
אני יכולה להישבע שפעם ממש מזמן כנראה, אפשר היה לצפות בסרט בקולנוע מבלי שאת פניך יקבל ריח הטיגון, שדקה במחיצתו מעוררת מיגרנה iלא זכור לי שעם הישיבה בכיסאות כולם היו נערכים לפיקניק ומסדרים יפה את מרכולתם. וכיבוי האורות לא גרר אחריו רחש בחש של תנועה חסרת מנוח מלווה ברעש הרקע של חפירה בדליי קרטון גריפת גרעיני תירס תפוחים ומשומנים, דחיפתם ללסתות וגריסתם עד תום וחוזר חלילה ומגוון בצליל יניקת הקולה דרך הקש, המאפשרת אנחת רווחה עם קולות סיומה הנשמעים למרחוק עוד יותר, שניה עוד שאיבה אחת עם קוביות קרח מקרקשות, המתח הזה, האם באמת זה נגמר? ודי. עד ההפסקה כמובן. וזה אפילו מפריע יותר מהניידים שמצלצלים ובעליהם שחייבים לענות "אני בסרט, אתקשר אחר כך". (אבל מה עם הלב המחכה להשתלה?אה לא בגלל זה ענית?)
בטוחה שפעם ראיתי סרטים בשקט ופס הקול היחיד היה זה של הסרט. (טוב, אולי גם של זו שחייבת להסביר לבן זוגה/חברתה מה בדיוק עומד לקרות בעוד דקה או מה כבר היה).
זו רק אני שזה מפריע לה?
|
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האמת שלא מפריעה לי אכילת פופקורן,
לעיסת מסטיק ברעבתנות, מפריעה לי יותר.
אולי
ובכן, תלוי אם הקולנוע אשכנזי או ספרדי.
גרעיני התירס אינם בגדר חמץ, אלא שהם קטניות רחמנא ליצן. מכאן שלספרדים, אין בעיה ולאשכנזים
הם אסורים בגזירת קטניות.
זה לא כשר, לא?
רוצי, רוצי עכשיו לקולנוע. גם הילדים יהנו מהחופשה, גם את תראי סרט בלי להרגיש שטיגנו לך תירס על השיער. זה ווין ווין סיטיואשן.
נכון זה מגעיל...בליסה מכוערת ודוחה...
רעיון מצויין
ככה גם ניתן יהיה להבריח אותו על תכולתו מבלי שהשומרים יורו לך להשליך לפח מזון ומשקאות שהבאת איתך..
אתה מצליח תמיד לראות את החיובי.
אכן ביסלי יותר גרוע.
אם זו התקרובת לסרט רגיל- בסרטים ארוכים, אני מבינה שאתה בעניין אסאדו בכלל..
לגמרי לא.
תודה
המציאו מצלמות דיגיטאליות, מחשבי מיני זעירים, דיסק קון קי, מערכות קול מודלריות.
אני לא מבין למה לא המציאו פריג'ידר זעיר (יותר נכון: באר נישא בכיס) שמספק לצופים את כל פינוקי הבית...
מה שטוב זה שלפופקוקרן אין קליפות, אין גרעינים וגם הרעש זה לא ביסלי.
הכי טוב להביא צידנית מהבית. פרות, אבטיח, סנדוויצ'ים ופיצוחים.
שנה נפלאה.
לא סוBל פופקורן.
גם אני לא ממש
אבל את הסרט המקסים, יש לציין, "למעלה" הילדים ביקשו לראות, ותלת מימד אין בבית.אז..
טוב
לא הלכתי כ"כ רחוק...
ובכלל יש הרבה דברים שפעם לא הפריעו והיום לא מבינים איך בכלל זה עלה על הדעת..
תודה
כאחד שהגיח מהפרה-הסטוריה אני יכול לדווח לך שפעם היה הרבה יותר גרוע: קליפות גרעינים על הראש, ריח סגריות בפרצוף, ומסטיק דבוק בתחת.
צודקת. מעצבן מאוד הכרסומים האלה.
לכן כבר שנים לא הולכת לבתי קולנוע.