'אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם':

בְּרֵאשִׁית דְּמָמָה דַּקָּה הָיְתָה. אַחַר כָּךְ דָּג תַּנִּין רֶמֶשׂ עוֹף, חַיְתוֹ-יַעַר גַּם.

עַד אָדָם וְחַוָּה, נָחָשׁ עָרוּם בַּתַּפּוּחִים מְפַתֶּה וְלַהַט חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

וּמֵאָז, אָדָם לְאָדָם נָחָשׁ: זֶה יְשׁוּפֶנוּ  רֹאשׁ  זֶה עָקֵב.

בְּרֵאשִׁית הָיוּ שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה אַחַר כָּךְ רוּחַ מְהַלֵּךְ עֲנָוָה

מַתַּת נְשִׁיקָה בַּאֲפָרֵי  תֹּם.

עַד בּוֹא רַהַב-שָׂטָן, אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד, מַעֲשֵׂי

נְבָלָה נַאֲפוּפֵי מַלְאָכִים וּבְנוֹת אֲדָמָה,

וַחֲנוֹךְ סוֹפֵר-צֶדֶק תָּר רְקִיעִים נוֹשֵׂא  לְנֹח

בְּשׂוֹרָה, וּמַבּוּל-עֲלֵה זַיִת-צְחוֹר יוֹנָה,

קֶשֶׁת-בֶּעָנָן מִתְוַת הַבְטָחָה. אֵלֶּה

תּוֹלְדוֹת וְחוֹזֵר חֲלִילָה. 

מתוך הקובץ "פעמוני רוח, חלילי אור" [שירים ומִבחר תרגומי שירה], שיופיע בהוצאת קֶשֶׁב לשירה