שקופים
אֶל מִשְׂחֲקֵי הַמִלִים אֲנִי לא מִתְגַעֲגַעַתְ רַק חֲרֵדָה שֶׁבְּאֵין תֵיעוּד יִהְיוּ חַיָי שְׁקוּפִים
וּבְמֵי הַנָהָר הַזוֹרֵם שֶׁל חַיָי אֲפִילוּ הַגַלִים עַד קְצֵה הַקֶצֶף אֲפִילוּ הַאֲבָנִים עַד קְצֵה הַחוֹל שְׁקוּפִים
אֵיפה אָז יִמְצְאוּ הַסִיפּורִים מִסְתוֹר
גוּרָא גוּרָא לָמָה הַחוּצָה לָמָה הַחוּצָה אֶל הָאוֹר הַנוֹרָא
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, מאי 1996
|
תגובות (69)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, בוריס,
אני שמחה שאתה קורא את הטקסטים שלי, ומצפה לשמוע ממך :)
שושי
רַק חֲרֵדָה
שֶׁבְּאֵין תֵיעוּד
יִהְיוּ חַיָי שְׁקוּפִים
כמה משמעות ועומק בקטע הקצרצר הזה בשיר. גורם לך לחשוב על אנשים שאתה לא מכיר, או נדמה לך שאתה מכיר והם שקופים בפניך - הלא מכיר, ולא בהכרח שחייהם באמת שקופים.
אני מאוד אוהב את הדרך שאת משלבת חרוזים בשירה שלך. זה תמיד מגיע בהפתעה אבל בדיוק במקום.
אין לי ספק שעוד אגיב לשירים ישנים הרבה יותר. בכל זאת, אני כאן רק שלושה ימים.
מולי יקרה, תודה על החמלה
שושי
אולי היא מבורכת השקיפות הזאת,
לעולם לא נדע. וזו ברכה שאת יכולה
לשים כל כך הרבה במעט מלים.
אלו השקופים
יהפכו רק לקרום הדברים העמוקים עוד יותר, שתמשיכי לחשוף...
זה אף פעם לא נגמר
:))
נראה לי שכל יוצר/ת מכיר/ה את הפחד הזה...
תודה לאה יקרה
זה נכון. עם זאת, השאלה היא אם עמימות היא ההיפך משקיפות, או שהיא רק אחת מצורות הצבירה של חומר שיכול להיות דחוס, צפוף, מאוורר ועוד ועוד מלים וצורות מעין אלה, שכולן יכולות להתייצב בצד השקיפות כחומר שחושינו תופסים.
נראה לי שבכל מקרה התכוונה המשוררת, אולי, ששהיפך משקוף הוא סוג של בשר ודם שנוכחותו מונצחת (?) בתיעוד עבור בשר ודם כמותו/ה (אגב - כמותו - כמו מותו או כמוהו? תמהתני.).
אולי. לא תמיד אני ממש עומדת על כוונתה...
סיפור החיים שלנו הוא הפחד, החרדה והשקיפות מאיימת בחשיפה. שיר יפה וחכם שושי והחוויה שלו כל כך מוכרת.
תודה ו*
לאה
תודה שושי. לפירוש "בלתי נראה" לא התייחסתי בגלל היותו הכי מובן מאליו.
ניסיתי להבין את מהות השקוף מעבר לכך :)
תודה:)
תדה לך על נוכחותך את כאן:)
כן כן, אנחנו מתקדמות במעגליל הזמן,
וחוזרות אל אותם מקומות במעגל הנצח
ממש הורדת לי כוכב, תודה
תודה מוטי
תודה רבה :)
תודה, יקרה
תודה לך על artistic response מרטיט
אכן, זה קורה אביביתה יקרה
תודה יפתי, מחכה לראות אותך
דסיקה
תודה לך גרטה יקרה, גם על העצה...
סימונה יקרה, תודה. ומה עם שיר משלך? מזמן לא קראתי...
תודה על המלים הנוגעות
לחישת הלב,
תודה על הזר היפהפה ועל המלים החמות
פנינה יקרה
תודה על רגישותך
תודה יולי
יקירתי, תגובתך היא שיר בפני עצמו. תודה תודה תודה
תודה שכני היקר על השיתוף וההזדהות, וכן, אני חושבת שבכל מקרה בכתיבה ובאמנות יש יסוד תרפויטי, גם אם אין זו מטרת האמנות
תודה על האיור השקוף:)
אכן אנחנו מתייחסים לשקוף כאל ברור, אבל האמת היא ששקוף הוא גם לא נראה...
תודה דבי על התייחסותך
תודה פאני יקרה
תודה, זה משמח
תודה:)
וּבְמֵי הַנָהָר הַזוֹרֵם שֶׁל חַיָי
אֲפִילוּ הַגַלִים עַד קְצֵה הַקֶצֶף
אֲפִילוּ הַאֲבָנִים עַד קְצֵה הַחוֹל
שְׁקוּפִים
כל כך יפה ומענגת כתיבתך שושי, שהייתי רוצה עוד ועוד לקרוא ממנה. שתשאר על סיפי עיניי ותשאיר צוף על שפתיי. אהבתי את השקיפות הנבטת במי הנהר של חייך שאפילו המשברים שצפים כגלים והאבנים המסמלות ציוני דרך, אפילו הם בתוך הנהר של נפשך, אפילו הם שקופים*עונגשל כתיבה. תודה
מצטער שלא יכולתי להגיע לכתיבת לתגובה נאותה קודם. כי השיר כל כך ראוי!
בקריאתי זהו שיר בעל יסוד ארספואטי ניכר החוקר את הצורך העז של היוצר/ת בכתיבת ותיעוד חייו/חייה. בעיני (ואני מדבר לפחות בשם עצמי) שירה היא גם מעין השארת מעין מצבה, בעודנו חותרים הלאה, זהו גם תהליך היזכרות, עיכול/עיבוד החויה וכתיבת הזכרון, כמו יומן, לאו דווקא יומיומי ולאו דווקא יום ה"אירוע" קרוב לזמן הכתיבה. מה עוד ששיר יכול להכיל גם הצטברות אירועים, ניסיונות/חוויות, או הוצאה והחצנה של צבר מסקנות ומשמעויות. האם אין בכך גם יסוד תרפויטי בו אנו חושפים נימים חבויים ועמוקים, שאולי לא היינו מעיזים ופוחדים להוציא בדרך אחרת אל "האור הנורא"?
*
תהייה פילוסופית.
אחת הפרשנויות מובילה לקריאתי, לצורך האישי והבלתי נשלט להנציח את עצם היותנו בעולם הזה מתוך ידיעה שלאחר המוות לא יישאר שום דבר ממשי, להוציא זיכרונות עמומים, אלא אם קיים תיעוד:
רַק חֲרֵדָה
שֶׁבְּאֵין תֵיעוּד
יִהְיוּ חַיָי שְׁקוּפִים
כמו סרט צילום שרגיש לאור השמש ועלול להישרף, כך עלול התיעוד להימחק במרחב החיצוני ומכאן אולי (?) האור הנורא.
מעניין הצרוף חיים שקופים ומהי משמעותם בשיר.
מהותו של השקוף לאפשר הבנה. אנחנו נוטים לחשוב שדברים שקופים מאפשרים הבנה טובה יותר לעומת הדברים העמומים, אבל גם זו הבנה סובייקטיבית ולא חד משמעית.
יצירה אבסטרקטית ומעניינת,
לולה
וככה סתם כי בא לי, מצאתי צילום שקוף ברשת :)
רַק חֲרֵדָה
שֶׁבְּאֵין תֵיעוּד
יִהְיוּ חַיָי שְׁקוּפִים
שושי,
שיר חזק, מעורר מחשבה
מהי אותה שקיפות ,
הנוכחות שלנו,
המשמעות של נוכחותנו
........
שושי השיר יפה מאוד
אהבתי
המשך שבוע טוב.
כיף לקרוא את שיריך
את מביעה את עצמך כל כך יפה
פשוט תענוג!!!!!!!
פוזית*
תודה לכםן
חברותים יקרותים
על המלים החמות
שאתםן מרעיפותים עלי
יפה מאוד
כתבת נפלא
*
שושי יקרה,
שיר יפהפה שיש לו כיוון ארספואטי על הצורך להוציא החוצה את הרגש דרך המילים
במטרה להעניק משמעות ונוכחות.
תודה עליו.
גםאני כך . תודה .
כתבת את השיר לפני 13 שנה
הייתי בטוחה שהוא נכתב לאחרונה
כל כך אקטואלי
זה מוכיח את נצחיותה של השירה ומעורר את השאלה
האם בסופו של דבר, מה שהיה הוא שישנו
ו..אין חדש תחת השמש....?
אהבתי..
אבל מה חדש?
אני תמיד אוהב את מה שאת כותבת...
*
שקיפות מונעת סודות ותככים,
הכל פתוח וברור וידוע מראש
יפהפה
רַק חֲרֵדָה
שֶׁבְּאֵין תֵיעוּד
יִהְיוּ חַיָי שְׁקוּפִים
נפלא מרגש
תודה
גוּרָא
לָמָה הַחוּצָה
לָמָה הַחוּצָה
אֶל הָאוֹר הַנוֹרָא
לחפש מסתור
עולם פרטי
השייך רק לי
ראו את העומדת לפניכם, האם בלבה תקעתי מאכלת? הלא שלימה ותמימה היא,
הן אל בשׂרה החי לא באה גם מחט, מעורקיה לא נזל אף נטף דם,
כי אני שמרתיה כאישון עיני, כאשר ישמור איש במאפליה את האבוקה לבל תכבה!י.ל.פרץ
תודה
לאה
יפה כל כך העברת את התחושה
ואני מכירה אותה
הפחד שלא יראו אותי,לפעמים גורם לי לעשות הרבה רעש
יפה כתבת
שקיפות היא האופנה כרגע כך נראה לי.
((-:
אהבתי את שקיפותך , בטח שבטח שאין בך טיפת אטימות שושי.
רונית
אֵיפה אָז
יִמְצְאוּ הַסִיפּורִים מִסְתוֹר
שושי יקרה,
טוב שלא ימצאו מסתור,
עדיף להוציא ולהשתחרר...
אהבתי את השיר
גרטה*
בחר את הראוי בעיניך
שיר ובו אצור יופי רב
אבל למה האור הנורא?
עם הכוונה "אלוהי ופלאי" אז הבחירה ראוייה ,
עם הכוונה "מפחיד ואיום" אז הוחטאה המטרה.
את מרגשת בתיבתך
כתיבתך יפה ונוגעת.
מרגשת ומפעימה.
לא אינך שקופה, רק מודעת.
ולמודת נסיון.
השימוש במוטיבים מהטבע קסום בעיני.
שיר מיוחד שהתחושות והרגש אצורים בתוכו.
תודה לך נעמת לי...
שקיפות החיים מפחידה ומאיימת
אולי בתוכך תוכלי למצוא מפניהם מסתור?
השיר כה שקוף ביופיו
האהבה מדברת את עצמה בבירור.
רואים רחוק, רואים שקוף
יש זרימה, השתקפות, אוורור
אֶל מִשְׂחֲקֵי הַמִלִים
אֲנִי לא מִתְגַעֲגַעַתְ
הם מעייפים..
ושקופה או לא,
אטומה את בטוח לא!
את מרגשת בתיבתך
השקוף הזה עושה לך טוב