רק נר אחד בודד נשאר שם בפינה של השולחן נמס כולו נמרח מזווית המתקןלהבה עדינה עוד משאירה כאן חיים מפיצה אור ומעט חום..אפילו האורות מבחוץ מתגברים על עוצמתו מעפילים גם על שלי..הבזקים של חלום מלילה קודם עולים בראשי ,הבזקים על דמות ללא פנים מושלמת מכל בחינה כאילו ואלוהים יצר אותה אבל לקח ממני את פניה מקים אותי בתהייה איך ייראו תווי פניה למול הנר העלוב ואל מול המגדלים המאירים לתוך ביתי..מאיפה כוחך לחדור לגופי ,למחשבותיי,לנפשי..הרי היא מבוצרת מאחורי דלתות פלדה ,המפתח נזרק לתוך השמש הארה למעיזים שריפה לחלשים ..אני עדיין מדמיין את דמותך רוקדת לאור הלהבה ,אצבעותיי מטיילות על פנייך מנסות ללמוד את פנייך להרגיש את חושניות שפתותייך ..מי את ומהיכן באת אליי?את מנשקת את עיניי ברוך ודועכת עם הלהבה..עיניים נעצמות ...קול צעדי עקבים נשמע במסדרון הולך ומתקרב נעצר מול הדלת..נשימה כבדה מפריחה חיים במסדרון ,אור פלורסנט מהבהב מאיר מתחת לחריץ של הדלת .אני פותח את המגירה שלצידי לאט לאט כדי לא להשמיע רעש ,אוחז באקדח טעון ושולף אותו החוצה..את שורטת את הדלת בציפורניי הפלדה שלך בקול חריקה מטורף שיערותיי סומרות ,אינני מסוגל לנשום עוד..אלו הם ציפורניי הפלדה שקרעת בהם את גבי שיסעת את פנייוהשארת אותי לדמם בצד הדרך..קמתי לחיים מאז פצעיי הגלידו הם רק נותרו לספר את הסיפור..אבל אני לא יכול להתמודד עם החריקה הזו ואני מניף את האקדח לעבר הדלת אצבע על ההדק קליע בקנה..ידית הדלת יורדת כלפיי מטה באיטיות והזרוע שלי רועדת מפרץ אדרנלין מנסה להרגע אוחז באקדח בשתי ידיים שלא יירעדו אסור לי להחטיא ,אם אירה מוקדם מידי היא תספיק להמלט אם אירה מאוחר מידי ..זה יהיה מאוחר מידי הפעם היא לא תרחם עליי.אסור לי לחשוב על זה אני ממקד מחשבה בידית של הדלת כשחריץ קטן מאיר את פינת החדר.אני לא רוצה לפגוע בך! אני צועק לה..לא פגעתי אף פעם במישהו ככה ואני מפנה את האקדח לרקה שלי..לא אעמוד שוב בציפורניה החדות .האור במסדרון נכבה ואני שוב מפנה את האקדח חזרה לדלת עכשיו אני גם לא אראה אותה נכנסת ,היתרון שוב חזר אליה..אני מתפלל שמישהו מהשכנים יצא מהבית וידליק שוב את אור במסדרון אבל כמו תמיד הקומה הזו תמיד שקטה ..הדלת ניפתחת עוד קצת אני רואה את קצות שיערותיה..היא אינה נחשפת מולי היא יודעת שאני מוכן לקראתהאני נצמד לקיר שמאחוריי בתקווה שזה ייתן לי ייתרון כשהיא תחדור לנשמתיייתן לי זמן להתכונן לנשימה אחרונה רק עוד אחת אחרונה מלוא הריאות מלוא חיים ..אני שומע את נשימתה מתגברת כשל חיית טרף ,אני עוצם עיניים מחכה לצעד הבא שלה ..הדלת ניפתחת בעוצמה מתפרקת מציריה.. היא כבר בפנים אני לא מזהה את דמותה בחושך איני יודע לאן לכוון את האקדח ..היא כבר לידי ,לצידי, מעליי,היא מגששת על תווי פניי בציפורניי הפלדה הקרה.והיא עדיין פה בתוכי מתפרצת מתוך פנימיותי הפעם אוחזת את ליבי ..אצבע סוחטת את ההדק ברעם מתגלגל .עיניים פקוחות הקליע על הרצפה וליבי כבר איננו כמו שהיה.. |