0

סיוט

82 תגובות   יום ראשון, 23/8/09, 12:02

הסיוט הגיע - לקחו אותי, קשרו אותי וזרקו אותי לתא מטען במכונית.

כשהתעוררתי, שמעתי אותם ממלמלים ואומרים שהתעוררתי.

הרגשתי דקירה חזקה בגבי ונשמתי נעתקה. שמעתי מישהו צורח - זה היה אני.

עוד דקירה, ועוד דקירה ואני צורח כמטורף.

לפיד האיר את הרצפה, והתעוררתי שוב כשראשי כלפי שלולית הדם המתנקזת תחתי.

ראיתי רק את מגפיהם שהתקרבו והחלו למתוח אותי כלפי מעלה.

הייתי תלוי באוויר, אבל מוחזק ברגלי שלא אתעופף קדימה.

מישהו שחרר קצת את רגלי וראיתי את קצה התהום, לפני שהספקתי להבין שאני מעל תהום השתחרר החבל האוחז ברגלי והתעופפתי קדימה תלוי על קרסים הנעוצים בגופי.

זה לקח שניות ארוכות, בעודי צורח בטירוף, עד שהגעתי לקצה הקשת, שם היא ישבה עם פנס בידה, מאיר אותה באור רך, ואותי מסנוור לרגע. הייתה זאת שניה בה קצה המסלול יצב אותי מולה במהירות אפס.

הבטנו אחד בשני, בעוד אני צועק והיא מביטה בי בעצב.

השתתקתי בהפתעה ורציתי לצעוק לה שתעזור לי, אלא שזה היה מאוחר והתחלתי להאיץ לאחור.

שוב שרקה הרוח באוזני ועצמתי את עיני.

כך התנדנדתי מצד לצד, תלוי מדמם מעל תהום.

האור נעלם לחלוטין ונותרתי לבד, תלוי מעל תהום נגוורה שבמערה הצרפתית.

 

כשהורידו אותי מהקרסים, הייתי אדם שונה לגמרי, הפסקתי לעשן, לשתות, ולנהוג.

היא טענה שכשאני יוצא החוצה אני מאבד את הביטחון העצמי לגמרי, ומשתוקק כל העת לחזור הבייתה.

היא אוהבת אותי, מכונס בפינת החדר מחבק את רגל שולחן ממתין שתיכנס למיטה.

היא אמרה שאני טוב במיטה.

אני לא אמרתי כלום - אני צולל לתוכה ואוחז כל כך חזק, עד שהיא מרגישה שאני באמת אוהב אותה.

בסוף היא השתכנעה, ונסענו לתהום נגוורה בשנית.


קשרו אותי לכסא וסתמו לי את הפה, משאירים אותי עם פנס קטן.

שמעתי את הצרחות שלה, וצרחתי יחד איתה מתחת לסרט הדביק החוסם את פי.

לפתע ראיתי את החבל הזרחני מתקרב אלי. הפנס האיר את גופה המתרומם לכיווני, עד שניצבה תלויה כמלאך לפני, וגופה עירום ומכוסה בדם.

אז ראיתי את עיניה הפעורות לרווחה מביטות בי בתדהמה.

היא השתתקה וצרחה "אני אוהבת אותך" ואז גלשה לאחור מייללת בטירוף.

גלגלו אותי עם הכיסא לאחור, ובעוד זעקותיה מהדהדות באפילה עיני התמלאו דמעות.

 

בשבוע הבא אנחנו יוצאים לאוסטרליה, עם חליפות ברזל, לצייד עמלץ לבן.

דרג את התוכן: