צטט: shai.h 2013-04-01 12:46:59

מעניין. מגוון ואסוציטיבי שקשה לדעת על מה להגיב. :)) מדויק ובהחלט נכון, שי, אתה לגמרי צודק. הסרטון כבר לא קיים והצרפתית שלי לא טובה דיו. הו, לא. הצפייה בקליפ הצבעוני והמשעשע הזה היא חויה יצירתית בפני עצמה. אני מצרפת כאן קישור ישיר לקליפ ביו טיוב ואנסה להעלות מחדש לפוסט עצמו מיד. הקליפ הזה זכה בזמנו בפרס יוקרתי בצרפת על העיצוב. את מכירה את "הדברים" של ז'ורז' פרק? יש ל תחושה שהוא ידבר אלייך. :) בוודאי שמכירה :) הנה הקישור לקליפ, למקרה שלא יעלה לי כאן בבלוג :  http://www.youtube.com/watch?v=7oNV2KIhYko

מעניין. מגוון ואסוציטיבי שקשה לדעת על מה להגיב. הסרטון כבר לא קיים והצרפתית שלי לא טובה דיו. את מכירה את "הדברים" של ז'ורז' פרק? יש ל תחושה שהוא ידבר אלייך

צטט: קול קוראת 2010-02-12 06:21:24

 

 

:-)

נכון,לא משתווים בטעם במוסיקלי ברוב המקרים (דווקא בקשר למריאן פייתפול  - כן.יש לי תקליט או שניים שלה,וגם של "אבבא"),

אבל אוהבים ומעריכים זה את זה'

 וזה מה שחשוב'

 כי זה העיקר.

:-)

 

---

תודה שתרמת את ג'ניס ג'ופלין לדיון.

אני בעד קצת קלסיקת בלוז ישן

:-)

 

---

 

מעניינת הפרשנות שלך  על גולדמן.

 

שמחה גם שהערכת את התרגום שלי.

זה אומר שאתה מבין/דובר את השפה הצרפתית?

צטט: קול קוראת 2010-02-12 06:18:18

צטט: רונן מאיר 2010-02-11 19:46:21

איך אנחנו לא משתווים על המוסיקה... לא נעים, אבל רוק צרפתי זה כמו מטבח אנגלי.
בצרפתית גם 'סטרוויי טו האבן' יישמע שנסון.
מצד שני, הקליפ דליקטס.

זהו אחד משירי (שנסוני) המחאה של חברת השפע.
השיר הזה היה אחד הראשונים של מהפיכת הרוק (ובשפה הנכונה).
פחות ציני, יותר מריר.
שרה אותו זמרת שהיה לה מספיק הון כדי להטביע את עצמה בסמי יוקרה.
לה לא היה חסר דבר חומרי בחייה ויכול להיות שהיא שרה את מחאתו של גיבור מעמד הפועלים.
אבל העובדה היא שילדת שמנת מבקשת מאלוהים קצת לייף סטייל.

ז'אן ז'אק גולדמן - מותג בפני עצמו - לוקח את החוויה החזותית לגרוטסקי, תוך שהוא משתמש בטכניקות הכי מלוטשות.
מכיוון שהוא בעצמו שם, בתוך החומרנות המותגית שהוא משנסן עליה, אני רואה את השיר הזה כאישי ומייצג את הפחד שלו מהתדרדרות אל הגרוטסקי.
הוא לא מבדל את עצמו מהחומרנות אלא מהגרוטסקי.

וכן, שאפו על התרגום :)

:-)

נכון,לא משתווים בטעם במוסיקלי ברוב המקרים (דווקא בקשר למריאן פייתפול  - כן.יש לי תקליט או שניים שלה,וגם של "אבבא"),

אבל אוהבים ומעריכים זה את זה'

 וזה מה שחשוב'

 כי זה העיקר.

:-)

תודה שתרמת את ג'ניס ג'ופלין לדיון.

אני בעד קצת קלסיקת בלוז ישן

:-)

מעניינת הפרשנות שלך  על גולדמן.

שמחה גם שהערכת את התרגום שלי.

זה אומר שאתה מבין/דובר את השפה הצרפתית?

איך אנחנו לא משתווים על המוסיקה... לא נעים, אבל רוק צרפתי זה כמו מטבח אנגלי.
בצרפתית גם 'סטרוויי טו האבן' יישמע שנסון.
מצד שני, הקליפ דליקטס.

זהו אחד משירי (שנסוני) המחאה של חברת השפע.
השיר הזה היה אחד הראשונים של מהפיכת הרוק (ובשפה הנכונה).
פחות ציני, יותר מריר.
שרה אותו זמרת שהיה לה מספיק הון כדי להטביע את עצמה בסמי יוקרה.
לה לא היה חסר דבר חומרי בחייה ויכול להיות שהיא שרה את מחאתו של גיבור מעמד הפועלים.
אבל העובדה היא שילדת שמנת מבקשת מאלוהים קצת לייף סטייל.

ז'אן ז'אק גולדמן - מותג בפני עצמו - לוקח את החוויה החזותית לגרוטסקי, תוך שהוא משתמש בטכניקות הכי מלוטשות.
מכיוון שהוא בעצמו שם, בתוך החומרנות המותגית שהוא משנסן עליה, אני רואה את השיר הזה כאישי ומייצג את הפחד שלו מהתדרדרות אל הגרוטסקי.
הוא לא מבדל את עצמו מהחומרנות אלא מהגרוטסקי.

וכן, שאפו על התרגום :)

צטט: קול קוראת 2010-01-22 18:12:10

צטט: תמיס 2010-01-19 23:51:02

מדהים. איזה יופי תרגמת. קולע וחכם ביותר. וגם כיף להכיר זמר צרפתי חדש....רק חבל שהקליפ כבר לא זמין :-( דווקא הייתי סקרנית לראות את הטוסטרים המעופפים ....איזה קטע, בדיוק היום חשבתי על זה, על חומרנות. נו, איך לא,הייתי בקניון רמת אביב אחרי האוניברסיטה, כי הספרייה נסגרת אחרי שמונה, ורציתי ללמוד, ובבית אני תמיד נשאבת לאינטרנט (...הא ראיה...) אז "ברחתי" לקניון, ותכננתי לשבת בקומה למעלה, איפה שפתוח לפחות עד עשר, ולהבדיל מבית קפה, אין אי נעימות גם אם יושבים הרבה זמן...(בקיצור, ניסיון לצרוך קצת רוח במשכן החומרנות:)) כמובן שלא התאפקתי ולפני כן לקחתי את עצמי לסיבוב חלונות ראווה על הדרך, כשאני  משננת לעצמי בראשי "אל תתפתי. את לא צריכה אף אחד מהפריטים שאת רואה. הם נמצאים פה רק במטרה להוציא ממך כספים". כמובן שגם בסוף לא התאפקתי וקניתי גרביונים במשביר, שזה לדעתי המקום הכי פארש וזול שם, אבל באמת כי הייתי צריכה... :) (אה, וכמובן קניתי לי סושי בקומה למעלה, שאיתו התיישבתי ללמוד, מה שעלה כמו הגרביונים בערך). זה נכון, תרבות הצריכה היא כל כך ריקנית ושטחית וחומרית, אבל עדיין, עם כל המודעות, כ"כ קשה להלחם בזה, כשמסביב יש ניסיון בלתי פוסק לגרום לך לרכוש מוצרים. וגם כ"כ קל להתמכר לתחושה המרוממת שגורמת הרכישה...  אוח, to buy or not to buy...

קודם כל אני לא מוכנה שתוותרי על הצפייה בקליפ כי זה הכרחי על מנת לקבל תמונה שלמה לפוסט הזה.

אז במיוחד בשבילך ובעבור כלמי שטרם צפה הנה הקישור לקליפ המופלא והמשגע הזה.

http://www.youtube.com/watch?v=5eJTfiEXN0Y&feature=fvsr

ובקשר למשוב שלך -

תראי,מיכל,

כולנו קורבנות של תרבות הצריכה,אבל לפי אמונתי,אם נהיה מודעים לכך ולמניפולציות שמופעלות עלינו ,

אני סבורה שניתן לשלוט בדחף הזה ולמנן אותו מעט יותר,

 ובכך להפחית את המסיביות של הצרכנות המוגזמת הזו.

תהני מהקליפ ומהשיר,יקירתי.

וגם מהגרביונים..

תודה, מותק, על ההשקעה, עם הלינק. נהניתי מאד.

<וגם מהגרביונים:-) חורשת עליהם>

צטט: charlotte 2010-01-20 07:57:55

מעולה. האלבום הזה שלו בכלל...הכי אוהבת Je voudrais vous revoir, חפשי ביוטיוב

יום מעולה שיהיה לך יקירתי

נכון שארלוט,גם עליי האלבום הזה שלו הכי אהוב.

כמעט כל שיר ושיר בו מעולה.

:-)

ומכירה את רוב השירים שלו - הוא אמן שאניממש מעריכה,כך שמובן שהכרתי את ההמלצה שלך.

תודה מותק, על הפידבק ועל האיחולים

:-)

צטט: תמיס 2010-01-19 23:51:02

מדהים. איזה יופי תרגמת. קולע וחכם ביותר. וגם כיף להכיר זמר צרפתי חדש....רק חבל שהקליפ כבר לא זמין :-( דווקא הייתי סקרנית לראות את הטוסטרים המעופפים ....איזה קטע, בדיוק היום חשבתי על זה, על חומרנות. נו, איך לא,הייתי בקניון רמת אביב אחרי האוניברסיטה, כי הספרייה נסגרת אחרי שמונה, ורציתי ללמוד, ובבית אני תמיד נשאבת לאינטרנט (...הא ראיה...) אז "ברחתי" לקניון, ותכננתי לשבת בקומה למעלה, איפה שפתוח לפחות עד עשר, ולהבדיל מבית קפה, אין אי נעימות גם אם יושבים הרבה זמן...(בקיצור, ניסיון לצרוך קצת רוח במשכן החומרנות:)) כמובן שלא התאפקתי ולפני כן לקחתי את עצמי לסיבוב חלונות ראווה על הדרך, כשאני  משננת לעצמי בראשי "אל תתפתי. את לא צריכה אף אחד מהפריטים שאת רואה. הם נמצאים פה רק במטרה להוציא ממך כספים". כמובן שגם בסוף לא התאפקתי וקניתי גרביונים במשביר, שזה לדעתי המקום הכי פארש וזול שם, אבל באמת כי הייתי צריכה... :) (אה, וכמובן קניתי לי סושי בקומה למעלה, שאיתו התיישבתי ללמוד, מה שעלה כמו הגרביונים בערך). זה נכון, תרבות הצריכה היא כל כך ריקנית ושטחית וחומרית, אבל עדיין, עם כל המודעות, כ"כ קשה להלחם בזה, כשמסביב יש ניסיון בלתי פוסק לגרום לך לרכוש מוצרים. וגם כ"כ קל להתמכר לתחושה המרוממת שגורמת הרכישה...  אוח, to buy or not to buy...

קודם כל אני לא מוכנה שתוותרי על הצפייה בקליפ כי זה הכרחי על מנת לקבל תמונה שלמה לפוסט הזה.

אז במיוחד בשבילך ובעבור כלמי שטרם צפה הנה הקישור לקליפ המופלא והמשגע הזה.

http://www.youtube.com/watch?v=5eJTfiEXN0Y&feature=fvsr

ובקשר למשוב שלך -

תראי,מיכל,

כולנו קורבנות של תרבות הצריכה,אבל לפי אמונתי,אם נהיה מודעים לכך ולמניפולציות שמופעלות עלינו ,

אני סבורה שניתן לשלוט בדחף הזה ולמנן אותו מעט יותר,

 ובכך להפחית את המסיביות של הצרכנות המוגזמת הזו.

תהני מהקליפ ומהשיר,יקירתי.

וגם מהגרביונים..

מעולה. האלבום הזה שלו בכלל...הכי אוהבת Je voudrais vous revoir, חפשי ביוטיוב

יום מעולה שיהיה לך יקירתי

זה נכון, תרבות הצריכה היא כל כך ריקנית ושטחית וחומרית, אבל עדיין, עם כל המודעות, כ"כ קשה להלחם בזה, כשמסביב יש ניסיון בלתי פוסק לגרום לך לרכוש מוצרים. וגם כ"כ קל להתמכר לתחושה המרוממת שגורמת הרכישה...  אוח, to buy or not to buy...

תודה, יאיר

אני לא אשכח את הפעם הראשונה שצפיתי בקליפ מוקרן בטלויזיה.

זה היה בשנת 2002,בעיירה פסטוראלית בצרפת,

עם בן זוגי דאז וחבר שלו.

ישבנו שלושתנו לארוחת בוקר בחדר האוכל במעונות,

מרותקים למסך הטלויזיה ולתמונות הנעות שבקליפ.

אני זוכרת את זה בבירור,

כאילו היה זה אתמול.

אני אמסור לו,(לגולדמן) שאמרת,

ואודה לו בשמך.

כל מילה בסלע

צטט: שטוטית_יצאהלסידורים 2009-08-29 12:01:06

צטט: קול קוראת 2009-08-29 07:10:57

זה סימן של נשיקה,

הסוגריים ההפוכים שחתמת איתם?

 

(כי ככה זה נתפס אצלי בדימיון,

אולם אינני בטוחה)

 

אם כן,אז הנה,

קחי גם אחת ממני

 

כן זה סימן אינטרנטי לנשיקה }{

חיבוק = {}

חיוך = :)

ויש עוד שאני לא זוכרת כרגע

 

והנה נשיקה אייקונית:))

יפתי,

אני מתביישת להודות שאני אכן לא בקיאה בכל סימני האינטרנט,

כך שאני מודה לך מקרב לב על ה"מקרא" הבסיסי שהוספת.

הנה למדתי עוד משהו היום בזכותך.

מוצא חן בעיני הסימן של החיבוק

ובאמת,

למה אין אייקון של חיבוק באתר הזה??

זה היה חוסך לי הרבה מלים.

לפעמים בא רק לחבק,

מבלי להכביר במלל.

צטט: קול קוראת 2009-08-29 07:10:57

זה סימן של נשיקה,

הסוגריים ההפוכים שחתמת איתם?

 

(כי ככה זה נתפס אצלי בדימיון,

אולם אינני בטוחה)

 

אם כן,אז הנה,

קחי גם אחת ממני

כן זה סימן אינטרנטי לנשיקה }{

חיבוק = {}

חיוך = :)

ויש עוד שאני לא זוכרת כרגע

והנה נשיקה אייקונית:))

זה סימן של נשיקה,

הסוגריים ההפוכים שחתמת איתם?

(כי ככה זה נתפס אצלי בדימיון,

אולם אינני בטוחה)

אם כן,אז הנה,

קחי גם אחת ממני

יפה שהבאת את טקסט המחאה הזה

כנגד הרכושנות, החומרנות והתרבות הצרכנית

*

שבת שלום

}{שטוטית

תודה לך, יהודית יקרה.

וכמובן גם לכל השאר,

שלהם הודיתי באופן אישי,

אבל הנה שוב,

גם גלוי.

ההערה של פרומי על המצנמים,

גרמה לי להחליט להוסיף כמה מלים/פרשנויות בנוגע לקליפ -

בוידאו אנו חוזים ב"מתקפת החפצים",

 שמיוצגים בין השאר ע"י המצנמים שנוחתים מן השמיים אל כדור הארץ,

תוקפים ומשתלטים לחלוטין עליו ועל האנושות,

ובני האדם נותרים חסרי אונים,

ומפסידים במלחמת החורמה האלימה שמתחוללת נגדם.

יש בקליפ התייחסות מתוזמנת היטב עם כל מלה שגולדמן שר,

אז מומלץ לצפות שוב כדי לעקוב ולהנות.

(מי שלא מבין צרפתית,שיעקוב אחרי התרגום שלי).

צטט: פרומיתאוס 2009-08-25 17:11:54

בחירה גדולה, לא מבין צרפתית אז מודה לך על התרגום

טקסט מניפסטי, על גבול הפחלוסופי, מצוין

ו"שובם של המצנמים" משעשע

פרומי ,

(התלוננתי כבר בפנייך,שפרומיתאוס ארוך לי מדיי :-))

מסכימה מאד שהטקסט חזק,ביקורתי,מופתי,חכם,וכל סופרלטיב אחר.

לידיעתך,

גולדמן הוא כוכב על בצרפת,

והקליפ הזה הוא אחד הקליפים המושקעים וגאוניים שיש,

שאף זכה (בצדק) בפרסים שונים,

על העיצוב,ההומור,היצירתיות.

אני תמיד משתאה

איך בארבע דקות של שיר ניתן לומר כ"כ הרבה,

ולהעביר מסר חשוב וחד.

השיר הזה,

בין השאר עוסק ב"קיימות".

"קיימות" זה תחום שאני עומדת לכתוב עליו בהרחבה בקרוב.

(נראה מתי תשרה עלי הרוח :-))

בחירה גדולה, לא מבין צרפתית אז מודה לך על התרגום

טקסט מניפסטי, על גבול הפחלוסופי, מצוין

ו"שובם של המצנמים" משעשע

אכן חתיכת מרדף

רק העלתי את הטקסט,

ובעוד אני עורכת אותו שוב ושוב,לפתע הבחנתי שהגבת.

מתי הספקת לקרא ולהאזין לשיר? 

את זריזה!

הצלחת לעייף אותי עם המרדף הזה, יקירה....

אני הולכת לישון קצת בחלל הריק שלי, ברשותך