הסתיים המסע שבועיים בגהה הרגיעו אותך כמו על רפסודה בים מבטך המצועף מביט לאי שם לאי שם...
מהר כל כך גבוה לא רואים אנשים הצעקה שמהדהדת בתוך הראשים... כשהולכים כל כך רחוק לא זוכרים איך לחזור כשרגילים לתת הכול שוכחים קצת לשמור לעצמנו...
חבר , כאן כולם מחכים שתחזור כבר הביתה תמהר להחלים... הזמן מפסל זיכרונות כל דקה מרגישה כמו ארבע עונות ...
מהר כל כך גבוה לא רואים אנשים הצעקה שמהדהדת בתוך הראשים... אתה רצית קצת לנוח ושכחת לחזור אתה רצית קצת לדעת ונשרפת באור של החושך...
|