מחשבות.
זה התחיל בגלל הכלב,
זה ממשיך בגללי.
מחשבות,
לא בהכרח חשובות.
פוסטים אחרונים
- בין לבין.... 7/5/10
- לא פוליטיקלי קורקט!!! 11/4/10
- אגדה אורבנית 4/1/10
- זו לא בחירה...זו המציאות. 5/12/09
- הגיע עת...די. 29/11/09
- ענין של השקפה. 24/8/09
ארכיון
ענין של השקפה.
אני יוצא אל החצר לאוורר את מחשבותיי, יש לי נטייה לשקוע בהרהורים, דגש על לשקוע, אני מכיר את עצמי היטב, אני יודע היכן לשחרר ומתי להדק.
נלסון יוצא ומתיישב לידי, כשאני בסביבה הוא מתאים את עצמו אלי, נוכחותי יוצקת תוכן לחייו,גם משמעות, אני נרכן ללטף את פרוותו.
אני מביט אליו בערגה, מבטינו מצטלבים לרגע, הוא מכשכש...אני מתרגש, אני מחייך בחזרה, שכחתי לשם מה יצאתי, אני כבר מרגיש טוב יותר.
אדם שלא גידל כלב מעולם, החמיץ חוויה ייחודית בהוויתו האנושית, קבלה אין סופית מחיה הנותנת תמידית ללא כל דרישה. ואת ההרגשה הזו מעניק רק כלב.
אני מביט בו וחושב על חירות.
האפשרות להיות חופשי פשוט בלתי נסבלת עבור האדם, הוא מחפש כל הזמן חוקים, הגבלות ואיסורים, אינו מסוגל להתמודד עם החירות, אבל הוא כל הזמן מדבר עליה,כמה אליה, שואף לזכות בה.
החירות היא כמו סינדרום- המשיח. היא לא תגיע לעולם אבל תמיד ישאפו לבואה, יצטרפו לצבא ויצייתו לפקודה להילחם למענה, החירות היא מלכוד 22 של האנושות.
החירות למעשה נמצאת בהישג יד, זה רק ענין של בחירה. חופש מתקדם משמעותו חיה ותן לחיות, עשה כרצונך כל עוד אינך מפריע לשכן.
אין אפשרות לחופש מלא אלא אם חיים בבדידות על אי, המחיר החברתי פשוט גבוה מדי. מחירה של חירות הוא להיות שונה, מאוד שונה. לוותר על התבוננות במעשיו של האחר, לא להשוות, לא לקנא.
היש אדם המוכן לשלם את מחיר הבדידות?
כשאני מנסה להגדיר תכונה אחת, אנושית, ייחודית לאדם ורק לו, הייתי אומר ללא היסוס שהתכונה הזו היא...הסתירה. היכולת לחיות, לעיתים בשלום, עם סתירות רבות במקביל. לנלסון אין סוגיות כאלה, המשמעות בחייו היא להיות לידי כמה שיותר.
האדם בנוי מסתירות וזו כנראה תמצית האנושיות, אין יצור אחר על הכדור עם התכונה הזו, סתירה היא הדבר הכי אנושי שיש, הישרדותי, מפני שהיא תוצר (אולי חשוב) להתפתחותו, לתבונה, למודעות.
אהבה? יונקים אוהבים, מגינים, מלקקים, משחקים... האם שמחה? כלבים מחייכים וזה מחזה מרהיב... שמא מגע? לובסטרים אלופי המגע העדין... אולי זוגיות? יש ציפורים החיות בזוג עד שהמוות מפריד בניהם...
האם החיים בחברה? עדר פילים מגן על החלש... קהילתיות? הזאבים, הגורילות והאריות עושים את זה מצויין... כל תכונה שטבועה באדם נוכחת גם בחיה, כל תכונה למעט היכולת לחיות עם סתירות.
להילחם בסתירות שבי דורש תשומת לב יומיומית והרבה מחשבה וכח.
אמש על החוף התיישבה לפני אישה אחת,ואחת בלבד אני מבקש, המעטתי בדיבור ושקעתי בהרהור, מדוע כן ולמה לא, הסתכלתי בגלים ומידי פעם בתווי הפנים, החושך השתלט והייתה זו נקודה האור היחידה.
פתאום הפתיע נלסון שניגש לשבת לידה, כמעט בחיקה, גופו נצמד אליה וראשו נישען על ירכה, נירדם. כלבים אינם טועים כל כך מהר כמו אנשים, כשאינם חשים בנח פשוט אינם ניגשים.
קמתי וחזרתי אל חדרי, כה פשוט חשבתי כה פשוט, לשאול שאלות זה חשוב, אבל לשאול את השאלות הנכונות...זה הענין. נלסון קם ונכנס אחרי...
|
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה...
בכיף!
תודה :)
היי דניאלה.
תודה..מאוד..
(ראיתי שיש לך תערוכה חדשה..קראתי מחמאות יפהפיות בטיים אאוט...
סחטיין עלייך..אבוא לראות בהקדם)
(לא חשבתי על כך בכיוון הזה...)
תודה זוהר
מהמם!
מילותייך היו כפנינים לעיני,
תודה חן
(אנ יבטוח שנקרא מהגיגי אחד את השנייה)
או לא... תודה לך...
אני יושבת ומתבוננת בתמונות המיוחדות שיש אצלך בכרטיס ותוהה על מה אני אתן את הכוכב..
היה לי יותר מדי במה לבחור, כשזה קורה לי אני נוטה לקחת צעד אחורה ולהסתכל על התמונה הכללית
אז חזרתי לדף הראשי שלך וקראתי את מה שכתבת כאן..
כאן כבר לא התבלבלתי, הכוכב היה ברור
פעם ראשונה שאני קוראת את מילותיך... אני בטוחה שאקרא עוד
מקסים!
אני מביטה בה וחושבת על חירות.
תודה!
לגמרי...
(אם כי לעיתים זה מרגיש כמו לבצע ניסויים על חיות,אני מעדיף ליישם על בני אדם...)
through these dogs we pay homage to love
and to its possibility
אחי,
טוב לקרוא ממך,
יש אמת בדבריך.
תודה,
שנינו מודים לך...
(מצטרף בשמחה לכמיהתך לגשם...)
אכן העלת נקודות יפות ניפי...
איש יקר
אתה פשוט גמור
גגגמממממממממממממממוווווווווררררררררררר
יופי של נלסון
יופי של הרהורים
כלבים הם אכן תרוץ נהדר
לצאת לטיולי הירהורים
לפגוש אנשים שאחרת היו חולפים על פנינו
לפגוש את העולם מעיניים אחרות
...
ולמרות שהוא רק יושב שם אתך
ואולי בגלל
ואני שואלת את עצמי אלמלא לא הייתה לי כלבה
אם הייתי עושה את כל זה לבד
ואין לי תשובה
כנראה שזו באמת לא השאלה הנכונה
וכנראה שלפעמים
פשוט יש רגעים כאלה
שאין צורך לשאל שאלות
כמוך וכמו נלסון
הוא פשוט שם אתך ואתה פשוט שם איתו.
תודה גרייס
(עשית עימי חסד...)
איך בא לי הפוסט הזה בדיוק בימים
בהם אני מהרהרת על הקונפליקטים המוטבעים בעצם קיומנו.
ואתה קורא להם סתירות. הסתירות שאנו רוצים וכמהים ליישב.
רצון לחרות ואהבה.
חרות כנגד אהבה. אם מגדרים את האהבה.
והתמונה של נלסון. מיישיר מבט כמבקש - רק תאהבו אותי. לא רוצה כלום יותר.
יצירה?
תודה!
קטונתי..שמא אומר לא יצירה אלא הגיג.
מכאן,הגיג לעיתים הוא מדאיג,
אבל בדרך כלל את מטרתו משיג.
שבוע נח גם.
מצויין...אבל את תמיד אנושית?!
יצירה יפה...
יצירתיות היא לא מילה גסה...
שבוע טוב
כאן נמצאת חרותי.
תודה יקירי. מלותייך...
(הכנפיים בגבי.)
קראתי. השתהתי, השתאתי...
עוד אחזור . תודה...
תודה.
ואת לגמרי צודקת.
האמת היא שמחשבות היו לפני שהגיע נלסון לחיי,
אחרי כן הוא הפך לתירוץ...
ומן התירוץ להשראה...
בקיצור...נלסון המלך! נלסון לשלטון!!
מ-ק-ס-י-ם
לשקוע במחשבות, לתת להן להתגלגל בעקבות מפגש עם הסביבה,
ואז מגיע נלסון זה.
ומשם המחשבות עפות.
כמה שהם נותנים לנו אלה.
אין מילים
בכיף.
כן.
(ושאף..ונשוף...ולנשוף...ולשאוף..ולהרגע)
תודה דנה על המילים.
רז
אתה כותב מקסים , ומרגש אני ממש צמאה לקרוא כל פוסט שלך
הכלב שלך מתוק
אתה מתוק *
דנה
היי עלמתי,
תודה לך,
תמיד מצליחה לגרום לי לחשוב בכמה מילים בודדות ומדוייקות...
ראי יקירתי,
אם באורקריות נפלה שלכת מה תאמר יבלית כמוני???
(הסמקה וירטואלית..)
תודה על התגובה הזו שלך,אישה מהרהרת.
נעים שאת מבינה את הדקויות האלה,
לפעמים נראה לי שרק בעלי הכלבים מבינים,אבל איני בטוח בכך.
תודה שוב
רז
רז!
אני מודיעה רשמית כי אתה הבלוגר שהכי אוהבת לקרוא בקפה.
מדהים איך קוראת אותך ומנתחת כל נים, רגש, מחשבה,בונה ומרגישה בבואה שקופה. ישות שאולי היא בעצם אני.
אתה פשוט מפליא במילים. בחיבור המדהים לנלסון קוראת לאנג'י שלי ונותנת לו בוסה (שנייה אחרי שליקק את התחת).
אהבה טהורה והיכולת המדהימה להעניק חיק שחף מכל.
על החתום, אחת שמבינה דבר או שניים בהרהורים.
וכמובן הכינוי השני שלי: CONTEMPLATIVEבית