השנה 1968 כשברקע הנחיתה על הירח, יוצא הסרט "כוכב הקופים" Planet of the Apesכל שוט וכל קלוז-אפ המולחנים, נכתבים בסנכרון מדויק עם התמונה וההתרחשות בה. המלחין, ג'רי גולדסמית' משתמש בטרומבונים ללא הפיה ליצירת סאונד מסתורי, המופיע בכל פעם שחיילי הגורילות עומדים להטיל את איימתם על האדם. המוסיקה משחקת תפקיד מכריע ביצירת המתח אבל אף יותר, בתרגום הבלבול המתרחש בראשו של כוכב הסרט, "עניים בהירות" (צ'רלסטון הסטון), בנסיונו להבין את קיומה של ממלכת קופים השולטת באדם. כל זה כמובן, בעזרת הפסנתר שעובר ללא הרף בין סולמות במלודיה העיקרית.ג'רי גולדסמית' - מועמד שנה לאחר מכן לאוסקר על ההלחנה המהפנטת.בקולנוע, כוחה של המוסיקה התוכניתית ממומש בעיקר בעזרת אלמנט עיקרי אחד - המוטיב. המוטיב – theme- מלודיה ייחודית המופיעה בצורות ובתזמורים שונים, בצמוד לדמות או מצב החוזרים בסרט. לדוגמה, בסרט "מלחמת הכוכבים", המוטיב של הרשע דארת' ווידר The Imperial March (מומלץ לחפש ביוטיוב), מופיע בכל פעם שדארת' מופיע, או כשידו על העליונה.המוטיב משמש כאמצעי לחיזוק מסרים בסצנה, כמו למשל בשימוש בכינורות "דביקים" בסצנה התאהבות רומנטית, שם המוטיב משמש כ"כתוביות" ומבהיר "...כן, לא טעיתם, הם מאוהבים". בצורה הפוכה ישמש כסאבטקסט ,כלומר כלי שבעזרתו יכול המלחין לנקוט בטקטיקה הפוכה ולהעביר באמצעות המוסיקה מסר שאחרת לא היינו יכולים להבין.למשל, באותה סצינת התאהבות, אם אחד הצדדים, בסתר ליבו, אינו שלם עם האהבה, המוטיב יכול להשלים את המידע בעזרת אותו מוטיב.אם נחזור ל"מלחמת הכוכבים", בסיום חתונתם של אניקן ופדמה, מרמזת המלודיה בסוף הקטע על הבאות. אניקן, החתן, ינטוש את כוחות הטוב ויהפוך לדארת' ויידר. כך, בסיום הסצנה, ניתן לשמוע את הקרנות מנגנות את המלודיה The Imperial March. בהתאם לזה מקבלים מלחינים הוראות במאי ברורות ומשמשים גורם המרכזי בחיזוק החוויה של הסרט והעצמתה. לשם כך, נדרשת לעיתים הבנה הדדית בין הבמאי למלחין. לכן התפתחו עם השנים מערכות יחסים במאים למלחינים. ה"זוגיות" המוכרת ביותר היא בין הבמאי סטיבן שפילברג והמלחין ג'ון וויליאמס שעבדו יחד בסרטים E.T., אינדיאנה ג'ונס, מלתעות ועוד. דוגמא נוספת היא הקשר שבין הבמאי טים ברטון והמלחין דני אלפמן.מאז שנות השישים ועד היום, עשתה המוסיקה בקולנוע כברת דרך ארוכה מאוד. כמות הסרטים המופקים שולשה, מצלמות דיגיטליות והולדתה של ה VR (מציאות מדומה) גרמו לתעשיית הקולנוע האדירה להתכווץ למימדים של חדר ומחשב.עם זאת, חוץ מכמה עשרות בודדות של סרטים מהשורה הראשונה, המתוקצבים במיליונים, אין, בהוליווד של היום, כמעט סרטים, היכולים להרשות לעצמם לחנים TAILOR MADE.לשם כך החלה עולה ומשגשגת תעשיית מוסיקת ספריות. מוסיקה המולחנת, מעובדת ומוקלטת מראש, בכל סגנון מוסיקלי אפשרי, לבקשתו של כל מפיק סרטים מהשורה.המוסיקות, נכתבות במטרה לשרת ולעזור לעורך הסאונד, מי שהפך בעזרתן בעצם למלחין של ימינו, ומוגשות בוורסיות שונות, כדי שיתאימו בצורה מגוונת לכל סצנה. גם שמות הקטעים והקטגוריות מובילים את העורך ומקלים עליו את העבודה. רציתם סרט אימה? דרמה? או מוסיקה אורבאנית? רק הקישו במנוע החיפוש... הענף הזה, החל בפרסומות ודרך הטריילרים (פרומו לסרטים), חדר גם לקולנוע. בטלוויזיה, ההלחנה לסדרות הייתה שונה. המוטיב היה מולחן ומוקלט מראש, ואז נערך על פי ההתרחשות בפרק.האם יש טעם לפגם במוסיקות המוכנות מראש הללו? האם בא הקץ על ההלחנה המקורית לקלנוע ולטלוויזיה? ההיפך הוא הנכון.גם בימיה הראשונים של המוסיקה בקולנוע, כאשר הוצמדה לתמונה, היו שטענו (לעיתים בצדק) שהלחנים הם העתקים זולים של מוסיקה קלסית רומנטית. אך המוסיקה בקולנוע הפכה עם השנים לשם דבר במוסיקה של המאה העשרים. מלחינים מוערכים רבים התפרסמו בעיקר לאחר לחנים שלהם לסרטים, ע"ע הנרי מנסיני - "הפנתר הורוד".תעשיית המוסיקה בקולנוע הפכה להיות אחת הסיבות העיקריות להעסקתן של תזמורות בעולם, בפרוץ מהפכת הרוק נ רול.וכן, גם לחוליה הזו, של מוסיקת הספריות, יש מקום באבולוציה. כמויות הסרטים, המופקים כיום ובהוליווד ומחוצה לה, בלתי נתפסת. תארו לכם, שאם לכל סרט תדמית, פרסומת,או תעודה, היה מלחין שכותב מוסיקה מקורית, קצב ההפקה היה איטי פי 5. למרבה האירוניה, דווקא בדוקו יש מלחינים מקוריים שעובדים , בדרך כלל, כמעט בהתנדבות.אם נסתכל על מנקודת מבט נוספת, המלחינים של אותה מוסיקת ספרייה, אינם ידועים או מפורסמים בהכרח, והסיכויים שלהם להפוך למלחינים של סדרות או סרטים יוקרתיים שואף לאפס. כך למשל, יכול מלחין מוכשר מת"א, להלחין מוסיקה לסופרנוס.עורכי סאונד טובים, ישכילו מאבות אבותיהם, וישתמשו במוטיבים חוזרים וסאונד אחיד והומוגני גם עם מוסיקת ספריות.צריך להתחשב:1. בקצב הסרט - שלעיתים נקבע דווקא ע"י המוסיקה.2. במתרחש בסצנה – ברחוב הומה עם הרבה מכוניות לא נבחר מוסיקה עם מוטיב נמוך ו"בסי".3. במסר הסצנה – כאמור לפי הוראות הבמאי4. בתקופה בה מתרחש הסרט – אם היא רלוונטיתלסיכום, מאז ומעולם שמשה המוסיקה חיזוק לסיפור המתרחש. אם סביב המדורה אחרי הצייד או בכנסיה בימי הביניים. השאלה "מה התכוון המלחין", לא חייבת להישאל בזמן כתיבת היצירה... עם נגינת הצליל הראשון, היא הופכת ללא רלוונטית, והתשובה, כמו בכל סגנון אמנות, נשארת בראשו של המתבונן או במקרה שלנו המאזין.מעניין מה בטהובן או רוסיני היו אומרים היום, לו היו מספרים להם, שהשתמשו במוסיקת ה"ספרייה" שלהם לפסקול הסרט "התפוז המכני"... |