כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מי מכיר את גן סופיה?

    תהיות ושאלות על פילוסופיה ועסקים. האם אנחנו מנהלים או מנוהלים? האם אנחנו מנוהלים רק במה שאנחנו בוחרים? האם אנחנו מנהלים רק את מה שאנחנו בוחרים? פייסבוק, דה מרקר קפה, טוויטר וכו', משרתים אותנו או הופכים אותנו לעבדים לעוד מוצר??? האם עצם חזרתי לכאן אחרי שנתיים מעידה על צורך אמיתי או עוד אשליה? ואתם, מה אתם אומרים? חושבים בעיניין?

    התבודדות 2

    14 תגובות   יום שלישי, 25/8/09, 16:02


    התבודדות

     

    כף אחר כף

    צועדת על שביל עפר,

    דווקא כך ולא כך

    הולכת בגאון, בהדר,

     

    כזה שבא מבפנים

    הוד לקראת קדושה

    הולכת בין זרים

    ששואלים "מאיפה היא 'נפלה'?"

     

    הלב שוקט אט אט רוגע

    לקראת אותו היער

    המשגע

     

    אך יש עוד דרך

    מתפתלת

    אני לא מביטה

    אני לא מסתכלת

     

    הלב שוקט

    אט אט רוגע

    למצוא מקום חדש

    להתגעגע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/09 13:09:
      יפה. אשריי נושאי הרוגע.
        31/8/09 19:01:


      כמה אהבה....איזה כיף,

      תודה

        31/8/09 15:09:


      בע"ה

       

       

      ברוכה הבאה.

       

       

       

        31/8/09 13:13:


      בע"ה

       

       

       

      עדה היקרה,

       

       

      יפה מאוד כתבת כנה ומרגש,

       

      כזה שבא מבפנים

      הוד לקראת קדושה ...

       

      ההתבודדות היא מדרגה גבוהה וחשובה,

      שנזכה לה במיוחד בימים אלה כש"המלך בשדה".

      ....

       

      אבל לי אישית קרה כאן דבר מעניין נוסף שכביכול אנחנו כאן באתר

      המדומים ליער, ואת בחיפושים.

      "ומאיפה היא נפלה "......

      הכל משמיים יקרה,

       

      רק שנן לך להתגעגע.

       

      ברוכה הבאה לאתר,

      על מה שאת ועל הגדלת האור.

       

       

      אשוב.

       

       

      תבורכי יקרה.

        28/8/09 17:47:


      נכון, ומצד שני ההתמקדות בצעדים ולא בפיתולי הדרך יוצר ריכוז ומוכנות להתבודדות ...

       

      שבת שלום

        28/8/09 15:15:

      אני

      למרות/בגלל השלווה הבוטחת דווקא כן הייתי מסתכל ומביט.
      משום שהידיעה ששום דבר לא קבוע, היא זו שמכינה אתי לשנוי שיגיע.

        28/8/09 13:29:

      תודה, נשמה, ונעים להכיר.
        28/8/09 13:16:

      *
        28/8/09 07:05:

      תודה, ענתה, אשמח להכיר אותך יותר
        27/8/09 23:16:

      התחברתי מייד.
        27/8/09 15:37:

      תודה עודד, חיממת לי את הלב
        27/8/09 13:56:
      מקסים, עדה  * גם אני, שחי על כף ידו של הטבע, 'חולה' על יערות ומוצא שם מקום להתבודד, לשאוף רוח ולהתגעגע. יופי של כתיבה!
        26/8/09 12:37:


      קרן אור יקרה

       

      נראה שקלטת אותי....

      צריכה לצאת להחזיר את הילד מת"ת,

       

      נתכתב בהמשך

      ותודה על הכיכוב

      זה כיף

        26/8/09 08:18:

      עדה יקרה.

      את כותבת כל כך יפה.

      אני אישית התחברתי לשני הבתים האחרונים של השיר .

      והבנתי אותם , בהקשר לצעידה וההליכה הפנימית שלך.

      שניזכה כולנו בע"ה.

      כיכבתי ואהבתי.

      קרן אור.


      נ.ב מדוע שנתיים לא היית באתר ?

      (היית בגן סופיה)      

              קריצה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ישראלית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין