פט שופ בויז הפציעו. כריס קורנל גם. M83 נתנו במחשב. קלאסיקו הרעידו מיתר. תיכף מגיעה מדונה. אחר כך לאונרד כהן. ועוד לא שכחנו מה שג'ו ג'קסון עולל בהאנגר 11.אבל ההופעה הכי מרעננת של הקיץ היא דווקא של אור כשדים. 20 שנה אחרי הרוקסן, 17 שנים מאז האלבום, רונן בן טל חוזר לבארבי, מעדכן את עצמו במארז משולש, ומפגיז עם כל הארטילריה. הייתי שם בתחילת החודש. היה גברי, מעורר וחסר רחמים. כמו שרוקנרול צריך להיות.
אור כשדים
"יש לי הרגשה שזה ייגמר רע" (רונן בן טל, "תקלה במנגנון ההדחקה")
הערב לא לוקחים שבויים. הערב לא מרככים בווזלין. הערב לא חוזרים הביתה בחתיכה אחת.
יצחק קדמן ניתק את הנייד. בצלם יצאו לחופשה מאורגנת. ער"ן לא עונים כבר שעה. ולא הזמנו אורחים. או חברים. אין כיסאות. ולא קטעי קישור. הערב לא באנו להחליף חוויות. לא להתמזמז. לא לברבר. הערב באנו לתת בראש.
הבארבי דחוס. מחניק. מאחורי, מלפני ומשני צדדי מעשנים. אנחנו מאותו שנתון. פגישת מחזור, רגע לפני הבור. זו שעל הקיר פילטרה אותי ברוקסן. זה עם הקוקו הקיא בשירותים של הפינגווין. וההוא בקרחת תחב את לשונו לתוך לועה של קטינה שהכיר לפני 10 דקות בליקוויד. אולי. בטוח. אני כמעט משוכנע.
בלי לעצום עיניים, הזמן מיטשטש. הרעש גובר. הבס הולם בסרעפת. הגיטרה מאכלת את עור התוף. מתחת ליריעת הניילון עם השם המפורש "אור כשדים" מסתער מופע הרוקנרול הכי טוב של הקיץ. ישיר, תוקפני, חסר עכבות, בעברית מנוסחת היטב, משפטים קצובים חובטים במלים בודדות, איש שחור, בתוככי נפשי, "מת הבית, מת הבית מת ה!". ההזיה מתעטפת באלכוהול. היא אוחזת בכוס היין סמוך לבר ומחייכת. מה פתאום היא מחייכת? מי נתן לה רשות? ואיפה הגבר שייקח אותה?
דודי לוי, הפתעת הערב, נושא מגבעת. עובד אפרת, חולצת כפתורים, מהנהן בבס. ניר מנצור, כוחני והרסני, מתעלל במקלות. ורונן בן טל, חיוני, בוטח, מגיב ב"לשונות סוטות" שמלקקות את חייו. אבל חייו נראים, מפה, טובים. בטריקו אדום צמוד מעל מכנס כהה צמוד, רק השרשרת מוסיפה ללוק, הוא נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו לפני 20 שנה, עם אותו השיער הכהה, עם אותו מעבר במרכז הקרקפת, קורע את ליבו לגזרים, "אוכל נבלות". לפני שחברי הטוב, כתב הפלילים שהותיר מאחוריו עשרות זירות רצח, שראה לכרישי עולם הפשע בלבן שבעיניים, מחייך במלוא שיניו ונותן אישור מעבר.
הספוטים מסנוורים. אורות אדומים. בן טל מניח ידיים על המותניים, מתריס, מבהיר, תוקע אצבעות באוויר, משתלח ומייבב. כוס היין מצחקקת מתוך שכרות. חמוש במשקפיים שואב בוטנים אמריקאיים מהבר. אולי אני בכל זאת בשנה הנכונה. אולי זה לא ייגמר לעולם.
האורגזמה מלחכת את שולי המכנס. הרטט חולף בגב ולופת את האגן. ואי אפשר לנשום.
בן טל נושך, זועף, זועק, "ג'ק המרטש", קולו רק מתגבר, "בסוף את קמה והולכת", הוא מתנגב במגבת, הוא לוגם מים, ולרגע, לרגע קסום אחד, שריטה בדלת, תקלה במנגנון ההדחקה, הוא שוכח את המלים, מניח את ידיו על ראשו, האנושיות חורכת את המסך הבלתי נראה שבינינו, ובן טל ממלמל בחיוך "פדיחה" וחוזר למסלול, בעקבות ניל ארמסטרונג.
השירים דוהרים בין הזמנים, פזמונים רותחים מפנים לעצמם דרך, מכאן לשם, "כשאני בזרועותייך", ללא רחמים, "איזור הדמדומים", דודי מסיר את המגבעת, העיניים מזדגגות, רורברגר נדחק קדימה, צלם הסלולר משבש את התמונה, ואז זה נוחת, פתאום, הלילה, "יש לך שושנים אדומות בכניסה אל הבית", אחד מול אחד מול אחד מול אחד, וכבר שתיים עשרה ורבע, אני שוב בן 25, אחד מול אחד, בלי דאגות, בלי כסף, בלי חברה, אחד מול אחד, על הפטיפון בדירה השכורה, מתחת לטיח המתקלף, התקליט החדש מסתובב, "אמבולנס בלילה, צופר וצופר".
הדרן, מזגן, לך מכאן.
לך עכשיו.
אור כשדים בהופעה. רונן בן טל (שירה), דודי לוי (גיטרה חשמלית), עובד אפרת (בס) וניר מנצור (תופים). יום ד', 5.8, 23:00, בארבי ת"א
אבישי מתיה
והנה כמה לינקים, כדי שתבינו:
1. לך מכאן
http://www.youtube.com/watch?v=1KFjUAM90y4&feature=related
2. אחד מול אחד
http://www.youtube.com/watch?v=x-bnxvY5BtY&feature=related
3. מת הבית
http://www.youtube.com/watch?v=59N47IuTQBA&feature=related
4. תקלה במנגנון ההדחקה
http://www.youtube.com/watch?v=526qLZe7KLI&feature=related
5. הנשמות הטובות
http://www.youtube.com/watch?v=VrQHpEduLaQ
|