כותרות TheMarker >
    ';

    גמור פלוס

    ארכיון

    רק רצינו שתדע

    3 תגובות   יום ראשון, 23/8/09, 19:27

    רק רצינו שתדע

     

    במהלך חיינו אנחנו פוגשים הרבה אנשים שאני מכנה אנשי הפופ-אפ. כמו חלונות של פרסומת שקופצים לנו בעת הגלישה באינטרנט, הם מנדבים לנו מידע שאין לנו צורך בו, בלי שביקשנו, בלי ששאלנו, ורובם עושים זאת בצורה קולנית ומעצבנת שמפריעה לך לראות את התמונה האמיתית.

     

    הם היו שם לאורך כל חיינו, והם לא מתכוונים לעזוב. ובכלל, הם רק רוצים לעזור. באמת. בדרך כלל אותו סוג של אנשים מרגיש שזה בסדר גם לקבל ממך כל מידע שהם צריכים, כי רק אז הם יוכלו לעזור לך באמת, כשיצליבו את זה עם הידע הרב שכבר יש להם.

    הם היו שם תמיד. הם פגשו אותך בדרך חזרה מביה"ס כשסיפרת להם כמה קשה – "חח" הם גיחכו "חכה שתגיע לחיים האמיתיים", עוזרים לך לחפור עוד מטר בתהום הפחד שתבנה לעצמך במהלך חייך. הם חזרו על אותן אמירות, בוריאציות שונות, כשהגעת לצבא או לאוניברסיטה.

    ובנוגע לזוגיות הם עלו מדרגה. החליטו שיש לחפור ביתר שאת. "אה, זה עובר" הם סיפרו לך כשאמרת שאתה מאוהב, "עכשיו הכל סוכר, אבל מה יהיה שתגורו ביחד?", והקלאסי - "חכה איך הוא/היא יראו/יתנהגו אחרי החתונה." כמובן על כל המשפטים האלה אפשר לאלתר, להרחיב, לשנות, כמו נעימת ג'אז טובה, ואכן לרוב הפופ-אפים מגיעים לביצועים מרשימים, שאפילו ג'ון קולטריין היה מרגיש חסר כישרון לידם.

    ועכשיו אתם כבר נשואים, אז צפו בבקשה לקבל את "חכו שיהיו לכם ילדים" משפט הפרדי קרוגר של הזוג הטרי. ואתם בשלכם! הזהירו אותכם ולא הקשבתם, צעקו לכם ולא שעיתם. והנה הגיע הילד הראשון לעולם, ואתם מרגישים שהפחידו אותכם קצת יותר מדי. אך אם תנסו לחזור ולהתעמת עם הפופ-אפים, תקבלו ישר לפרצוף את "טוב, ילד אחד זה קל, חכו שיהיו לכם שניים..."

    מאז היודע לי ולאשתי על התאומות הצפויות, אנחנו נתקלים בפופ אפים יותר ויותר. "יו, אח שלי, אכלת אותה!", ו-"אולי כדאי שתישן קצת, כי אתה לא עומד לישון בשנים הקרובות", "בנות, שתדע לך, זה הרבה, אבל הרבה יותר קשה לגדל מבנים". "יש לי חברים שיש להם תאומים, הם לא ישנו לפחות חמש שנים"!

    מסתבר שאותו סוג של אנשים, לא רק מנדב לך מידע לא רצוי, הוא נוהג גם לחפש אצלך את המידע שהוא חושב משום מה שהוא זכאי שיהיה לו. קל מאוד לזהות את האנשים האלה. כשאנחנו מספרים שאנו מצפים לתאומות, לרוב אנשים נוהגים לשאול, באופן הכי טבעי "זה מטיפולים"? כמובן אני לא מדבר על אותם אנשים שעברו טיפולי פוריות בעצמם, ולהם אכן טבעי שישאלו את השאלה. אני מדבר על סתם סקרנים לשמם. אני אפילו לא מדבר על חברים ששואלים, אני מדבר על האיש שפגשת בגינה, על האמא מהגן, על השכנה שממול, שהחליטו שזה זכותם ההיסטורית לדעת פרט כל כך אינטימי, ובמשפחות רבות זהו פרט שגם מלווה בהרבה כאב.

     יפית טובלה היא השכנה רבת השנים שלנו, אנחנו מכירים אותה מאז שנכנסנו לגור בבנין, עת דפקה על דלתנו מחזיקה בידיה קופסת שוקולד. "כמה נחמד"! אמרתי, "ככה עושים קבלת פנים לשכנים חדשים"! היא הושיטה לי את החבילה "זה מהשליח של חברת החשמל. לא הייתם בבית אז הוא השאיר את זה אצלי". היא ציננה את ההתלהבות. הסתכלתי על הקופסא פתק תכלת מעוטר אמר 'ברוכים הבאים לבית החדש – מחברת החשמל'

    "אז אני מבינה שאתם משתמשים בחשמל, גם לדוד ולחימום" היא אמרה. "כן..." עניתי מנסה להבין לאן היא חופרת, "אה, אז אתם בטח לקוח מעודף. אנחנו משתמשים מעט מאוד בחשמל, רק לתאורה בעיקר. בשביל דוד וחימום המים אנחנו משתמשים בגז. זה מביא לנו חיסכון של עד 400 ש"ח לחודש"! היא אמרה והמשיכה "לנו פשוט אין את ה-400 ש"ח המיותרים האלה לשלם, אבל קופסת שוקולד נחמדה קיבלתם..."

    אתמול שוב פגשתי את יפית טובלה בדרך לסופר. הילדה שלה הייתה איתה. הילדה אחזה את יפית ביד אחת וביד השניה היה לה ברווז מצפצף "שמעתי שאישתך בהריון" יפית פתחה במפגיע. ביתה ציפצפה בעזרת הברווז. "כן, מחכים לתאומות" אמרתי, "זה מטיפולים"? היא שאלה באותה נשימה שבה היא מבקשת סוכר, הקמצנית

    ועכשיו אני אגלה לכם סוד. הדרך הכי טובה להתמודד עם פופ-אפים היא להיות איתם כנים עד הסוף "לא" עניתי לה בעוד הילדה ממשיכה לצפצף בברווזון שהיה לה ביד, "אצלנו זה מסקס. הענין הוא שיש לי איכות זרע ממש טובה". הילדה הפסיקה לצפצף.

    לא יודע למה, אבל יפית טובלה, כבר לא דופקת יותר בדלת לבקש סוכר.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/5/10 22:23:
      מעולה...
        13/10/09 09:30:

      נחמד!

      לא מכירה טיפוסים כאלה. אני בקושי יודעת מי השכנים שלי. אצלנו בבניין אין דבר כזה סתם לדפוק על הדלת ולבלבל את המוח.

      נראה לי שזה תלוי במה שמשדרים החוצה.

      אם אתה משדר שאפשר להתפרץ  לך לחיים אז זה מה שקורה.

       

       

        25/8/09 02:08:

      מלך, לפעמים צריך את נגאטס הנכון לדעת איך לדבר עם אותם פופ אפים נחמדים...

      פרופיל

      יוני צ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות