הוא אמר לי בשפה של חקלאים "תתכונני, הוא כבר אוכל את הגזר מלמטה"
והמשפט הבא היה "רק אל תשתני לי"
כבר הרבה שנים עברו מאז מתאמצת כל כך לא להשתנות אבל לאט לאט רואה מסביב אמא שבטירוף היום יומי חיה אחות שאיבדה את שפיותה זמנית וחיה כמו פצצה מתקתקת אבא שמנסה לחיות למרות הכל
ואני מהלכת בין לבין צופה מהצד והמשפט הזה "רק אל תשתני לי" שומר עליי, מהדהד כל הזמן
יש בי כהות חושים יש בי סדקים האם יום אחד גם אני אפול אשבר אגמר
לא כדאי לחשוב יותר מדי אחרת מי יודע....
נראה לי שאצליח להמשיך ולא אשתנה לעולם
למה מי אני מה אני חלק ממני זה הוא חלק ממני זה מה שקרה
איך אפשר להסביר בכלל?
http://www.ima-adama.co.il/authors/authors_galia_viret0_travel.htm
|
חייםטובים
בתגובה על אהבה חורפית
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על המילים, שנה טובה גם לך....
אל תשתני..
ובעצם למה לא? שינוי גם יכול להיות לטובה..
חלק מהאובדן והכאב מלמד אותנו משהו על עצמנו.. בחלק מהמקרים מחשל.. בחלק אחר אנו לומדים להתמודד עם הרגש העמוק בצורה נכונה יותר.. לומדים ליפול ולקום (גם ליפול מותר.. החוכמה היא לדעת לקום).
יתכן וחלקנו לא מרשים לעצמנו ליפול (אחריות כלפי משפחה, סובבים וכו') - ולדעתי וזו טעות.. וכך במקום להתאבל באמת ולהוציא ולשחרר אתהכאב, אנו נושאים אותו אתנו שנים רבות.. כמו סלע ענק על כתפינו.
תשתני.. תהיי את.. תחיי..!!! [אני מעיז לחשוב שזה מה שגלעד היה רוצה בשבילו ובשבילך]
שנה טובה לך ולמשפחתך
וואי .... תודה על התגובה המרגשת
אל תשתני
אל תישתני , כי הוא הכיר אותך כזאת
אל תשתני , זה הקסם שלך
אל תשתני , כי עכשיו התפקיד שלך הוא להיות גליה וגלעד גם יחד
אל תשתני כי את מקסימה ממה שהצלחתי לראות , וכל שינוי עלול להרוס
לחיי גלעד שתמיד ישאר צעיר
שי
חלק ממני זה מה שקרה...............
בדיוק יקירתי - ההווה שלנו הוא פרי עמלנו - כל שעברנו, חווינו לטוב ולרע - החלטות שלקחנו ובכלל מזג האוויר.
הרי שהחיים עצמם הם אוסף של מליוני זכרונות, פרצופים חיוכים ובכלל כל טוב הארץ - דינמיקה מטורפת?
חלק מספיחי הדינמיקה נשארו אצלנו גם (לטוב ולרע).
אכן,
על היכולת לכתוב
על ההד שמקבלים
תודה כרגיל......
יפה שלי.. כואבת כואבת את כאבך.. הרי אין מילים לנחמך רק לשלוח חיבוק אוהב.
אל תשתני לעצמך, תתחזקי כדי להנציח זכרו, חבקי אוהביך אוהביו..
אוףףףף הייתי רוצה יותר.. רק טוב לך שולחת מעמקי ליבי.
כמה מוכר....
לראות מה שקורה מסביב ועדיין... עדיין להישאר אותה אחת
עם כל מה שקורה
ועם כל מה שעוברים...
ממממ
מבפנים, הכל נשאר אותו דבר :)
ככה זה באופי!!!
רק תחזיקי מעמד שלא להשתגע ממה שקורה מסביב}{
אי אפשר להסביר.
מותר להשתנות.
ואת באמת וונדר וומן:)
איזה מזל ...
על היכולת לכתוב,
על אנשים טובים שמקשיבים,
על מוזיקה שמרגשת ופותחת את הלב,
על האויר, הרוח, הגלים, הזריחות והשקיעות...
שמזכירים לנו שאנחנו חייבים להמשיך ללכת בדרך הזאת.
מכביד?
את מדברת עם מי ששיחררה הרבה כאב בזמנו בפוסטים
לא יודעת למה דווקא.........
גם בדברים הכי הכי רעים, נמצא קורטוב של טוב...........
תודה - מקווה שזה לא מכביד מדי....
תודה על האיש הירוק
להנאת כולם:
http://www.youtube.com/watch?v=1-ZWwaxYnZ0
אפשר להשתדל....
ברור שהשתנתי במשך השנים
אבל לאו דוקא בגלל זה
זה דוקא הפך אותי לסוג של
וונדר וומן
אי אפשר להסביר
אבל,
לפעמים אפשר לשחרר קצת בכתיבה,
לשתף ולהעביר מקצת התחושות
ואת,
את מיטיבה לכתוב את הכאב.
"איך אפשר להסביר בכלל? "
ובכל זאת את מנסה להסביר ומשתפת, זוכרת ומזכירה... והכל בדרך רגישה ועוצמתית.