2 תגובות   יום ראשון, 23/8/09, 18:14
פעם שלישית שאני כותב פוסט ולא מצליח לעלותו לאתר !!! אגרררררר....אולי למישהו או מישהי יש מושג למה ? האם יש זמן מוקצב לכתיבת בלוג ?! מוזר מאד . בפעם הראשונה השקעתי כמחצית השעה ואף יותר וגם מקודם . שוב עלי להתחיל מהתחלה . כנראה כך היה צריך להיות Jמה ארצה לומר בבלוגי ? ארצה לסדר ולארגן מחשבותיי . גיליתי כי בכל פעם ששוחחתי עם אנשים שונים על רחשי ליבי הבנתי טוב יותר את עצמי . למעשה , הסברתי לי ולאחר או אחרת את מחשבותיי ורעיונותי . כך אבקש לעשות פה . כמו כן ארצה להגיב על נושאים המעניינים אותי : עבודה אישית התפתחותית , תיאולוגיה ודת , אקטואליה , מוסיקה , ספרים ובכלל ... עוד אראה . אף פעם לא כתבתי בלוג למרות שכמה פעמים בחיי רציתי לעשות כן אבל לא עשיתי . עכשיו כנראה זה הזמן הנכון . ימים יגידו . אבקש לשתף את הקוראים והקוראות – אם יהיו כאלה – ברעיונותיי , דעותיי ובמחשבותיי ותמיד אשמח לתגובות , ביקורת בונה וכנה ואפשר גם אהבה ושותפות Jהרי אנחנו כולנו יחד , צועדים בדרך . כל אחד ואחת ועולמם הפרטי . מזמן הגעתי לתובנה\רעיון כי אנחנו חיים במחשבותינו ולא בעולם מחוץ לנו . נדירים אלו שחיים בהווה ונותנים דעתם למתרחש סביבם באופן אובייקטיבי . רוב הזמן אנחנו חולמים בהקיץ ו\או יוצרים עולם שלם במחשבותינו באופן סובייקיטיבי לחלוטין תוך כדי כך שאנחנו בטוחים שכולם חיים כמונו או חושבים כמונו או יודעים על מה אנו חושבים . החיים בעבר או בעתיד לא נעימים הם לרוב הגדול . הזיות על העתיד או מחשבות כועסות\שמחות על העבר לא מובילות אותנו אל האושר הנכסף . ותישאל השאלה : מהו האושר הנכסף ? לא יודע J כשאגיע אשמח לשתף ... לשם אני חותר . להיות טוב ומיטיב עם עצמי והסביבה . בימים האחרונים , בעקבות שיחות בנושא עם חברים וחברות , מצאתי עצמי חושב כי אותם אלו שאני מכיר והם מתנהלים בקלות יחסית בעולמם – וזה חלק מהסוד לדעתי – הם די משעממים . חננות שכאלה . ואינני רוצה לאבד מאותו זיק של שגעון ושובבות שמתקיים בתוכי מגיל קטן , מאיר את עולמי בזיקוקי דינור של שמחה . אמנם אותו זיק הביא אותי למקומות לא נעימים של עצב , הסתבכות ואף נגעתי בשגעון עצמו פעם אחת אבל זה נושא לבלוג אחר J האם ארצה לוותר על מי שאני כרגע ? אני יודע שהשינוי חייב להיות שינוי גדול ואיכותי , שינוי בו אוותר על חלק נכבד מהאני שכיום מככב בעולמי . אבל לא ארצה להיות משעמם . החד גוניות בחיים משעממת אותי ולכן בחרתי בדרך אחרת , אולי קשה יותר . דרך של נווד . דרך משלי . אינני אוהב להיות חלק מכולם . אדם צריך למצוא את הייחוד שבתוכו ולא יוכל לעשות כן אלא אם כן ינסה ויתאמץ .  זהו לעכשיו . אט אט אכיר עצמי טוב יותר דרך המילים והרעיונות ואולי גם הקוראים והקוראות – אם יהיו כאלה . יום שמח ונעים   
דרג את התוכן: