03


      המים - מעידים על היטהרות הנפש כמו במקווה טהרה

       

      חושניות במילותייך וכתיבתך ניפלאה

      בהחלט גורמת לכיווץ גבות(-:

       

      שבת שלום יקרה שלי

       

      זהבית

       

      לחשוב ששמלת המים תטהר אותי...זוהי מחשבה מעניינת

        22/8/09 10:54:

      צטט: ,תשוקי 2009-08-22 07:36:02

      צר לי קטנהי

       

      יש משהו בדבריך, אבל אופטימיות קוסמית...אני יודעת...

      ת'אמת,

      אני יודעת

      לא תמיד מעוניינת להקשיב לי

      אבל אני יודעת

       

       

        22/8/09 10:53:

      צטט: אירידיולוגית 2009-08-22 07:32:20

      בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי.

      גַּם אִם רָצָה

      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

      לְהַתִּיר 

      לֵאֹרֶךְ גַּבִּי.

      בִּנְּחֻשְׁתַּיִּם כְּבוֹדוֹ.

      מַלְבִּישֵׁנִי

      בשמלת מים

      רואה היטב את הניגוד בין האיפוק - חגורת צניעות..

      לבין הרגש הנוטף... בשמלת המים שהוא גורם לך


       

       

      את

      מדהימה אותי

      שקיפות בעינייך

        22/8/09 10:52:

      צטט: חומר חוצני 2009-08-21 21:39:46

      הערה נוספת בעיקבות התגובה של sounde.

      ידידי החכם באדם. אין לך מושג מה פרוש הביטוי - שירת הברבור....

      הפירוש הוא שזו הפעולה האחרונה של האדם או היצירה האחרונה שלו לפני שהוא מתפגר. האם זה מה שאתה מרגיש או שזו תגובה אלרגית שלך לחוסר הבנת השיר?

      וכבר כתבתי- לתפארת מדינת ישראל....

       

       

      ידידי החכם באדם, שלום גם לך. חלילה הייתה כוונתי להתפגרות המשוררת, ולא, לא הייתה לי שום תגובה אלרגית לחוסר הבנת השיר. כוונתי הייתה שמכל יצירותייה זאת העילאית שביניהם
        22/8/09 10:52:

      צטט: בועז22 2009-08-22 07:10:37


      משקלות על הצוואר..., כבדות

      ומאיטות..., מצד שני: שחרור...,

      מה יגבר על מה?, הזמן, רק הזמן יגיד...

       

      צודק

        22/8/09 10:51:

      צטט: אפור הזקן 2009-08-22 07:00:39

      שמלת מים   נפלאה

       

         נשיקהרגוע

      שלום שלום ותודה רבה!

      חיוך

       

        22/8/09 10:51:

      צטט: איליא 2009-08-22 06:12:03

      כל הכבוד...............

      הרבה הצלחה

      תודה. יצירותיך הגדולות אכן מרשימות גם כן

       

        22/8/09 10:50:

      צטט: windstone 2009-08-22 02:44:51

      אין מילים

      תמים

       

      לחייכן שלי יש כובע קש מלא פרחים

      תודה לך!

        22/8/09 10:43:

      צטט: ronafr 2009-08-22 01:00:29


      רגיש, אצילי, ומלא עוצמה שקטה...***

      גם בחוויה שלי, הרגשית.

      גם עצור, מתנהל מדוייק, מאופק.

      מעניין הרגש שמוצף מאותיות,

      תודה רבה לך!

       

        22/8/09 10:42:

      צטט: Dave Love 2009-08-21 23:24:52


      אהבתי את הדימויים ורכיסת המילים. תודה.

      רכיסה, מילה נרדפת: פְּריפָה (דגש בתוך פ בהתחלה, לא יודעת אם רואים את זה ברור)

      לא ידעתי

      גיליתי

      אני נוגעת כאן בכבילה לעומת שחרור

      רכיסה לעומת פרימה

      תודה לך!

       

        22/8/09 10:37:

      צטט: pinkason1 2009-08-21 23:12:59

      יפה שבת שלום

       

      מתאים לי מתאים לי מתאים לי

      גם לך!

        22/8/09 10:37:

      צטט: אלקר 2009-08-21 21:57:20


      ומה בין החדר השמאלי לימני..

      רוכסן של...

      נהדר..

      פשוט נהדר..

       

      בין החדר השמאלי לימני, בכל חדר דברים אחרים ביהדות

      ותודה על הנהדר,

      נהדר היא מילה חגיגית בעיני

        22/8/09 10:33:

      צטט: חצי עולם 2009-08-21 21:27:27


      את כותבת כל-כך נפלא.

       

      אפשר אסוציאציות ל'בנחושתים'?

      נחושתיים:

      כאן, חוקים שאנו פועלים לפיהם, כבולים על ידם, ואפילו לא מבינים למה, רוצים לפרוע בהם וההתנהלות התבניתית של הנפש שלנו, אינה מתירה לנו.

      עולה בי לפתע קישור: ימימה (חוכמת הבינה...חשיבה הכרתית) מדברת על שבירת שרשרת, מדובר על רגע* בו אדם מבחין בהתרחשות שהוא עושה עם עצמו וחוזר עליה, הלוך ושוב. בנקודה בה הוא רואה את זה, כמו מפץ גדול, הוא שובר את השרשרת ויכול לפנות לאפיקים אחרים.

       

      רגע* :כמו הארה, אני רואה את זה כיציאה מתוך עצמי, והבטה על חיי מלמעלה. זוהי ראייה את כל חלקי הפאזל של חיי, רואה איך לכל דבר יש סיבה מדוייקת, מבינה הבנה עמוקה, לא זו של השכל, אחרת, גבוהה יותר, את כל הסיבות והמסובבים ואז חוזרת פנימה אל תוך העצמי כאן. לא תמיד זוכרת הכל במודע אבל התרחשות פנימה פעילה ורוחשת מתוך ההבנה ההיא.

      "להבין ולשחרר" גם ימימה.

       

       

       

       

       

       

       

        22/8/09 10:28:

      זהר כשמך.כך "הרוכסן"

      יקירתי.

      היית אמורה להוולד.מתקןפה.אחרת.

      יכול להיות שנימתו של הרמב"מ.פועמת בך

      יפה לך.עבור המילים.השפה.

       

      ואחלה שבת

        22/8/09 10:24:

      צטט: sounde 2009-08-21 21:22:39

      מכל יצירותייך עד כה, זאת שירת הברבור שלך. סחפת אותי במילותייך

      לא נורא, אני יודעת שזה מתוך התכונות לטוב..

       

       

        22/8/09 10:23:

      צטט: נסים גבאי 2009-08-21 21:21:04


      כל שתבקשי לו יהי...

      תודה, מאמצת את הברכה בכל ליבי ושכלי -  לליבי.

      מאחלת לך את אותו הדבר!

       

        22/8/09 10:22:

      צטט: סערה בכוס ויסקי 2009-08-21 21:20:05

      פשוט

      WOW

       

       

       

      ויסקי כמוך, אתה מרגש אותי
        22/8/09 10:21:

      צטט: באמת תלוי 2009-08-21 21:19:00


      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

      דימוי שבהחלט מעלה

      תחושת התפעלות

      לאורך עמוד השידרה .

      - השתוות צורה -

      : )

       

      יפה לי שחשבת כך, מתוקה. הדברים שלך נפלאים

        22/8/09 10:19:

      צטט: באמת תלוי 2009-08-21 21:19:00


      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

      דימוי שבהחלט מעלה

      תחושת התפעלות

      לאורך עמוד השידרה .

      - השתוות צורה -

      : )

      יהפ לי שחשבת כך, מתוקה אחת כמוך

       

        22/8/09 10:18:

      צטט: חומר חוצני 2009-08-21 21:18:42

      האם זהו תאור של טבילה איומה במקווה או רחצה מטהרת בים?

      בכל אופן יש כאן סתירה בין הרצון להיטהר לבין משקולת זוחלת על הגב, גם אם עשוייה מזרזיפי מים. בערך כמו מה שהרגשתי כשגיליתי שאישתי בוגדת בי.

      ולתפארת מדינת ישראל...

      שבת שלום- דוד רונן.

       

      לא זה לא זה,

      חוקים וגבולות לעומת חופש

      קצת יותר מדויק,

        22/8/09 10:17:

      צטט: galk1977 2009-08-21 21:15:54


      יפיפהההה..

       

      תודה רבה מאד!

        22/8/09 10:16:

      צטט: yaronh14 2009-08-21 21:08:16

      מגיב

      תודה

       

        22/8/09 08:02:


      המים - מעידים על היטהרות הנפש כמו במקווה טהרה

       

      חושניות במילותייך וכתיבתך ניפלאה

      בהחלט גורמת לכיווץ גבות(-:

       

      שבת שלום יקרה שלי

       

      זהבית

        22/8/09 07:36:
      צר לי קטנהי
        22/8/09 07:32:

      בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי.

      גַּם אִם רָצָה

      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

      לְהַתִּיר 

      לֵאֹרֶךְ גַּבִּי.

      בִּנְּחֻשְׁתַּיִּם כְּבוֹדוֹ.

      מַלְבִּישֵׁנִי

      בשמלת מים

      רואה היטב את הניגוד בין האיפוק - חגורת צניעות..

      לבין הרגש הנוטף... בשמלת המים שהוא גורם לך


       

        22/8/09 07:10:


      משקלות על הצוואר..., כבדות

      ומאיטות..., מצד שני: שחרור...,

      מה יגבר על מה?, הזמן, רק הזמן יגיד...

        22/8/09 07:00:

      שמלת מים   נפלאה

       

         נשיקהרגוע

        22/8/09 06:12:

      כל הכבוד...............

      הרבה הצלחה

        22/8/09 02:44:

      אין מילים

      תמים


      רגיש, אצילי, ומלא עוצמה שקטה...***
        21/8/09 23:24:

      אהבתי את הדימויים ורכיסת המילים. תודה.
        21/8/09 23:12:
      יפה שבת שלום
        21/8/09 21:57:


      ומה בין החדר השמאלי לימני..

      רוכסן של...

      נהדר..

      פשוט נהדר..

        21/8/09 21:39:

      הערה נוספת בעיקבות התגובה של sounde.

      ידידי החכם באדם. אין לך מושג מה פרוש הביטוי - שירת הברבור....

      הפירוש הוא שזו הפעולה האחרונה של האדם או היצירה האחרונה שלו לפני שהוא מתפגר. האם זה מה שאתה מרגיש או שזו תגובה אלרגית שלך לחוסר הבנת השיר?

      וכבר כתבתי- לתפארת מדינת ישראל....

        21/8/09 21:27:


      את כותבת כל-כך נפלא.

       

      אפשר אסוציאציות ל'בנחושתים'?

        21/8/09 21:22:
      מכל יצירותייך עד כה, זאת שירת הברבור שלך. סחפת אותי במילותייך
        21/8/09 21:21:

      כל שתבקשי לו יהי...

      פשוט

      WOW

       

        21/8/09 21:19:


      רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת

      דימוי שבהחלט מעלה

      תחושת התפעלות

      לאורך עמוד השידרה .

      - השתוות צורה -

      : )

        21/8/09 21:18:

      האם זהו תאור של טבילה איומה במקווה או רחצה מטהרת בים?

      בכל אופן יש כאן סתירה בין הרצון להיטהר לבין משקולת זוחלת על הגב, גם אם עשוייה מזרזיפי מים. בערך כמו מה שהרגשתי כשגיליתי שאישתי בוגדת בי.

      ולתפארת מדינת ישראל...

      שבת שלום- דוד רונן.

        21/8/09 21:15:

      יפיפהההה..
        21/8/09 21:08:
      מגיב
        21/8/09 21:03:

      "מי שמתהדר בטוהר מידותיו כמו בטובים שבבגדיו, יעשה טוב יותר להיות עֵרום." ג'. ח. ג'.

      P  A  F

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין