הראש אומר לי לא חזק,

הלב אומר  כן.

הראש אומר לי שאני אידיוט

והלב שותק שתיקה פולנית ודומע..

 הוא כאילו  דורש את מה שלא הגיוני,

את מה שהראש כבר שכח הלב לעולם לא ילמד..

 ובכל זאת,הוא חתיכת מרדן,לא מוכן להקשיב לקול שמנסה להניע אותו מלעשות שטויות,שאני אומר שטויות אלו לא שטויות מהסוג שכולם מסכימים פה אחד בדבר היותן שטויות אלא דברים סובייקטיביים שבעיני נחשבים שטויות,לפחות לפי המוח שלי,יש שיגידו המוח המעוות שלי.....

כן,זה הלב,הלב הוא שריר אז למה הוא כמעט תמיד  לא מתנהג ככזה שעליו להוביל בהחלטות?

הלב תמיד תמיד  מחפש לעשות את מה שהוא לא הגיוני.

הבעיה שלי היא שאני פועל יותר מדי לפי מה שקורה בלב שלי.

והוא,כמעט תמיד לא יודע מה הוא רוצה...

הלב שלי סופג הכול

ספג הכול,ועוד יספוג

בשבעות האחרונים אני מוצא תעצמי ולא ברור לי למה פועל כמעט בכל הפעולות וההחלטות לפי הלב אפילו אם הראש אומר לי שאני אבכה על זה לדורי דורות.

אני מוצא עצמי מנסה לחדש קשרים שגרמו לי תסכול עמוק בעבר הקרוב,

מוצא עצמי מתנצל על דברים  שבכלל לא קרו באשמתי,אך הייתי חלק מהם.

והכל בשביל מה קיבינמט?

למצוא חן?

להיות אהוב יותר?

להתחבר עם אנשים,שברור,ברור לגמרי שהקשר איתם יהיה לי קשה מבחינה נפשית,על סמך ניסיון העבר?

בשביל מה?

אני מנסה עד היום לעלות  על זה,ללא הצלחה.

מסיבות  ש90 אחוז מהן  לא תלויות בי אף פעם לא  הייתי נאהב ומצאתי חן בעיני יותר מדי אנשים אז פתאום להתחיל עכשיו?

מבחינת הראש  זה אדיוטי לגמרי אבל הלב דורש בטמטום משווע שאני יעשה את זה.

ופעם אחת  לפני כמה ימים עשיתי בשכל והקשבתי לקול ההיגיון שבינו לבין הלב אין קשר,ואם יש הוא מקרי ובגלל הפעם הבודדת הזו, הלב לא נותן לי מנוח......

מתי תהייה לי ממנו מנוחה?

מתי הוא יפסיק להפריע לקול ההיגיון?,לקול שבא להגן עלי?

כנראה  שרק בקבר.......

אוי הלב,הלב....

ובתרגום חופשי  לפולנית מדוברת:

אוי,הלף,הלף.....

נכון שעכשיו  ברור לכם שאני ממשפחה עם שורשים פולנים טובים?

טוב,האמת? לא טובים........