בהמשך להבטחה מפורשת ל- velvet בעקבות הבלוג מהבוקר ("עולים על מדים") הנה כמה מלים על להיט החודש: טרנד ההשתמטות העונתי.

כמו כל טרנד עיתונאי, כמקובל בעולם הספינים החדש שהשתלט בשנים האחרונות על כלי התקשורת - כך גם הגיע, בתזמון עונתי צפוי, ספין ההשתמטות. אז מה קרה? עונת מלפפונים כמובן. פעם, כשערכנו מדורי ספורט, בחודשים שבין מאי לספטמבר היינו ממציאים מדי יום שערוריות מטופשות וחוזים מופרכים, רק בשביל למלא את דפי העיתון. כמה תמימים היינו, משחקי ילדים ממש.

אז למה תזמון עונתי צפוי? נו, זה ברור: שנה למלחמה בלבנון, חלוקת הצל"שים לאלה שחילצו אותנו ממחדלי הניהול והפיקוד של אותה המלחמה, גיוס אוגוסט המפורסם, רמטכ"ל חדש וסכין בין שיניו, ועוד לא הזכרנו את דו"ח וינוגרד הממשמש ובא, החקירות של הראש, הקואליציה, חרפת ניצולי השואה ומה לא. אז למה שלא נשלח איזה אלעזר שטרן שידבר על אחוזי הגיוס והאי-גיוס? למה שלא נצלם את אשכנזי (אוקיי, רב-אלוף אשכנזי... סליחה ותודה) בבקו"ם, עם ילדים מטופשים ש"עושים מורל" (כאילו היה מדובר בטיול שנתי של הנוער העובד) - ממלמל משהו על "חובת השירות בצה"ל", או "קדושת השירות", או מה שלא יהיה. ויש גם שר ביטחון חדש, שמרוב ציפייה שיגיד משהו, חוגגים ה"ידיעות"ים למיניהם על הצהרה סתמית, מטופשת ואפילו שערורייתית שלו, על "צבא העם נהפך לצבא חצתי העם". פרדון? סלח לי, אבל מי בדיוק אחראי על ה"חצי צבא העם" הזה? אבא שלי? סבא שלי? אני?

וכולם מתגייסים לחגיגיה. ראיון עם שופט צבאי ב- ynet, אורני פטרושקה מההיי-טק תורם את דעתו במסגרת "דה-מארקר", הרמטכ"ל (שוב) מדברת על "אובדן הבושה"... צריך להמשיך?

אז העונה עונת מלפפונים, להתעסק עם השתמטות זה תמיד סקסי, מייצר כותרות ומגביר רייטינג, ואם אפשר לגרור לעסק גם את הילדים המגוחכים של "כוכב נולד" - אז שיחקנו אותה בגדול. החיבור של אביב גפן ועברי לידר לסיפור הזה הוא כבר שאריות זנבו של הספין, רגע לפני שאנחנו עוברים לקרפיונים באמבטיה של ערב ראש השנה, "המוני בית ישראל משלימים את ההכנות לחג", תלושי השי ומצעד המתנות לחג של חברת חשמל, אורנג' ושות', וסיכומי עליית היהודים (בניכוי היורדים) לארץ הקודש בשנה העברית הגוועת.

אז חברים, זה הכל בולשיט. גם הצבא מודה שאין עלייה במספר המשתמטים, החרדים ממשיכים לא להתגייס (כהרגלם) רק שהם מתרבים בקצב, וכל השאר - עולם כמנהגו. לכו לפסטיבלים של גיוס אוגוסט בכל שנה לאחור, ותגלו את אותה ההתלהמות בדיוק. אין חדש תחת שמי הבקו"ם. וכך גם בעניין הקשקוש המחזורי על הסלבס למיניהם, שמתגייסים או לא, מתחתנים או מצהירים, משמשים דוגמה - למי? למה? את מי זה בכלל מעניין. מה לי, או לבן שלי, או לחבר'ה של גולני או גבעתי - ולשירות הצבאי של עברי לידר. מה אכפת להם, מתי אי פעם היה אכפת להם. אנחנו התגייסנו בעקבות אריק אינשטיין, אורי זוהר או שלמה ארצי? מודל החיקוי שלנו היה שלום חנוך? 

חייבים להגיד את הדברים בצורה מפורשת ובקול רם: הצבא לא מתאים לכל אחד, ולא כל אחד מתאים לצבא. לא נפשית, לא גופנית, לא חברתית. כמה אנשים לא מתאימים איבדו את חייהם הצעירים לשווא, בגלל שלא התאימו - והמערכת הטיפשה התעקשה; כמה אנשים הרסו את נפשם לנצח, רק בגלל לא היה מי שיבחין ויאבחן שזה לא בשבילם. ושיהיה ברור: לצבא לא חסרים חיילים. ממש לא. הממשלה והצבא חירבו את המלחמה בשנה שעברה בגלל אלף דברים - ההשתמטות היא ממש לא אחד מהם.

ועוד: חשבנו שכבר הגענו לימים שבהם אדם ישראלי צעיר לא צריך עוד להגדיר את עצמו באמצעות מספרו האישי ודרגתו הצבאית. חשבנו שאנחנו מתקדמים, לאט לאט, להיות חברה קצת יותר אזרחית. חברה שבה אנחנו נמדדים באופי שלנו, בכישרון, ביכולתנו לתרום לחברה ולסביבה, בפרמטרים של תרבות, אמנות, אנושיות. אז חשבנו. מסתבר שגם אחרי 60 שנה כמעט, כל העם צבא וכולנו חיילים. או צל"ש או טר"ש.

האמת - נמאס.

ולסיום, גילוי נאות: אין לי כאן אינטרס אישי. להיפך. אני הייתי חייל קרבי בסדיר (טנקיסט בסיני), מילואימניק קרבי במשך יותר מ- 20 שנה; שירתתי בין 30 ל- 45 יום מדי שנה במילואים; גויסתי בצו 8, אכלתי אבק ונשמתי אבק שריפה. ואחרי כל זאת, אני אומר בקול רם: הניחו לאלה שלא מתאימים. הם היו המיעוט והם יישארו. כי יש כאלה שלא מתאימים, וזו עובדה. וגם מרבית החרדים, ככלות הכל, לא ממש מתאימים. וגם כאלה שעושים הצגות -  כנראה שגם הם לא בדיוק מתאימים. ככה זה. תמצאו לכל אלה פתרון אחר, סוג של שירות לאומי, תרומה לקהילה, מה שתרצו.

הניחו לצבא, תתחילו לטפל בחברה.