שלשום הלכתי עם הגדולה לקנות חולצות לבית הספר. על הדרך, ברור שמדדתי גם אני איזו גופיה שווה (כדי שלא יחסר, יו נואו).

ת'אמת? הייתי מרוצה מתוצאה: יושבת יפה, לא צמודה מדי, חושפת במידה ועל היתר רומזת, בדיוק מה שחיפשתי (כלומר, יש לי עוד אלף כמוה בארון).

ואז מגיע הרגע המוכר לכל חובבת שופינג: המוכרת  נגשת אלי תוך כדי לעיסת מסטיק נמרצת "מאמי, איזה מאמם עליך, תראי איך זה מטשטש את הבטן".

פאק פאק פאק! מאיפה בכלל המושג הזה "לטשטש"? האם הגופיה מגיעה בילט אין עם מיסוך פוטו שופ סביב הבטן? ואולי הילד הסיני המסכן שייצר אותה ילך לפני ויסתיר לי (סליחה, "יטשטש").

בחיי ש I do my best: מזיעה 3 פעמים בשבוע, לועסת עלים לצהריים, סופרת נקודות , עושה חשבון והכי חשוב, חיה עם עצמי בשלום אחרי שלוש לידות, מהן שתים בשנתיים וחצי האחרונות. אז נכון שאי אפשר לגהץ את המכופתרות על הבטן שלי אבל בחיי שיחד עם כל הביקורת העצמי שבאה כחלק בלתי נפרד מהנשיות, אין לי יותר מדי טענות כלפי עצמי.

מצד שני, כמה ימים קודם לכן טעה מישהו לחשוב שהבת הגדולה היא אחותי רחמנא ליצלן. אני רוצה להאמין שאכן מדובר בטעות כנה ולא מתוך אנטרס חנופה סמוי (אחרי הכל, היא בת 12 ואני , מרוב שטשטשו אותי נראית בת 22 סה"כ).