כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה שומר עלי?


    פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.

    0

    עודמעט

    45 תגובות   יום שני, 24/8/09, 18:33

     

     

     

    כשעור השמש ידהה מעט

    ויהיה חלבי וענוג

    כשמגע שפתיים יהי לכּסוּת

    ראויה למילים

    אולי הסימאון יפנה מקומו

    אחר כבוד

    לרווחת שרירי הלב והלשון

    המכווצים

    ויבּראו מילים חדשות

    וצלילן יהיה ערב

    ומותר יהי לאהוב

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/10/09 08:12:


      מגבלות ה24

      08:12

       

        30/8/09 23:37:

      כמה פנינים בשיר אחד!

      מסמא עיניים ופותח לבב.

       

       

        30/8/09 09:50:


      אני בעד מילים חדשות.

       

      יופי הסימאון.

        30/8/09 06:44:

      יפה הסימאון על משקל הצימאון.

      שיר נוגע.

       

        30/8/09 03:03:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-08-24 18:46:25

      מחזק את ידיו של המגיב מעלי.

       

       

      מחזק את כתיבתו של המגיב מתחתיי ורושם ביומן את תאריך היעד עודמעט.. :)

        29/8/09 23:45:
      כן
        29/8/09 23:43:

      יפייפה.

      מנוחה נכונה לך תמר

        29/8/09 12:32:

      ויבּראו מילים חדשות

      וצלילן יהיה ערב

      ומותר יהי לאהוב

      התחברתי לשיר לתובנה

      לדימויים

      ולחבור בין פיזי לרגשי

      אפרת


       מיו-חדה שאת,

      יודעת את להלך עירומה...

       

       

      תודה על פיסת גן-עדן:))

        26/8/09 20:37:

      צטט: מעשים 2009-08-26 15:01:54

      האומנם, כשהאור חזק אנחנו בעצם לא רואים את האמת? 

       האמת היא פנימית, כמו האור.

       

        26/8/09 17:45:

      זה יפה
        26/8/09 15:01:

      האומנם, כשהאור חזק אנחנו בעצם לא רואים את האמת? 

        26/8/09 14:05:

      לו יהי.
        26/8/09 00:46:

      Your words like an indicator of the heart

       ....and yet, my heart lingers
        25/8/09 23:07:

      תמרי

      משוררת הלב שאת ,

      כנסי את שירייך לספר.

      מרגשת שאת.

      יהי אשר יהי.

      אהבה.

      אוהבת.

      תודה.

        25/8/09 23:05:

      צטט: פרומיתאוס 2009-08-25 16:57:43

      ויבּראו מילים חדשות

       

      את בוראת מילים ומשמעויות, תענוג

      ממש ככה.

      כל כך פואטי כאן עם כל הציטוטים.

      תודה לך.

       

        25/8/09 22:55:


      בטוח.

       

      (זו לא המצאה שלי, אגב)

        25/8/09 22:35:
      תמיד יש זמן לאהוב. אהבתי את שירך.
        25/8/09 22:12:
      כבר עכשיו מותר לאהוב.......
        25/8/09 21:49:

      ז'אק ברל/ אהבה בת עשרים 

       

      "אם את רוצה עכשיו לבכות 
      ליבי נקרע עכשיו פחות 
      יש בזהירות עכשיו ללכת. 
      זה קו הגבול מכאן עד כאן 
      כי המשחק הוא מסוכן 
      המלחמה ברוך נמשכת

       

      יפה שלי 
      את יחידה ומכושפה שלי 
      מאור השחר עד לבוא לילי 
      אוהב אותך, 
      אוהב עדיין." 

       

        25/8/09 19:03:
      הקצרצר המהודק הזה, פשוט נפלא
        25/8/09 17:59:

      מנפלאות הבריאה, אהבה.

       

      (:

       

        25/8/09 16:57:

      ויבּראו מילים חדשות

       

      את בוראת מילים ומשמעויות, תענוג

        25/8/09 15:32:

      עוד מעט סתיו.

        25/8/09 15:01:

      צטט: מולי. 2009-08-25 02:54:30

       

      עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,
      ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם.
      ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספספת
      או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

      או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
      על כתפיך, חזך, צווארך וראשך רענן.
      ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
      כאור בשולי הענן.

      ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע
      וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב.
      ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
      ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב.

      את תלכי בשדה לבדך, לא נצרבת בלהט
      השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם.
      וביושר לבב תהיי ענווה ונכנעת
      כאחד הדשאים, כאחד האדם.

       

      לאה גולדברג.

       

       זה בא לפני הבא תמרי...

        25/8/09 12:30:

      צליל ערב

      והרשות (לך) נתונה

      ומי ימנע את האהבה . .

        25/8/09 09:24:


      ויבוא הפיקחון,

      המבהיק והמסנוור,

      יגרש צללים ויחמם.

      יעיר ויעורר אותה,

      עד שתחפץ.

       

       

       

       

        25/8/09 08:22:


      אשריך, תמר, שהמלים הן כלי בידך לשירממעמקים את שירת הלב. כה צלול קולך, כה רוטט, כה אישי וכה אצילי.

      אכן, לו איגדת ספר משירייך, היה הוא תופס מקום של כבוד גם בין ספרי השירה של ביאליק, טשרניחובסקי, אלתרמן, זך, רטוש, רחל לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ואחרים. יש בך אמירה כל כך אישית ונוגעת, ועם זאת כל כך אוניברסלית ויפה צורנית. תכונות אלה יוצרות ייחוד מופלא.

      ויום אחד, כשמישהי תכתוב שיר על כמיהה לאהבת אמת של גוף ונפש, יצטטו לה, בתגובות, את שירך הזה, שיעמוד כאיקונין, כפי שאצלך ציטטו את שירה המופלא של לאה גולדברג.

      תבורכי,

      ירון

       

       

        25/8/09 02:54:

       

      עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,
      ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם.
      ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספספת
      או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

      או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
      על כתפיך, חזך, צווארך וראשך רענן.
      ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
      כאור בשולי הענן.

      ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע
      וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב.
      ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
      ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב.

      את תלכי בשדה לבדך, לא נצרבת בלהט
      השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם.
      וביושר לבב תהיי ענווה ונכנעת
      כאחד הדשאים, כאחד האדם.

       

      לאה גולדברג.

        25/8/09 00:50:

      צטט: אניתמר 2009-08-24 19:04:39

      האמנם..
      eventaully

      ...


      בקרוב
        24/8/09 23:37:

      נשמע לי כמו בואו של הסתיו אל הלב.

      כשהרוחות נושבות בתשוקה הרדומה.

       

       

        24/8/09 23:23:
      הסתיו יביא עימו את הבשורה...
        24/8/09 21:03:

       

      אחרי אלול בטוח,

      ואולי עוד לפני.

        24/8/09 20:31:
      זה אפילו כתוב בצבע הנכון. נפלא!

      וצלילן יהיה ערב

      ומותר יהי לאהוב

       

       

       

      הצלילים שלך אכן ערבים.

        24/8/09 19:33:

      צטט: הדקדוק הפנימי 2009-08-24 19:10:14

      עור השמש דהה מעט

      ונהיה חלבי וענוג

      מגע שפתיים היה לכּסוּת

      ראויה למילים

      הסימאון פינה מקומו

      אחר כבוד

      לרווחת שרירי הלב והלשון

      המכווצים

      ונבּראו מילים חדשות

      וצלילן ערב

        ומותר לי לאהוב

       

       

      עכשיו טוב.. ((:

        24/8/09 19:28:

      צטט: flicker 2009-08-24 19:07:10

      Rosh Hhashanalast is close...

      But it's allready Elul.

       

      Now is the time. not in the very  minut

       

      .well dear, i'll give it some more. time. Elul has not died yet

        24/8/09 19:10:

      עור השמש דהה מעט

      ונהיה חלבי וענוג

      מגע שפתיים היה לכּסוּת

      ראויה למילים

      הסימאון פינה מקומו

      אחר כבוד

      לרווחת שרירי הלב והלשון

      המכווצים

      ונבּראו מילים חדשות

      וצלילן ערב

        ומותר לי לאהוב

       

        24/8/09 19:07:

      Rosh Hhashanalast is close...

      But it's allready Elul.

       

      Now is the time. not in the very  minut

        24/8/09 19:04:
      האמנם..
        24/8/09 18:54:

      'ופשוטים הדברים,
      וחיים,
      ומותר בם לנגוע,
      ומותר,
      ומותר לאהוב'

      .
      לאה גולדברג

        24/8/09 18:47:

      מותר לאהוב, כשמחשיכה החשיבה הבלתי פוסקת,

      נכנס לפעולה אינסטינקט הרגש.

      מי יתנני שקט מחשבות.

       

      (יאללה, לאגד לספר שירים ולהוציא לאור, אצלי הוא

      יהיה על המדף מיד. בעצם ליד המיטה.)

       

      פשוט טוב!

      מחזק את ידיו של המגיב מעלי.

       

        24/8/09 18:36:

      מקסים בהיר ומדוייק.

       

      פרופיל

      אניתמר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין