כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    צבי מכבי פרוש שביל המילים... ניהול השינוי

    פוסע ב"דרך" מצויד במילים.... רוקם שירה... נחל זורם, רוח נושבת, פרח פורח ואבן מונחת באמצע השביל.... בוחר לנוח, אולי לעקוף ולהמשיך ...לעולם לא לדחוף בכוח ולהלחם.. מתבונן מתוך השתיקה.. ובוחר את המילה.

    מספר לכם על תחושה אחת - מוקדש ליוצרת אחת בגלקסיה רחוקה (לא כול כך רחוקה)

    8 תגובות   יום שבת, 22/8/09, 08:38
    יודע שמוקפת מילים מחבקות

    אלפי אותיות לקראתך מושטות ,

    עוברי האורח מתבוננים בתמונות יצירה

    מילים מאדירות - יופי הבריאה,

    ואני מהלך בדרכים

    כבר לא פוחד ממסכות ולחשים

    מסיר את  את עצמי לפני הבריות

    כך או אחרת רק להיות.

     

    ככוכב לכת בגלקסיה אחרת 

    נמשך כמגנט אל כוכבך בשמיים,

    יופי אישה, להט יצירה - שלהבת ללא מיצרים

    בינות לגלים אוחז בסלעים,

    אומנם רחוקה, דמות עלומה

    אבל גיזרי גשר נטווים,

    לוגם עוד מילה, צבע ושחור לבן

    נבנת את מתוך הימים,

    לפעמים חש שאת ממרחק

    נוגעת ביד אלומה

    ליבך רחב ואולי בשבילי

    נמצאת שם אותה פינה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/09 07:11:

      צטט: Nataly Tarshish 2009-08-22 23:39:18


      לב רחב

      תהיית עולמות

      צחוק השגרה

      להיות לא להיות

      אהבות ישנות נזכרות בדמעה

      מחול הקורים

      שבבים של תקווה

      גזרות רגעים

      קצרו רינתה

      כאש התמיד

      תרקד נשמתה

      בימים כלילות

      לבנה מאירה

      השחור מלטף

      את עומק נפשה.

      זו היא

      בת אדם, בת חווה.

       

       אוהב את אפלת האש של בת חווה...

        23/8/09 07:10:

      צטט: elshir 2009-08-22 21:49:21

      זה מרגש לחשוב

      שכמה שהיא רחוקה

      היא כל כך קרובה...*

       

      תמיד קרובה...
        22/8/09 23:39:


      לב רחב

      תהיית עולמות

      צחוק השגרה

      להיות לא להיות

      אהבות ישנות נזכרות בדמעה

      מחול הקורים

      שבבים של תקווה

      גזרות רגעים

      קצרו רינתה

      כאש התמיד

      תרקד נשמתה

      בימים כלילות

      לבנה מאירה

      השחור מלטף

      את עומק נפשה.

      זו היא

      בת אדם, בת חווה.

        22/8/09 21:49:

      זה מרגש לחשוב

      שכמה שהיא רחוקה

      היא כל כך קרובה...*

        22/8/09 08:58:

      צטט: יערית 1 2009-08-22 08:56:50


      צביקוש יקר

      נאה כתיבתך

      כתמיד מרגשת

       

       

      תודה..
        22/8/09 08:58:

      צטט: ה א ח ר ת 2009-08-22 08:52:39


      אחרי שיר כזה בטוחה אנוכי כי ליבה התרחב.

       

       

      אולי..צפוף שם ואין מקום..
        22/8/09 08:56:


      צביקוש יקר

      נאה כתיבתך

      כתמיד מרגשת

        22/8/09 08:52:

      אחרי שיר כזה בטוחה אנוכי כי ליבה התרחב.