השיר, נכתב בהשראת מוזה יקרה לי, נכתב דרכו, איתו. צילום, אמית הרמן, יודע לגעת נכון בעינו ודרך ליבו. בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי. גַּם אִם רָצָה רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת לְהַתִּיר לֵאֹרֶךְ גַּבִּי. בִּנְּחֻשְׁתַּיִּם כְּבוֹדוֹ. מַלְבִּישֵׁנִי בְּשִׂמְלַת-מַיִם. |
תגובות (86)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תכתבי במלים מובנות כי גם במילון לא מצתי את המילה בנחשתים תעשי את החיים קלים כי כל קשה לי לפי כאלו כללים שאותם אנו מעלים אני אותך מעריך ואני מקווה שאותך אני לא מביך
תודה רבה רבה.
המילים שלי,
הפרוש שלי הוא שלי לעצמי,
הפרוש של אחר בעיניו, שלו
סיכומו של שיר,
כי כל איש רואה בו את עצמו.
המילים אינן שלך עוד כי
לאויר העולם השתחררו.
כתיבתך יפה ומרתקת,
ונוגה כמותך.
תודה
אני מתרגשת מהתגובה!
תודה
*
"
רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת
לְהַתִּיר
לֵאֹרֶךְ גַּבִּי. "
*
יפה אהבתי את השיר והכתיבה.
תודה.
חודר ....
כמו מחט
*
מסקרן:)
טוהר מילים בין השורות..
נפלא :)
ז ו ה ר
דימויים יפים בשירך
תודה
בהחלט מקווה שזאת לא שירת הברבור של כתיבתך :-)
מקסים
בנחושותיים וברוכסן
תרכסי תסכרי ..
כל מאוויים...
ושמלת המים
האם בה את מאווייך
תטהרי?
ה(א)וי כל צמא
רוצו למים?????:)))
*
שלום זוהר, אתמול רק ככבתי היות ולא התפנתי להגיב, חזרתי וקראתי שוב אתץ שירך המיוחד כל כך והתרגשתי שוב, אולי אפילו יותר
מאתמול. מן הפתיח הקשה והכובל כל כך: בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי. אל הסוף האניגמטי והכואב, שמלת המים. שמחה להכיר אותך זוהר ומקווה לקרוא עוד מיצירתך המרתקת.
תודה ו*
לאה
חזק אף יותר
משלב את כל האלמנטים בתוכו...
פשוט נפלא.
שמלת מים..
איך לא קניתי אחת כזו לבר-מצווה.. ?
שיר אדיר..!
(: אהבתי מאוד..!
דימויים קסומים!
תודה,
לימור *
תודה, איש
אשתדל..
לא הבנתי כלום
האמת,,,מלל ומשחק מילים חביב,,
אבל ברצינות ,,,,,בקטנה....
שקיפות היא שמלת הנפש
אפשר דרכה לגעת בכל*כתיבה יפה
תמונה יפיפיה...
צודקת באומרך תודה למוזה.כי בלעדיה לא נוכל להעלות שירים, וגם לא אותיות שמתחברות.תודה לך.מים וחופש מתמזגים נפלא ביחד, הם מהווים ניגוד מפואר לאזיקים, כבלים, נחושתיים.
יופי של מילים.
זוהר,
תודה על שיר
המרגש בתנועתו
בין איפוק להבעה
נעים להכיר אותך לראשונה.
תמר.
תודה יערית יקרה!
התמונה המצורפת מדהימה לכשעצמה (-:
הניגוד שבין הנחושתיים לרוכסן טיפות המים...
הרצון להשתחרר, לפרוץ להוציא את התשוקה העצורה.
אחלה!
שמלת מים מלטפת את הגוף ומצננת,
ואין כמוה צמודה ומרעננת... (-; ...
כמו ציפור
שלמה ארצי
מילים: נתן יונתן
לחן: שלמה ארצי
אדם כמו ציפור כל עוד נפשו בו שר
בין שהוא בגפו שמר לו, בין שהוא מאושר -
יען כי הכל עליו מלבין לאיטו,
רק השיר אין לו כמישה.
מה שמושך שאיננו ציפור לאחוז בשיר,
שאולי המילים חזקות וקלות מגלי האויר
ושעה שישוב האפר על הארץ,
יתנשא שירו לעבים.
לא ציפור השיר - אך קליל -
שכן אין זהב לשרים
ורק מלחמות להם עם הרוחות ועם הסוהרים.
ואם יהיה מבול בעולם,
יש לו תיבת אררט בראש אחד ההרים.
יעוף כיונה, אחרי העורב,
לאהוב אילנות וילדים ונשים,
כל מה שהוא, מגזע הקשים, היפים והנואשים
שאין להם גואל, זולת הגבר, הבכי והשיר.
הסירי את הנחושתיים
והתירי מאווייך.....
*
תודה יקרה,
אני רוצה להודות למוזה שלי...
מסע עם אומץ, אהבה, סבלנות, התמדה ואמונה
רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת
זוהר יפתי....
הדימוי קסום בעיני..
היטבת להביע תחושות
רכסת וריגשת במילים ספורות
בכשרון נדיר ומיוחד רק-לך..
פשוט קסום בעיני.
לקרא, ולהתפעל.
עונג לי.
תודה.
תודה רבה לך יקירתי!
זוהר
קצר וקולע
אהבתי
*
לא בקיעה ברמבם
כבוד גדול
תודה רבה
לחשוב ששמלת המים תטהר אותי...זוהי מחשבה מעניינת
יש משהו בדבריך, אבל אופטימיות קוסמית...אני יודעת...
ת'אמת,
אני יודעת
לא תמיד מעוניינת להקשיב לי
אבל אני יודעת
את
מדהימה אותי
שקיפות בעינייך
ידידי החכם באדם, שלום גם לך. חלילה הייתה כוונתי להתפגרות המשוררת, ולא, לא הייתה לי שום תגובה אלרגית לחוסר הבנת השיר. כוונתי הייתה שמכל יצירותייה זאת העילאית שביניהםצודק
שלום שלום ותודה רבה!
חיוך
תודה. יצירותיך הגדולות אכן מרשימות גם כן
לחייכן שלי יש כובע קש מלא פרחים
תודה לך!
גם בחוויה שלי, הרגשית.
גם עצור, מתנהל מדוייק, מאופק.
מעניין הרגש שמוצף מאותיות,
תודה רבה לך!
רכיסה, מילה נרדפת: פְּריפָה (דגש בתוך פ בהתחלה, לא יודעת אם רואים את זה ברור)
לא ידעתי
גיליתי
אני נוגעת כאן בכבילה לעומת שחרור
רכיסה לעומת פרימה
תודה לך!
מתאים לי מתאים לי מתאים לי
גם לך!
בין החדר השמאלי לימני, בכל חדר דברים אחרים ביהדות
ותודה על הנהדר,
נהדר היא מילה חגיגית בעיני
נחושתיים:
כאן, חוקים שאנו פועלים לפיהם, כבולים על ידם, ואפילו לא מבינים למה, רוצים לפרוע בהם וההתנהלות התבניתית של הנפש שלנו, אינה מתירה לנו.
עולה בי לפתע קישור: ימימה (חוכמת הבינה...חשיבה הכרתית) מדברת על שבירת שרשרת, מדובר על רגע* בו אדם מבחין בהתרחשות שהוא עושה עם עצמו וחוזר עליה, הלוך ושוב. בנקודה בה הוא רואה את זה, כמו מפץ גדול, הוא שובר את השרשרת ויכול לפנות לאפיקים אחרים.
רגע* :כמו הארה, אני רואה את זה כיציאה מתוך עצמי, והבטה על חיי מלמעלה. זוהי ראייה את כל חלקי הפאזל של חיי, רואה איך לכל דבר יש סיבה מדוייקת, מבינה הבנה עמוקה, לא זו של השכל, אחרת, גבוהה יותר, את כל הסיבות והמסובבים ואז חוזרת פנימה אל תוך העצמי כאן. לא תמיד זוכרת הכל במודע אבל התרחשות פנימה פעילה ורוחשת מתוך ההבנה ההיא.
"להבין ולשחרר" גם ימימה.
זהר כשמך.כך "הרוכסן"
יקירתי.
היית אמורה להוולד.מתקןפה.אחרת.
יכול להיות שנימתו של הרמב"מ.פועמת בך
יפה לך.עבור המילים.השפה.
ואחלה שבת
לא נורא, אני יודעת שזה מתוך התכונות לטוב..
תודה, מאמצת את הברכה בכל ליבי ושכלי - לליבי.
מאחלת לך את אותו הדבר!
ויסקי כמוך, אתה מרגש אותייפה לי שחשבת כך, מתוקה. הדברים שלך נפלאים
יהפ לי שחשבת כך, מתוקה אחת כמוך
לא זה לא זה,
חוקים וגבולות לעומת חופש
קצת יותר מדויק,
תודה רבה מאד!
תודה
המים - מעידים על היטהרות הנפש כמו במקווה טהרה
חושניות במילותייך וכתיבתך ניפלאה
בהחלט גורמת לכיווץ גבות(-:
שבת שלום יקרה שלי
זהבית
בִּנְּחֻשְׁתַּיִם מַאֲוַיָּי.
גַּם אִם רָצָה
רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת
לְהַתִּיר
לֵאֹרֶךְ גַּבִּי.
בִּנְּחֻשְׁתַּיִּם כְּבוֹדוֹ.
מַלְבִּישֵׁנִי
בשמלת מים
רואה היטב את הניגוד בין האיפוק - חגורת צניעות..
לבין הרגש הנוטף... בשמלת המים שהוא גורם לך
משקלות על הצוואר..., כבדות
ומאיטות..., מצד שני: שחרור...,
מה יגבר על מה?, הזמן, רק הזמן יגיד...
שמלת מים נפלאה
כל הכבוד...............
הרבה הצלחה
אין מילים
רגיש, אצילי, ומלא עוצמה שקטה...***
אהבתי את הדימויים ורכיסת המילים. תודה.
ומה בין החדר השמאלי לימני..
רוכסן של...
נהדר..
פשוט נהדר..
הערה נוספת בעיקבות התגובה של sounde.
ידידי החכם באדם. אין לך מושג מה פרוש הביטוי - שירת הברבור....
הפירוש הוא שזו הפעולה האחרונה של האדם או היצירה האחרונה שלו לפני שהוא מתפגר. האם זה מה שאתה מרגיש או שזו תגובה אלרגית שלך לחוסר הבנת השיר?
וכבר כתבתי- לתפארת מדינת ישראל....
את כותבת כל-כך נפלא.
אפשר אסוציאציות ל'בנחושתים'?
כל שתבקשי לו יהי...
פשוט
WOW
רוֹכְסָן שֶׁל טִפּוֹת
דימוי שבהחלט מעלה
תחושת התפעלות
לאורך עמוד השידרה .
- השתוות צורה -
: )
האם זהו תאור של טבילה איומה במקווה או רחצה מטהרת בים?
בכל אופן יש כאן סתירה בין הרצון להיטהר לבין משקולת זוחלת על הגב, גם אם עשוייה מזרזיפי מים. בערך כמו מה שהרגשתי כשגיליתי שאישתי בוגדת בי.
ולתפארת מדינת ישראל...
שבת שלום- דוד רונן.
יפיפהההה..
"מי שמתהדר בטוהר מידותיו כמו בטובים שבבגדיו, יעשה טוב יותר להיות עֵרום." ג'. ח. ג'.
P A F