נוס פרימה נוקטוס (זכות הלילה הראשון)
זהו זה...מעכשיו רק מה שמכעיס אותי...בעצם כל הזמן זה היה זה...
פוסטים פופולאריים
-
בא לי סקס
28/4/08 | 9837 צפיות
-
ניצלתי מצרה גדולה
5/1/08 | 1119 צפיות
-
רק בשביל לקבל זיון
10/10/10 | 5575 צפיות
-
זו לא את, זה אני...
17/12/07 | 2061 צפיות
-
תמונות חדשות- אף חדש
22/3/11 | 1173 צפיות
-
נבצרותה הזמנית של היכולת להכיל
25/12/07 | 1139 צפיות
פוסטים אחרונים
- על מיתוסים ותחליפי אמת 19/2/13
- הבדידות והשעמום וחוש הקשקוש. 4/2/13
- כמה עולה מדינת רווחה (בשטחים) ? 15/1/13
- השוואה להבדיל 19/12/12
- החזירות מתחילה בתוכי 30/8/12
- הדו"ח על הישראליות 21/6/12
הזמן הנכנע לשניה
ואחרי כל המחשבות הממוקדות והרהורים של לפני שינה, חשבתי לעצמי שאני בעצם עוצר את הזמן ע"י גידולה של יורשת צעירה (עוד לא בת 9) כי אם יש לי ילדה קטנה, ברור שאני עוד צעיר, בכל זאת, ילדים של אנשים מבוגרים הם ילדים גדולים. ולא את הילדות היא מעוררת בי, זו חיה גם בלעדיה...את החיוניות שהיא המנטור הרוחני של ההורות. וככה נפגשנו כמה חברים לסוף שבוע משותף בקיבוץ שבו גדלנו והסתכלנו בילדים שלנו שעוד לא הגיעו ל- 10 והרגשנו צעירים ושהם סוף סוף נרדמו בחצות, הלכנו כולנו למועדון הריקודים שעכשיו יש לו עדנה וכל נערי העמק מגיעים אליו אחרי חצות ושותים איזו גולדסטאר או וודקה ומרגישים אפילו יותר מאושרים ומטופשים ממה שהם היו לפני זה ובדיוק כמו שאנחנו הרגשנו בגיל 16 למרות שעכשיו הם רוקדים לאיזו מוזיקה מוזרה שקוראים לה טראנס, או קראנס, או צ'אנס(?) לא הצלחתי לישמוע את ההסבר של הדי ג'י נער, שזיהה אותי כבן כיתה של אביו. ועכשיו משאנחנו מביטים בפני הנערים ואנחנו רואים באופן די מדוייק את פני הוריהם כפי שאנחנו זוכרים אותם מילדותינו, אנחנו יודעים בוודאות שהזמן לא זז...הוא סטטי לגמרי ורק אנחנו זזים בו קדימה ועכשיו גם לאחור. והילדים האלו יפים ורזים ושיער ראשם שימשוני והם זחוחים וכל הזמן אני קורא להם בשמות הוריהם והם נענים בצחוק סוחף ובהערצה גלויה והם לא משערים בכלל שאני באמת חי לרגע, 30 שנה קודם ללילה הזה, בשבילם זה "קטעים" ו"דחקות" ובשעה 3 לפנות בוקר, כשאני חוזר לבית של אמא שלי וניגש לצחצח שיניים, אני מעיף לרגע מבט בראי ורואה שם זקן שהזמן פתאום מהתל בו קצת, כי פתאום אני לא מזהה את הילד ההוא של אז. ובמכת אגרוף אחת, אני מפצפץ את המראה לרסיסים ואמא שלי מתעוררת בבהלה ואני מסביר משהו על תאונה ואחרי שאנחנו אוספים את השברים, אני זורק לה שלפחות ככה אנחנו לא יודעים שאנחנו כבר לא צעירים כל כך. אבל היא לא מבינה...היא לא מבינה. |
תגובות אחרונות
-
קצ'ינסקי
בתגובה על על מיתוסים ותחליפי אמת
-
אורורה בורליס
בתגובה על חמישה סוגי כאב
-
laline
בתגובה על הבדידות והשעמום וחוש הקשקוש.
-
ליאורשולץ
בתגובה על בא לי סקס
-
סיעור.
בתגובה על כמה עולה מדינת רווחה (בשטחים) ?
-
אינדיאנית אדומה
בתגובה על
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן אה...מי יודע ?
(ואולי היא דווקא כן מבינה. לך תדע)
כי היא צעירה...
ממש יכולתי לראות את מה שתיארת.
וכמו שכבר נאמר כאן, הגיל הוא מספר, מה שחשוב הוא מה שמרגישים בפנים.
כשנותנים לזמן לעבור אז הוא עוצר כאור שהוא אין סוף תמונות קסם החיים,
אין עצירה יותר שמחה ונאורה מכניעה מושלמת לתנועה.
סחתיין! (מגניב? פצצות לגבות? סוף? sick?..בכל מקרה..אחלה).
חן חן
אני לא מנסה לנחם אותך.
אני מנסה לנחם את עצמי.
(אבל זה "עובד", חוץ מהפעמים שאני חייב לצחצח שניים ואז מביט בעצמי...).
אני לא סגור על זה שהבנתי לגמרי את הכוונה
אני מבין שאתה מנסה לנחם אותי ומודה לך על זה, העניין הוא שאצלי יש רק חיצוני...כאילו, בפנים ריק.
הזמן זז קדימה. אנחנו זזים לאחור.
ואנחנו לא מנצחים במלחמה הזו כי אנחנו לא יודעים כלום על האוייב חוץ מזה שהוא רץ קדימה.
עזוב את הראי. הוא לא קובע כלום.
קובע מה שאתה מרגיש.
והדרדקים של היום, חוץ מהאופנה, ושימוש במושגים כמו דאחקות,
עושים ורוצים בדיוק מה שאנחנו רצינו ועשינו בגילם.
הכל רק חיצוני
לא צריך לשבור את הראי. צריך לנצח אותו.
פשוט לזכור שלגביך מה שאתה מרגיש - זה מה שאתה.
ומה שרואים בך - זה מה שהם.
עובדה נהנית במסיחבת הצעירים והם עשו את מה שאתה/אני עשינו בצעירותינו - רק הלבוש והתסרוקת היו שונים
אה, כן, גם לא קראנו לזה דאחקות.
אבל ה,זרמים" והתקוות היו אותו דבר.
אני מציע לך: עזוב את הראי.
למי אכפת ממקוריות בשבת בצהריים כשמאחור חיים שלמים מקוריים?!
וכשחסר ייחוד לא יוצאים ילדים?! אז הם לא יוצאים מיוחדים כמוך אז מה לא מגיע להם בלוג בדה מרקר?!
אז אתה בא?!
תהיי קצת מקורית דודה, כאילו, להגיד למישהו "בוא תעשה לי ילד" ועוד בשבת אחה"צ, נראה קצת איך נאמר, חסר ייחוד ?
אז אתה בא?
(פתאום התגובה הזו מצלצלת לי מוכר...)
ידעתי שלא סתם את נחמדה אלי...
והפוסט הזה פשוט מהודק עלי
כי אם אני עוד מעט בת 45 ויש לי ילדה בת שלוש וחצי זה אומר שאשאר צעירה כמעט עד יום מותי
אולי אני אעשה עוד ילד?!
ילדי רפול !
לא, אני מילדי חצי הונגריה וחצי יוון...מאיזה ילדי את ?
למה, אתה מילדי תימן ?
משהו קטן שהזכיר לי את מה שכתבת.
'אני צונח בלילות אל ארשת רגועה של שחוק ילדים. הבן שלי צוחק בשנתו לידי במיטה.כשקולו דבק לקירות חדרי אני מניח יד על ראשו ונוגע בילדותי.'טוב אז כיוון שיש בי איזה דחף מוזר לענות אינסטנקטיבית אני מרשה לעצמי חשיבה ווירטואלית
אממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממ
טוב אין לי מענה כרגע וזה בעיקר בגלל שאני לא טובה במילים ארוכות
בעיקרון לא
אבל יש משהו שונה...
נו בטח, עם להב, עם שמהב, עם כל אחד...העיקר שהוא יהיה נגדי
רק רגע, את רומזת שאני מאומץ ?
ברוך שעשני אמא.
:)
ועל זאת נאמר
ברוך שעשני אישה.
לזה בדיוק התכוונתי...
צורקה אנ מסכימה עם להב ...בנושא זה
ואתה יודע שאין על אמא שלך
ואמהות לא אומרות הכל לילדים כי דברים שהם צריכים ללמוד בעצמם
אחרת מה הכיף ?
אולי כי את לא בן ולעולם לא נבין.
למה יש לי תחושה שההיא שלא מבינה זו לא אמא שלך ?
מודה,מ לא קראתי את הפוסט
כן את התגובות וצחקתי המון.
כוכב כל עצם היכולת לעורר דיון כל כך ער
המשחק המקדים היה נפלא
עכשיו הולכת לקרוא את הג'ק-פות.
פוסת.פוסטטט.פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפסט.
טפי.
סליחה...
איכס.
קודם הפוסט הזה עשה לי התקף של נוסטלגיה מתקתקה כזאת.
ואחר כך קלטתי שיש לי גם ילד בן 16 וגם ילדה בת 6, וישר לא ידעתי איפה למקם את עצמי - בזקנים או בלא-זקנים.
לא יפה ככה.
צודק. טעיתי.
דווקא מכירה טוב את מה שתיארת.
אני ממליץ לך לקרוא שוב את הפוסט, כי נראה שהפכת שם את היוצרות...אמא שלי כועסת עלי, לא אני עליה והיא הרבה יותר קרובה כבר לגיל 16 המבולבל ממני. בטח את יודעת שיש נקודת שיא שממנה חוזרים לאחור, מה לא ראית אף פעם זקנים זוחלים עם חיתולים ?
התחלת את הפוסט עם היורשת שלך וגמרת אותו עם מולידתך. יופי של יציאה ספרותית, אם לזה התכוון הסופר.
הפוסט שלך עורר בי כל כך הרבה דברים, אבל משום מה התגובה הזאת שלך בלטה לי יותר.
אפילו שאנחנו לא ממש מכירים עדיין, יכול להיות שגיליתי שם שאתה עדיין במחלקת הכועסים (על ההורים)? כי למרות מה שאפשר לחשוב, הרי שכעס אקטיבי על ההורים, כאילו שאנחנו יצורים מבולבלים בני 16, ממש לא שומר אותנו צעירים, להפך.
ואם טעיתי בפרשנות, עמך הסליחה.
היזהר בחנופתך בחור, מישהו עלול להתפתות להאמין לך בסוף.
חחחחח...
אני בטוחה שאמא שלך מבינה ואף יותר ממה שאתה מדמיין.
היא פשוט השלימה עם העובדה הזו 30 שנה קודם :)
בטח גם היא ניפצה איזה מראה בזמנו...
תשאל אותה מעניין מה תהיה התשובה שלה...
זה כל כך מתאים לך לקחת חלק בהפגנה כזאת, כאילו, מי אם לא אתה ?
אצלך, משחק מקדים הוא דרך חיים וביטוי ועד שאתה מגיע לפואנטה ולמה שרצית בעצם להגיד, ה"מירב" וה"אנטרופולוגי" וה"קונספט" וה"שכן" משמשים בערבובית המשחק המקדים.
אתה בטח יודע שאין לי כלום נגד משחק מקדים, אדרבא, אני עצמי מאריך מאוד במוקדמות, אבל כשאלו באים במקום ועל חשבון העניין עצמו, אני מרגיש איזה פיספוס...אחרי הכל את הטנטרה אנחנו משאירים לאלו שאינם יכולים לעשות או בשמם המקובל, מורים.
ועכשיו במענה לתגובה יוצאת הדופן בבהירותה, תרשה לי להגיד לך שאתה ענק, שיש לי כל כך הרבה ללמוד ממך, שאתה אנטילגנטי מאוד ובעל עושר וורבאלי יוצא דופן.
מעבל לפוסטים שלך שהם שיא החוכמה וראיית הנולד, התגובות שלך כל כך מפוכחות, עד שאני שאני נאלץ ממש לחשוב לפני שאני מגיב אליהן...אולי רק גברת ניצן ולקס שניצבות במאיון העליון של בהירות המוח, מצליחות להתמודד עם התגובות הללו בלי בעיה ובלי צורך להתעמק.
אבל אני הבינוני הממוצע, מביט בהן ההערצה, אני גאה שיש לי מגיב כמוך וזה אפילו תורם לאיכות הפוסטים שלי, עוד הרבה יותר מהתוכן עצמו.
תרשה לי שיר קטן שחיברתי לכבודך (הלחן עממי)
הו הא מי זה בא ?
האיינשטיין הבא
למרות שאני עדיין מתאושש מהפגנת "התנועה לקידום המשחק המקדים", שהשתתפתי בה אתמול בשוק הכרמל, אני בהחלט לא יכול שלא להגיב למגיבה חדת הלשון הזאת שלך בבלוג.
ראשית, אמנם שכחתי לתת קרדיט, ועל זה אני מראש מוכן בכל מעשי המין העתידיים שלי בחודש ספטמבר, (ובהתאם לשבועה שנשבעתי אתמול למנהיגת המפגינות), להשקיע במשחק מקדים לפחות 12 וחצי דקות, (אפשר יותר, כי בתקופה הזאת, בכל מה שקשור אלי, מעשה כזה לא יהיה על בטוח).
שנית, למרות שנכנעתי לך, (מתוך חמלה בעיקר, הודות למצבך, כפי שזה בא לביטוי בפוסטים האחרונים), והגבתי גם לפוסט ולא רק לך, (תוך ויתור על עקרונותיי בעניין הזה של חופש הביטוי, כפי שהמגיבה חדת הלשון מדגישה זאת בתגובתה), אני עדיין עומד על זכותי להגיב איך שבא לי. (תודה לקסיס).
שלישית, אני לא זוכר שאני, באופן אישי אי פעם החנפתי לך, על אף שבכל תגובה אצלך, אני מקפיד להתייחס גם לאישיות הססגונית שלך, ולא רק לפוסט, שבלאו הכי בגלל מגבלות אישיות, על סף הפתולוגיה, הן ימחקו בעתיד הקרוב,( אלא אם יעברו את 350 הצפיות בשלושה ימים).
אם זאת, אני מסתייג מלשון החנופה שבה אתה מתייחס לתגובות של המגיבה חדת הלשון, בעת שאתה שוכח את מחויבותך לתריסר אחרות.
ברוח ההפגנה אתמול, אני דורש יחס שוויוני, שיכלול גם מגיבים שלפעמים יוצא להם דבר או שניים די שנון מן המקלדת.
כלומר, אני רוצה חנופה לא פחות.
הצלם האדיוט לא כלל אותי בפריים, למרות ששילמתי לו 12 שקל בשביל זה. (הפגנת הנשים בעד משחק מקדים אתמול בשוק הכרמל).
באמת אולי עדיף, אבל עכשיו יש איזה חוק שאוסר להשקות דשאים...לשתות עוד מותר
נו, הנה ההוכחה שחינוך רע יכול להניב תוצאות ראויות לשבח.
מצד שני, אם נניח שהוא שתה את כל מה שחסר בבקבוק לבד, אולי עדיף כבר שהייתם משקים בזה את הדשא, ההוא שאף פעם אסור לדרוך עליו.
לפי התגובה של שירה יגיל, הם נשארו כמו לפני 50 שנה...לא רק שלא הזדקנו, אפילו לא התבגרו.
נשמע כאילו הם עוד לוקחים את עצמם מאוד ברצינות בקיבוץ הזה שלך...
לא נוסעת לבקר בקיבוץ שגדלתי בו ועזבתי אותו. חברי הקבוצה שנשארו בקיבוץ שלי בקושי מתייחסים אלי ואל מי שעזב.
ההורים בבית הקברות היפה של הקיבוץ איפה שכבר אמרו לי שאני לא אוכל להיקבר כי לא קוברים שם עוזבי קיבוץ , ואפילו גם מי שנולד שם. ככה שאין לי אפילו מראה להביט בה ולשבור אותה בסוף.
בין שכך ובין שכך, המגיבה עולה על הכותב עשרות מונים והכותב סתם חנפן...
הנה לקס, אמא שלי כבר לא יכולה לחכות...
אני תוהה אם שלחת אותי לכאן בשל גופו של הכותב, של הפוסט או של המגיבה.
בין אם כך או כך או ככה, הגוף והזמן מתעתעים ראשיים בחיינו.
תזהר ממני. עוד ליקוק כזה ואני מחזירה לך חנופה אחת אפיים ככה שאפילו אמא שלך לא תכיר תפרצוף שלך. טפי.פוסט ראוי לשבח בשל צורת הכתיבה והדרך בה מוצגת ההתמודדות היומיומית
עם תהליך ההזדקנות.
כה לחי !
זקן בלונדיני יפה וחכם.
יפה מאוד לקס...גם אישי, גם לא חנפני...מי שיער שזה אפשר ?
נו, זה הסבר דחוק מאד.
לפוסט עם תגובות יש חיים משלו וכל נסיון לנתב אותו ביד רמה יהווה סירוס מוחלט. חיה ותן לחיות, תוהו! ואל תדאג, התשובות העוקצניות שלך בצירוף מערכת המשיכה-דחיה עם ערסאל כבר יעשו את הנדרש. עכשיו אני אגיד לך משהו אישי כי אני מצפצפת, ומקסימום תצנזר אותי בעריכה.
הפוסט שלך התיישב לי בול על נקודה. נראה לי שיש אנשים שנולדו זקנים ויש אנשים שלעד יהיו צעירים, הראשונים בטח מבינים אחריות מהי ויגיעו להישגים ניכרים בתחומי החיים שעולם המבוגרים יודע להעריך, האחרונים עלולים לחטוף מעת לעת סטירת מציאות מתנפצת כשבר מראה אבל בטווח הארוך יחוו יותר רגעי אושר. לי די ברור מאיזה ז'אנר אתה, לא שזה קריטי, כי כמו שאמר קיינס, בטווח הארוך - כולנו נמות.
אני יכול להסביר את זה בקלות...
כשאנשים בקפה מגיבים לכותב ולא לכתוב, איכשהו זה תמיד נשמע חנפני.
עכשיו, אצלי בפוסטים הצליחו כמעט כל המגיבים עד היום, להגיב לפוסט עצמו ולא אלי וככה כמו שאת רואה אין אצלי (כמעט) תגובות חנפניות (חוץ מהתגובות שבהן אני מתחנף למגיבים שלי)
מעבר לכל זה, עם ערסאל יש לי מערכת יחסים מיוחדת שבה אנחנו נוהגים "לרדת" אחד על השני, כי שנינו יודעים שרק בדרך של תחרות (מי יותר טיפש) נגיע להישגים של ממש...זה ההסבר
(jackpost)
זה לא מדוייק.
מלכתחילה היצירה הלשונית היתה משותפת לערסאל ולי, וכבר מטיבו של המדיום ומפאת אמונת חלקנו ב- copyleft ניתן היה ללמוד מכללא רשיון שימוש בלתי מוגבל תוך שמירה על הזכות המוסרית לקרדיט בלבד.
מצד שני, אם וככל שמתקיימת טראנזקציה כספית כלשהי, אני אגזור קופון.
כעת.
תו"ב, מה זה הקטע הזה שתגובה צריכה להיות לגופו של פוסט ולא לגופו של כותב? מדוע אתה מגביל את חירותו האמנותית של המגיב שלא לומר חירות מחשבתו? זה מאד מקשה על המגיב תאב החירות. והרי מתוך שלא לשמה בא לשמה, על אחת כמה וכמה בטקסטים אישיים כאלה. לי למשל יש כרגע רק דברים אישיים על קצה הלשון להגיד, ובשל ההגבלה אני בולעת לשון ומחרישה.
לא לא דן דן...זה בגלל שהוא צריך לשלם 12 שקל מהסכום הזה ללקס, בגין זכויות יוצרים על השימוש במושג jeckpost
בעונג: זה מחיר נמוך לקחת על זה שעשית לי חיים כל כך קלים ואיפשרת לי תגובה מלאה ומדויקת.
בימ-קום.
נו. שבתוך ה'פרא' שוכן לו לבטח ילד מחונך.
וזה שאני אוסף איתה מה ?
או ערסאל, לתגובה כזאת ציפיתי...
איכשהו תמיד התגובות שאינן מוגהות, מזכירות לי את הסרט האלמותי של אסי דיין "גבעת חלפון אינה עונה" ובמיוחד את המשפט: "באתי לבקש את ידך של ביתך"
כמו שם בסרט ההוא, גם בתגובות שלך מתגבשת שפה חדשה ונפלאה...
זה מאד נוגע ללב. שאמא שלך אוספת איתך את השברים.
בערך בעת שאנחנו מחליפים קידומת, (ברוטינה נישנת וחוזרת), העובדה האבסולוטית, שהחיים שלנו לא כאן לנצח, (אולי אנחנו כן, גרסת הדוסים, אבל תמיד אפשר להצטרף אליהם), נותנת לנו תזכורת.
הזמן לא זז, נכון, הוא פרוס למפרע, אולם לנו יש יכולת לראות בו את עכשיו, ומה שהיה מקודם. לא אנחנו ולא הזמן לא מתקדמים כי הקונספט של קדימה בלתי רלוונטי.
הכוון הוא של כליה, וזה לגמרי בטוח.
אם זאת, שלא יעצב לבך, כמו כל הרשעים, אתה יכול למצוא נחמה בידיעה, שזה גורלם של כולם, גם אם הרוב מספיק אידיוטים מכדי להבחין בכך.
ולמגיבה הזאת דנית, אני גובה 14 שקלים על שימוש בתגובות שלי.
בטוח.
יש בו הכל.
נכון, הם לא מבינים כי יש שם שסתום כזה חד כיווני...בכל מקום יש, כי את העתיד לקרות, קשה בנתיים לזכור...
כשאתה מגיב ככה זה בעצם אלי ולא לפוסט...תגיב מיד לגופם של דברים.
לא, זו תמיד העדיפה לישון עוד שעה בצהריים, ככה יצא שהבן שלה לא כל כך מחונך והוא בכלל לא הציע לי מהויסקי ההוא...
קודם כל אתה לא מזמין אותי לקרוא יותר את השטויות שלך.
אם הייתי בחורה הייתי חושב שאולי אתה לא חושק בי יותר, אבל אני רואה איך אתה מסתכל לי על התחת כשאנחנו הולכים ברחוב,
אז אני רגוע.
חוץ מזה - לילה אחד במשק ואתה נהיה סנטימנטלי כאחרונת החברות במכבסה.
אני מקווה שזה לא בגלל ששתית מהויסקי שהביאה החברה חביבה מהביקור אצל הבלדה-לעוזבת-קיבוץ הפרטית שלה בניו יורק.
ויסקי שרשום על שמי בטאבו.