שמתי לב שיש המון קוצ'רים שלפחות מהצד לי נראה שממש חשוב להם למקד בערך רק  באושר , למצוא טוב בכל רע , לראות את החצי כוס המלאה , לחשוב חיובי , לדמיין חיובי , הכל חיובי , הכל צריך להיות ורוד ומשמח.

החיים לא עובדים ככה.

אני לא מבינה את האובססיה הזו ( קצת מזכיר לי תוכניות אירוח אמריקאיות ) לאושר וחיוביות בכל מצב.

אני בעד לכוונן למקומות טובים ומשמחים ולשאוף לשם , אני בעד למצוא דברים חיוביים בסיטואציות משמימות ומתסכלות אבל לא באובססיביות שזה נראה מהצד שהרבה קוצ'רים חוטאים בה.

אף פעם לא שמעתי על סיפור של קוצ'ר שנתן דוגמא למפגש שבו באמת אמרו "היה משהו קשה , בואו נתמודד עם הקושי ולא נדחיק אותו הצידה וישר נמצא את החיובי"

אני חושבת שהרבה אנשים שפונים לתחום הקוצ'ינג אינם בעלי כלים מספיקים , נסיון חיים ותפיסות רחבות מספיק ואז מאד קל ליפול למנטרות.

אסיים בזה שלתקופה הלכתי לקוצ'רית מדהימה שעשיתי איתה דרך ויש לי את מלוא ההערכה אליה ( ואשמח להפנות אליה אם מישהי או מישהו צריכים אבל לא זה הנושא ) וזה לא שאני חושבת שכולם הם X או Y רק שבתחום הזה נראה שיש הרבה נפילות .