מידי פעם אני נתקלת בכתבה שפשוט גורמת לי לרצות לדפוק את הראש בקיר מעצבים. על הרישעות, על האטימות, על אוזלת היד, על העדר החינוך הנכון, על מדיניות הענישה הכל כך מעוותת כאן. ילד, סליחה, נער בן שבע עשרה סקל למוות גור חתולים, התקרית תועדה ע"י החבורה שאיתו במכשיר הטלפון [שהיה צריך למצוא את דרכו בכיוון ההפוך של יציאת המעיים של הבחור, מתחת עד שיצא לו מהפה] ומצאה את דרכה לרשויות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3766023,00.html

הוא ילד נהדר תטען האם בבית המשפט אם יתקיים דבר כזה בכלל. הוא בחור מוכשר יספר האב לכולם, לא יודעת מה נכנס בו תוסיף הסבתא ושוב מישהו יקנה את השטות הזו, והשטן הקטן הזה יגחך לעצמו בשקט.

עכשיו יהיו מי שיגידו, טוב הורים, מה הם אמורים לעשות אלא לרצות בטובתו של הילד, וזה ברור לי. רק שאני חושבת שלטובתו של הילד, חייבים עונש. עונש אמיתי. עונש חינוכי. עונש מרתיע. עונש שיגרום לנער הבא לחשוב פעמיים. וזו טובתו האמיתית של הילד ושל כולנו.