כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    בזכות השטיקים והטריקים

    2 תגובות   יום שבת, 22/8/09, 17:11

    בארוחת השבת התמזל מזלי להאזין לשיחה בין שירה (אמא צעירה) ובין אדר בנה בן הארבע, שסרב להוסיף ולאכול.

    שירה: לא גמרת את הבשר, מתוקי
    אדר: הבטן שלי אמרה לי די

    במקביל לאמירה הפסקנית, בקש אדר, מה, אם לא שוקולד.

    שירה: אבל הבטן שלך אמרה די, היא לא אמרה די גם לשוקולד?

    אדר: כן אמרה, אבל לא הקשבתי לה

    כל מי שנכח בארוחה ואוזניו בראשו, הופתע מחכמת הילד, רווה נחת.

    מדוע מניפולציה של ילד, התיאוריה שהוא בונה, האפולוגטיקה המורכבת שלו או במלים אחרות כל מה שמעצבן אותנו אצל עצמנו וזולתינו, ממיס בלבנו קרחונים, אם מקורו בהמצאה של ילד.

    מתי נגמרים ימי החסד של קבלת האנושי, המוגבל, הקטן והקטנוני, המצחיק, המתפתל, המתנצל, שאנחנו כל כך אוהבים לשנוא.

    לאן נעלמת הסלחנות הטבעית שלנו, ההערצה, החיוך שמעוררת מניפולציה של ילד. מתי ומדוע היא מאבדת את יכולתה לשאת חן, להקסים, ומתי אנחנו מאבדים את היכולת להקסם ממנה.

    מתי קורה המעבר ומדוע הוא קורה, בעצם.

    מתי הופכת חכמת הילד להתחכמות, לשטיק ולטריק שנוא.

    ממתי הופכת התגובה שלנו מחיוך של אושר לדחיה, לתסכול ולכעס.

    מדוע אנחנו כל כך אוהבים לשנוא את השטיקים הקטנים שלנו. באיזו חומרה אנחנו דנים אותם, לשבט תמיד לשבט, אף פעם לא לחסד.
    למה אנחנו שופטים כל שטיק, מחמירים עם כל חולשה אנושית, מתיימרים לאיזו שלמות לא מושגת.

    אולי בגלל טורח הימים, והקיום.

    אדם לעמל יולד ולא לצחוקים ולא לסובלנות.

    ואולי בגלל הנימוס, והנוהג, והצדקנות וההתחסדות, לא עלינו אבל עלינו, והמנהגים, וההרגלים ואולי בגלל שברבות הימים השטיקים מתאבנים אתנו, נהיים קבועים, צפויים מראש, משעממים.

    עורו אחים, פתחו הראש, הגדילו את פתחי הדמיון והרחיבו אותם, זרקו את השטיקים הישנים, המציאו חדשים, כל יום שטיק חדש, כל רגע שטיק רענן, שלא נתאבן, שנהנה מהשטיקים ומעוד תעלולים סמויים, שאנחנו מתמחים כל כך בהסתרתם, שנוכל לצחוק מהם.

    תשנו, תשתנו, תתחנפו, תיצרו, תתפרעו, תחייכו, כולם יאהבו את זה, כולם.
    שנוכל לקבל ולסלוח לאנושי, למתנצל, למתפתל, שנוכל להיות כילדים.
    הרי השטיק אינו אלא תזכורת מתמדת להיותינו אנשים ולא בני רשף
    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/09 19:53:
      כן, בדיוק, רק שנפתיע ושיפתיעו אותנו בשטיקים, שלא נשעמם ושלא נשתעמםו
        23/8/09 06:26:

      מדוע מניפולציה של ילד, התיאוריה שהוא בונה, האפולוגטיקה המורכבת שלו או במלים אחרות כל מה שמעצבן אותנו אצל עצמנו וזולתינו, ממיס בלבנו קרחונים, אם מקורו בהמצאה של ילד.

       

      אני לא יודע איך זה אצלך ו/או אצל אחרים אבל כשמישהו מייצר "שטיק" חדש - אצלי זה תמיד מתקבל בהערכה ... 

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין