יש לי חברה. קוראים לה יוהנה.

היא שבדית.

אני אומר לה: יוהנה, דחיל רבאק, מה זה הלכלוך הזה בעיתונים שלכם.

אנחנו יהודים, וצה"ל, ושואה, וגם לנו יש רגשות.

היא מסתכלת עלי במבט רציני, ואומרת: תוריד את המכנסיים

מה להוריד, איך להוריד, אני רציני <ככה אני עונה לה.>

וגם את הגרביים היא פוסקת<פוסקת במילותיה- חבורה של סוטים>..

אחרי כמה דקות <שפיה יוצא לנשום אוויר> היא אומרת:

אני אוהבת שאתה פעיל פוליטי

גם אני. אני עונה.

תאמיני לי שגם אני, מת על פוליטיקה.

ראית, אולי, את הגרב שלי?