חשבתי שמעולם הייתי צריך להיות ברור כלכך וחד, בעולמנו למדתי שאין צורך בכך כלל וכלל, אחרי שאשנן ואלמד את חוקי הטקס השונים אוכל כך מן הסתם לשוב אל המקום שבו אני מתחיל. מובנת מאליה התשוקה, קצה מחשבתי המפויחת. מובנת מעליה המחשבה. מרכז העולם בי ובו אני נטוע,זקור לעד.
מובן מאליו.
הגוף, קצה קוצו בכף רגלי. מרכז העולם בי מתוכו אזעק.
מובנת מאליה הקינה, הזעקה ממרכזה - שואבת. מובנת מאליה ובה שורה, מי אני ומי לי. אני.
לא מובן מאליו.
המגע, לטיפה סוערת בתאי המוח. חליפות חליפות מבטים רכים. דרך שפוסעים בה בה לא צועדים. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"מחשבתי המפויחת"
כאב בלתי נסבל
בתוך המוח לא הכל חד וברור. מעורפל וחלומי, אולי.
מי אתה?
מי אני ומי לי .
אני.
נכון ,,, אתה ורק אתה לך , לעצמך *
מעניין
הכתיבה
אבל גם התהליך
הדברים החשובים כדאי שישארו לו מובנים מאליהם...
<וטוב שחזרת... :>