צטט: נותנים תקווה 2009-08-21 21:18:22

נותנים תקווה לאחרים. אני איבדתי את בני בן השלוש וחצי. סיפור עם אופטימיות

לפני כמה חודשים נפטר דניאל, הבן שלי.

בראש השנה, בגיל שנתיים וחצי הגיעה המחלה הקשה.

הוא אושפז והבריא.

 

והשנה, בראש השנה, חזרה המחלה. יום אחרי החגים, דניאל נלקח מאיתנו. 

אתם שואלים מה זה 'נותנים תקווה'? זו השפיות עבורי.  

 

איך ממשיכים אחרי?

איך אפשר לישון בשקט בלילה אחרי שקברת את הילד שלך?

איך משפחה מתמודדת עם פצע פתוח?

איך עוברים שבעה חודשים של אשפוז עם ילד קטן?

ואיך שומרים על אופטימיות?  

 

הנחיתה לתוך מצב כזה, לא הייתה רכה.

לאט לאט הופך בית החולים להיות השגרה שלך. ובשגרה הזאת יש תאורת חירום.  

אנשים שמאירים לך את הדרך והופכים אותה מבלתי נסבלת, לאפשרית.

בנות השירות הלאומי שעוזרות בכל דבר קטן, אנשי המקצוע שעוטפים אותך באמונה.

אנשים שמחזיקים לך את היד ואת הראש למעלה, כשכל שאר הגוף שלך רפוי.

אתה לומד להסתכל על הילד החולה כעל ילד שמבריא. 

 

הזכרונות שאנחנו נושאים איתנו מאפשרים לי להרים את הראש, בילויים משותפים,ימי נופש שהוציאו אותנו מהשגרה אל מציאות אחרת.

כל אלו הם נותנים תקווה. 

 

קברתי ילד באהבה.

התמונות השמחות שייכות לי, והמציאות הקשה הזאת שעדיין ממשיכה להרבה אנשים, היא משהו שאני מתמודדת איתו כל יום. 

 

בחרתי להמשיך לחיות.

בחרתי להתנדב בעמותה שכל כך עזרה לי.

 

דרך הבלוג הזה אספר לכם על הדרך האופטימית של העמותה לשפר את חיי הילדים המאושפזים. 

עיזרו לי לעזור לעמותה המקסימה הזו

כעת העמותה זקוקה לנו, הם בהחלט ראויים לשמם - נותנים תקווה (ליחצו על הקישור לתרומה)

האתר של "נותנים תקווה"  www.notnim-tikva.co.il

תודה לכולכם על התגובות והאכפתיות..

הילה