לחברי היקרים השלום והברכה !

הפוסט הזה מוקדש באהבה לאלו המאמינים שיש מחובתנו לתת לעולם הזה את המיטב !

את הטוב האין סופי הטמון בתוכנו. ולא רק לקבל ולקחת מהאוצרות שבורא עולם הניח לפנינו.

הפוסט הזה מוקדש למאמינים , שאדם חייב לעצמו את עצמו.

וכל זה למעננו, למען ילדינו, ולמען עולם טוב יותר, יפה יותר, אמיתי יותר ובריא בנפש ובגוף.

הפוסט הזה מוקדש לאדם היקר לי מאד שנתן לי את הזכות לבחור ולהיות מי שאני.

אכתוב אותו בהמשכים עיקבו אחר הפירסומים.

להנאתכם !!!

אשמח לשאלות ותגובות.

קרן אור.

"המסע"

פרק ראשון.

תברחי !!!

קומי , קחי את הדברים שלך ולכי !!!

לאן ??? שאלתי.

ולא שמעתי תשובה.

לכי עכשיו !!!

קומי ! מחר יהיה מאוחר מידי !

אבל למה ? שאלתי.

כי תתחרטי ! ענה הקול ולא הוסיף.

טוב לי כאן, אני רוצה להישאר !

למה לברוח ?

ומי צריך מסע שכזה ???

קומי קומי !!!

את מצילה את עצמך !

אבל אני בסדר !

בסדר גמור !

יש לי הכל !

לא חסר לי כלום , באמת !

את יודעת שזה לא נכון ! אמר הקול.

תפסיקי לשקר לעצמך ! הוסיף בגערה.

אני חיה בעולם מופלא של מטרות והשגים.

אני אלופה , אני מספר אחד.

אין דבר שאני רוצה ולא משיגה.

ישנה מטרה קמים כל בוקר והולכים אליה ועליה, עד שמגיעים.

כל - כך פשוט ריווחי וכייף להרגיש מלכה כל יכולה.

מה לא בסדר ? למה לעזוב את הכל ?

נו תפסיקי לשחק ! את יודעת שכל התשובות נמצאות אצלך.

זאת שאלה של חיים או מוות.

השעון מתקתק והזמן עובר

וכל שניה שאת מתעכבת  עלולה לגרום לך למוות.

על איזה מוות אתה מדבר ? שאלתי בכעס.

תגיד לי מה השתגעת ? אתה רוצה להוציא אותי מדעתי ?

תן לי מנוחה !

אני רוצה להיות אדם רגיל כמו כולם.

בלי כל ההרגשות , המחשבות והדימיונות האלה.

חמודה, את יודעת שאני צודק.

ואין אני או את ,יש כאן אנחנו.

אני הקול הפנימי שלך ובלעדי את אין.

את אמיצה ואמיתית תוכלי לעמוד במסע.

אעמוד לצידך...

המשך יבוא.