לב המילים
משרטטת במילים את מפת הדרכים אל הנפש
(ובדרך עוצרת לקנות נעליים בקניון, להשלמת הקתרזיס)
פוסטים פופולאריים
-
המטפחת כמשל
20/4/09 | 839 צפיות
-
תיאטרון פלייבק: מסע מרתק אל מצולות הנפש
28/12/11 | 691 צפיות
-
זולגות הדמעות מעצמן
13/12/09 | 1828 צפיות
-
מדויק. זה מה שזה
2/8/09 | 2406 צפיות
-
רוברט ואני
2/7/09 | 994 צפיות
-
מעבר לקני הסוף (או: כתיבה - לא כל הסיפור)
4/2/09 | 1346 צפיות
פוסטים אחרונים
- תיאטרון פלייבק: מסע מרתק אל מצולות הנפש 28/12/11
- זולגות הדמעות מעצמן 13/12/09
- פשוט 25/8/09
- מדויק. זה מה שזה 2/8/09
- רוברט ואני 2/7/09
- יש מישהו בבית 24/6/09
פשוט
השורות כבר אינן מגיעות אל קִצן בחרוזים אהבה היא פשוט אהבה תשוקה היא פשוט תשוקה כאב הוא פשוט כאב
על הנקודה בסופי משפטים
את מה שאינו מניח לקרוא לו בשֵם
שאין בה משפט ועיצור
לקצר ולחתום - כאילו לא נכתבה בי מעולם תבונתו השלווה של הזמן |
תגובות אחרונות
-
aa1
בתגובה על זולגות הדמעות מעצמן
-
יעלה קמר (פריאל)
בתגובה על תיאטרון פלייבק: מסע מרתק אל מצולות הנפש
-
רוח האדם
בתגובה על me
-
דוד בובטס
בתגובה על מדויק. זה מה שזה
-
רמי...
בתגובה על me
-
יעל פריאל
בתגובה על בלי מסיכות
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל השיר הזה מדבר אלי
היכולת הזו לקבל את החיים כפשוטם
ולחוות אותם בכל רגע בדרך הכי בסיסית
זו יכולת גדולה
ורק אדם בלי מסיכות יכל.
מה, עוד לא כתבתי לך עד היום - איזה יופי?
אז עכשיו... :-)
יפה מאוד
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1355073
כתבת יפה..
נהניתי
תודה, שלמה
גם תגובתך רבת-חן
מאחל לך שתהיה הסיבה אשר תהיה
שעשתה לך לכתוב כה יפה
הכתיבה ללא נקודות ופסיקים חן רב (שיש לך ממילא) לך מוסיפים .
שלמה
לוותר על הנקודות -
אכן יש בזה מן הענווה
לדעת שלא הכל בשליטתנו
לא תמיד אנחנו צודקים
ולא הכל אנחנו מבינים
איזה כיף שבאת - שוב
הנקודות.......הנקודות...... איך אפשר להעלות על
הדעת וויתור מרצון....על הנקודות...בלעדיהן הרי....
אני כמו יהודי עם ידיים בכיסים....(:
המרכאות . מסמנות תחילת וסיום ציטטה.
איך ניתן לחשוב על ציטטה ללא מרכאות ???..(:
והמקף - מובן. הרי אי אפשר ללא המקף....שהוא כמו לשון מאזניים....(:
סימן קריאה לא חביב במיוחד....אלא כסיום לקריאת שמחה...
בכלל....יש פעמים בהן המילים....זה רק תירוץ.
כמו המרק.....לשקדים...((:
והכל.....לשעשוע.....כמובן.
מצד שני הלא ניתן לוותר על כל אלה ולסמוך על תבונת הקורא
יש משהו מהפתיחות והצניעות במילים החפות והזכות ללא נעיצת מסמר סיום
נכון,
אהבה ושלווה הן לא שתי מלים נרדפות.
בכלל לא.
בדרך כלל זה ההיפך הגמור.
ומי בכלל רוצה לוותר על הסער והגעש של האהבה...
ולא לחינם ל"תבונתו השלווה של הזמן"
יש ידיים מלאות עבודה...
ותודה על הביקור החינני
וואו,
יצירה נפלאה
הבאת לנו כאן.
ומרשה לעצמי סימן קריאה!
אהבתי את התגובה:
אבל...המילה הגדולה אהבה...
לא תמיד טומנת בחובה שלווה..חמש דקות של חרוזים...
טוב..בואי ננסה לראות עין בעין
קצת חרוזים וזה אחרי כוס יין
אדום חזק עם נתח קצבים
ונעבור לרגע קט על אוהבים
הפכתי שעון חול של חמש דקות
לעיתים הן קצרות לעיתים ארוכות
הן נגמרות מחום או מקור
ולא, אני לא שיכור...
תשוקה יכולה לבבוא עם או בלי חרוזיםגם אוהבים לעיתים מזוודה אורזים
ממשיכים הלאה, אומרים עד כאן מספיק
ולא חשוב אם יש נקודה או פסיק...
מסכים, לא צריך להגדיר כל דבר
והעולם לא משהו..קצת אכזר
שפה חדשה או ישנה היא בין אנשים
צעירים, מבוגרים או קשישים...
אפשר להתווכח אפשר לאהוב
אפשר לשיר אפשר לכתוב
אבל...המילה הגדולה אהבה...
לא תמיד טומנת בחובה שלווה...
שעון החול נגמר, מילה זו מילה, חייב להפסיק.
אז אם תרצי שאמשיך הפכי את הנקודה לפסיק..
פשוט יפה!
*
והתגובה שלך (שגרמה לי להסמיק קשות)
היא שיר בפני עצמו...
תודה!
תודה לך, אתה
ובדיוק כך. לא קל, אבל שווה את המאמץ,
עד שפתאום זה נהיה כל כך פשוט וקל. ומטהר גם
תודה, ענבל, על הביקור והתגובה.
לוותר ולשחרר זו זכות גדולה,
לא קל, לא פשוט, אבל מטהר...:)
והיפה פשוט יפה,
והעמוק פשוט עמוק,
והשיר שלך פשוט נהדר,
עוצר את שני הקטבים בתוכו
של הפשטות מצד אחד ומצד שני אמירה חכמה האוספת בתוכה
את סיבת היותם של החיים כלל וכלל לא פשוטים
כן, אך לא בכניעה...
יחי ההבדל.
ותודה
מוותרת בהכנעה
:)
לא, לא קל
אבל הכי נכון...
ותודה על לאה.
היא תמיד באה בזמן
בין המילים......(:
"הירוק היום ירוק מאוד
והאפור היום אפור מאוד
וקצת שחור ואין לובן בעיר
והנסער היום נסער מאוד
והעבר היום - עבר מאוד
קצת עתיד, ואין הווה באוויר.
ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל
לחשוב מול הרוח
ומאוד לא פשוט לחכות
הסערה נוגעת בריסים,
ומשתבר כל רגע לרסיסים
אך הירוק היום ירוק מאוד."
לאה גולדברג.
לוותר על הנקודות.....לא קל.....((:
תודה, יוסי.
עדיין לא בשלב התוצאה
רק בתקווה שתבונת הזמן תעשה את שלה...
יפה לך .
תוצאת תבונה ושלווה הנרכשת עם הזמן ...
500 שנה?
500
תודה לך, יהודית,
על התגובה החמה
ידעתי שתבין זאת
במלותיך שלך
תודה, דובי
תודה, יעל, מקרב לב
ולא תמיד פשוטה היא -
הדרך אל הפשטות
תודה, נאוה
וכן, זה שיר ענק
שאני מאוהבת בו עוד מגיל הנעורים
ובכל תקופה הוא מתאים לי לחוויה אחרת
איזה יופי.
גם המוסיקה:-)
תודה תודה, תמר
תודה, אילן.
תגובתך מרגשת.
תודה לך, מקסימה!
תודה רמי. תגובתך מרגשת.
הכמיהה הזו
תישאר כנראה בגדר כמיהה,
והזמן יעשה בה כרצונו
נפלא
את כותבת ברגישות מדהימה, חודרת ללב,
אני מתחבר לכמיהה שלך
תודה לך
כן, הזמן משכיל אותנו
אבל לפעמים צריך לקחת קורס רענון.
ותודה על תגובתך המרגשת
כל כך יפה, כל כך מדברת אלי
הפשטות הזו, שכלל אינה פשוטה
ועמוקה לעין ארוך, מהרבה טקסטים
פתלתלים, מגובבי מילים מודבקות
רק לשם הרהב או הקישוט.
תענוג צרוף, תודה לך על הנגיעות הכל כך פשוטות בשנינותן
תמר
אפרת יקרה,
לאחרונה עברתי סדנת שירה אך נשגבה שירה זו שלך משאר הקריאה הקודמת.
המילים נעתקות...
אשרייך,
אילן.
תודה יאירק'ה!
תודה. והנה כתבת שיר משלך.הזמן הוא תמיד נבון ושלו. כשמנסים לדחוק בו ולקצר תהליכים, בתוך המרחב והזמן הפנימיים שלנו, מבינים שאין קיצורי דרך. אם זה מנחם במשהו - גם אני צריכה להזכיר לעצמי תמיד את תבונתו וכוחו של הזמן.
תודה, שירה, על תגובתך המרגשת
נכון. שפה ללא מעצורים, וללא שיפוט
תודה!
ככה בדיוק עשתה לי גם התגובה שלך...
תודה!
תציעי מחיר...ונראה
תודה רותיל'ה
נוגעת גם תגובתך. תודה!
אכן,
האהבה היא פשוט אהבה
והתשוקה היא פשוט תשוקה
וכמו כן גם הכאב הוא פשוט כאבבלי סיום של שורות בחרוזים
וגם ללא כל נקודה בסופי המשפטים
כי,
האהבה היא פשוט אהבה
והתשוקה היא פשוט תשוקה
וגם הכאב הוא פשוט כאב
על הצורך הדוחק לקצר ולחתום - כאילו לא נכתבה בי מעולם תבונתו השלווה של הזמן אפרת כתיבה חכמה ושנונה*תודה
על הצורך הדוחק
לקצר ולחתום -
כאילו לא נכתבה בי מעולם
תבונתו השלווה של הזמן
כתיבתך מדהימה בעיני.
בשירך התובנות של הזמן.
שאותן לומדים לאורך שנים.
הזמן משכיל אותנו בכל מובן.
היטבת לתאר זאת, וריגשת אותי מאד.
שמחה שהגעתי לבקרך באקראי..
תודה לך...
אשמח לביקורך.
אהבתי..
כשיש אהבה
הזמן הוא לא זמן
הסדר הוא אי סדר
המילים מבולבלות
והשורות הפוכות
אבל השיר נשאר
שיר לאוהבים.
תבונתו השלווה של הזמן
את יודעת...אצלך יש כל כך הרבה אופטימיות...אצלך הזמן הוא גם שלו וגם בעל תבונה...וזה יפה...אני אאמץ זאת לליבי שהרי אצלי הזמן כאילו לא לומד ואף פעם לא רגוע....:(*
"על הכמיהה לדבֵר,
גם בגופנו,
שפה חדשה
שאין בה משפט ועיצור "
שפה ללא מעצורים....
מקסים ומרגש כתבת!
אשוב
אהבה היא פשוט אהבה
המילים שלך פשוט מרנינות
והשיר- עונג גדול
עוררת בי כל כך הרבה רגשות נהדרים שפשוט מתחשק לי לחבק אותך
תבונתו השלווה של הזמן.
קונה.
כל כך אמיתי ונוגע. מדהים. גלית עינב.