עד מתי? כלוחם ביחידה מובחרת, כאחד שגדל על סיפורי גבורה ומיתוסים של הצבא הכי חזק בעולם, אני פשוט לא מצליח להבין את זה. בכל תרגיל היו מפילים לנו פצוע והיינו סוחבים אותו\אותם על אלונקה X קילומטרים. לא משאירים חברים מאחור. בשביל מה סחבנו אותם? היה כבד ומיותר שהרי ממשלת ישראל, שצהל עובד תחתיה, עשתה לה להרגל להשאיר את מיטב לוחמינו מאחור.זוכרים את הבחור ההוא...רון ארד,נעדר מהתאריך 16/10/1986, י"ג תשרי תשמ"ז מדינת ישראל מתקיימת באזור רבוי מלחמות.מה ייקרה במלחמה הבאה? עדיין תרוצו להתגייס. ואם תפלו בשבי...? המצחיק הוא, שברור שנמשיך להגיע למילואים, וברור שלפני שהצו 8 יגיע, אלפי מילואימניקים כבר ימתינו בתור לאפסנאות ולנשקייה. הממשלה לחוד והמדינה לחוד. יש לנו מדינה נהדרת, אבל ממשלה....... אל תשכחו אותו, הוא האח שלנו, הבן שלנו החבר שלנו. היום זה גלעד, מחר זה כל אחד מאיתנו. |