| היום זה אחד מאותם הימים שהקלות לא מצליחה לי. התעוררתי אפופה, עייפה מתוך חלום לא רע ולא טוב, מין כזה שהייתי רוצה להמשיך לישון בשביל לסיים אותו, ואני כולי כבדה , מהלכת כמו בתוך נוזל כזה, בהילוך איטי משהו. מבולבלת, לא בפוקוס. הייתי רוצה להיות יכולה כמו הברון מינכהויזן להרים עצמי מציצית ראשי ולצאת מהמצברוח הזה. כן, אני זוכרת את האפשרות לדמיין את עצמי בעוד זמן כזה או אחר בלי הכובד... מנסה...מחייכת לעצמי, אבל עדיין כבדה... טוב החיוך הוא כבר התחלה של משהו.. מאז שאני זוכרת אותי אני מנסה להבין. שואלת "למה"? למה ככה ולא אחרת? מה היתרון? מה מרוויחים? לא במובן של כסף אלא של תועלת. אני מאמינה שכל מה שאנחנו עושים יש בו רווח/תועלת עבורנו. אחרת מין הסתם לא הינו עושים אותו. לעיתים הרווח מעוות ובהסתכלות אחורה מבינים שהיה יותר בגדר הפסד.. אבל באותו הרגע, אז, הוא נראה יותר טוב מדברים אחרים/אפשרויות אחרות ולכן נראה רווחי... כמו למשל לכתוב פה. מה הרווח עבורי? אני משערת שזה כמו לדבר עם חברה טובה.(כן, גם את זה אני עושה עם כמה מחברותי הטובות...:) ) או אולי מן שחרור כזה מעודף מילים שמצטברות לי בראש, אתם יודעים כמו כלי מלא במים שהמים מתחילים להשפך החוצה... (אמרתי כבר שיש לי מלא דימויים ותמונות בראש חוץ ממלים?:) ) בכל מקרה, זה עושה לי טוב. אני לא יודעת מי קורא את השטויות שלי, וזה גם לא ממש חשוב לי, העיקר שזה יוצא ממני.. זה מנקה ומצליל את המחשבה (מלשון צלול כמובן..)שלי. הנה, עובדה, אני כבר מרגישה יותר טוב ומוצאת עצמי מחייכת לעצמי בתגובה למה שכתבתי... אולי מצאתי עוד דרך ל"קלות" ולזרימה.. הנושא של התועלות עוד לא מוצא מבחינתי, אני בטח עוד אחזור אליו. הוא נראה לי משמעותי... אבל לבינתיים - הוקל לי. תודה . |