| יודע שמוקפת מילים מחבקות אלפי אותיות לקראתך מושטות , עוברי האורח מתבוננים בתמונות יצירה מילים מאדירות - יופי הבריאה, ואני מהלך בדרכים כבר לא פוחד ממסכות ולחשים מסיר את את עצמי לפני הבריות כך או אחרת רק להיות.
ככוכב לכת בגלקסיה אחרת נמשך כמגנט אל כוכבך בשמיים, יופי אישה, להט יצירה - שלהבת ללא מיצרים בינות לגלים אוחז בסלעים, אומנם רחוקה, דמות עלומה אבל גיזרי גשר נטווים, לוגם עוד מילה, צבע ושחור לבן נבנת את מתוך הימים, לפעמים חש שאת ממרחק נוגעת ביד אלומה ליבך רחב ואולי בשבילי נמצאת שם אותה פינה. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוהב את אפלת האש של בת חווה...
תמיד קרובה...לב רחב
תהיית עולמות
צחוק השגרה
להיות לא להיות
אהבות ישנות נזכרות בדמעה
מחול הקורים
שבבים של תקווה
גזרות רגעים
קצרו רינתה
כאש התמיד
תרקד נשמתה
בימים כלילות
לבנה מאירה
השחור מלטף
את עומק נפשה.
זו היא
בת אדם, בת חווה.
זה מרגש לחשוב
שכמה שהיא רחוקה
היא כל כך קרובה...*
תודה..
אולי..צפוף שם ואין מקום..צביקוש יקר
נאה כתיבתך
כתמיד מרגשת
אחרי שיר כזה בטוחה אנוכי כי ליבה התרחב.