| סין הפכה זה מכבר לאולם הייצור של העולם כולו. עובדים בסין נוטים לעבור ממפעל למפעל במהירות רבה רק עבור תוספת תשלום קטנה, ובכל חג יש נדידת עובדים כך שבסופו של חופשת החגים לא ידוע כמה מהעובדים יחזרו למפעל. עלויות היצור בסין עולות בהתמדה ובעיקר המשכורות. יש סימנים שסין הופכת לשוק לא תחרותי ויש נדידת משקיעים זרים מסין לשכנות הזולות יותר כדוגמת ויאטנאם, שם ניתן לראות התפתחות מואצת בעידוד השילטונות, כפי שהיה בסין לפני 10-15 שנים, ומפעלים רבים (גם סינים!) מרחיבים את פעילותם שם. נראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה ובמהירות גדולה יותר. תהליכים שפעם היו נמשכים מאות שנים התקצרו. מצד שני יש הגיון שתרבות הצריכה תגיע לאיזושהי רווייה מסויימת וכי הדרישה לייצור זול תפחת. במילים אחרות, האם ניתן לומר כל הזמן "עוד ועוד" מכל דבר או שתהיה התמתנות ? האם אין סוף לקצב המואץ של ההתפתחות האנושית במובנים החומריים ? מה דעתכם ? |