חוכמת הזיקנה !

ויש כמה ש"איני יודע" מה לעשות עמן בתור אתאיסט:
זה בסדר לכעוס על אלוהים , הוא לא מתרגש מזה  - איני כועס על מי שאינו קיים, ואם היה קיים הייתי יורק בפרצופו ולא כדי שיתרגש.
אלוהים לעולם אינו ממצמץ  - כנ"ל.
להלן הערותי לגבי:

סלק כל דבר שאין בו תועלת , יופי או שמחה - אני תוהה אם כך את מה לסלק. תועלת - או לקח - יש גם במרבית הדברים השליליים (אין רע בלי טוב וכו)
כל מה שלא הורג אותך , עושה אותך ליותר חזק  - איני משוכנע . דומני שיש דברים שלא הורגים ולא מחזקים. (אולי - רכילות, כמה וכמה סוגי משחקים, יצירת "אמנות" סתמית? וכו)
כשמדובר בעשיית מה שאתה אוהב בחיים , אל תקבל לעולם "לא" כתשובה . - למה כוונתך? ומה אם אני נורא אוהב לשדוד בנקים?
אף אחד לא ממונה על אושרך מלבדך  - מה עם ילדי ורעייתי וחברי האהובים? אולי הם לא "ממונים" אבל גם בהם תלוי הדבר.
סלח לכל אחד , על כל דבר - בשום אופן לא. האם גם אגיש את לחיי השניה?

הזמן מרפא כל דבר , תן זמן לזמן - בסוף הוא מרפא אותך מן החיים (לא שזה "סוף העולם").
האמן בניסים - בשום אופן לא. אתן לך הזדמנות שניה - הגדר נס. מי יודע אולי יתברר שמה שאתה מגדיר כנס אינו אלא דבר רגיל?.  
אלוהים אוהב אותך מפני שהוא כזה , לא מפני שעשית או לא עשית משהו . - ראה תשובתי דלעיל. לשון אחר - אלהים לא אוהב אותך. כי הוא אפס.
צא וטייל כל יום , ניסים מתרחשים בכל מקום  - ראה תשובתי בעניין ה"נס".
קנאה היא בזבוז זמן , כבר יש לך כל מה שנחוץ לך  - מסכים עם הרישא. בעוד שנכונות הסיפא היא עניין אישי. בנוסף - קידמה ויצירה ניזונים גם מקנאה ותחרות. האם אתה מעדיף עולם סטאטי  
הטוב ביותר עוד לפנינו  - תוכיח! המציאות טוענת אחרת. לכל אורך הדורות היו עליות וירידות.
לא חשוב איך אתה מרגיש , קום , התלבש וצא מהבית - ואם תתעלף בדרך במעבר חציה ותידרס - לא נורא. חיים רק פעם אחת.
החיים לא באים באריזת מתנה - משמע? או שזהו ביטוי ללא משמעות
אבל בכל זאת הם מתנה  - אם כן, ספר לי מי העניק אותה. ולמה יש בני אדם רבים שחייהם אינם מתנה, או שעליהם להודות ל"אלהים" על סבלם ולראות בו מתנה?
ידידים הם המשפחה שאנחנו בוחרים לעצמנו  - זה המשפט הכי נכון. ולפעמים הם יותר נאמנים, אוהבים ממשפחה. אמנם משפחה לא בוחרים, אבל אפשר ולעתים אין ברירה אלא לבחור להפרד מהם.