כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    למה שקיפות

    5 תגובות   יום שלישי, 25/8/09, 22:59

     שוב חוזרים לנתונים המצומצמים שמספק לנו משרד החינוך. אני רוצה להראות מה אפשר ללמוד ממעט הנתונים המפורסמים על ידי המשרד, אמנם מסתמן שינוי ומשרד החינוך נפתח בהתאם למצופה ממשרד ממשלתי במדינה דמוקרטית, אבל צריך להמשיך ולהרחיב.

     

    חלק מהנתונים ידועים להורים והם פועלים בלי הרבה רעשים, הם, הורי התלמידים, מצביעים ברגליים. ההורים יודעים להבחין איזה בתי ספר נחשבים טובים יותר, מתאימים יותר לילדיהם.

     

    לא. אני לא כותב על בתי הספר האלטרנטיביים, הדמוקרטיים, האנתרופוסופיים, הפרטיים סביב נושאים שונים ומגוונים.

    אני מתכוון לנדידה של תלמידים מבית ספר אחד למשנהו. תלמידים רבים הגרים בישוב אחד שולחים את ילדיהם ללמוד בבתי ספר אחרים. לא תמיד המעבר הזה בהתאם לחוקים ולתקנות, הורים רבים משנים את כתובתם, שוכרים דירות בקרבת בתי הספר הנבחרים כדי להימנע מויכוחים עם הרשויות ולהבטיח את מקומם של הילדים בבית הספר המועדף.

    תופעה זו, מובנת כאשר מדובר בתושבי הרשות עצמה, אבל התופעה הזו התרחבה מעבר לישוב עצמו ניתן לראות כיצד אוכלוסייה מישוב אחד לומדת בבתי ספר בישובים אחרים. למעשה תלמידים אלו תופסים את מקומם של תלמידי הישוב עצמו, משתמשים במשאבים העירוניים מבלי לשלם.

     

    נכון שיש הורים שהצליחו לקבל את האישור הנכסף, לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בישוב השכן, ובתמורה הישוב המפנה מעביר את תקציב החינוך עבור התלמיד לישוב השכן.

    נכון שישנם ישובים צעירים, שאין בהם בית ספר ולכן הגיעו להסכם עם ישובים גדולים יותר להעביר אליהם את התלמידים וגם את תקציב החינוך עבורם.

     

    בנתונים של משרד החינוך, ניתן לראות כמה תלמידים גרים בישוב וכמה מהם לומדים בפועל בישוב.

    בכוכב יאיר, אין בית ספר תיכון ולכן כל התלמידים לומדים בישובים השכנים, ככל הנראה, מצב זה התאפשר בעקבות הסכם בין ישובים.

    בנהריה 72% מהתלמידים הגרים בישוב לומדים בו. ברחובות 77% מהתלמידים, לוד 49% מהתלמידים לומדים בישוב, בנתיבות 59%, בגן יבנה 51% מהתלמידים לומדים בישוב, בשדרות 56%, ברמלה לומדים 63% מהתלמידים, בקרית מלאכי 59% מהתלמידים.

    גם בערים הגדולות יש נדידה של תלמידים, למשל: בכפר סבא, רק 875 מתוך 1050 תלמידים, שהם 83% לומדים בעיר. נתניה 2076 מתוך 2409 ( 86%) לומדים בעיר. אשקלון 85%, אשדוד 86%, ירושלים 87% ועוד.

    מה אומרים הנתונים האלו ?

    האם בתי הספר בישוב נחשבים פחות טובים, לכן ההורים בוחרים ברגלים לנדוד למקומות אחרים.

    כאשר משווים את הישובים האלו עם תוצאות מבחני הבגרות התמונה היא מקבילה. 54% מתלמידי נהרייה הצליחו בבגרות. רחובות 60% הצליחו בבגרות, נתיבות רק 57% הצליחו בבגרות.

    בכפר סבא הצליחו 67% מהתלמידים בבגרות, נתניה 56% ועוד.

     

    מחקרים חוזרים ומאשרים, שהורים יודעים טוב יותר, איזה בתי ספר טובים ויותר ומתאימים יותר לילדיהם. הורים הם בעלי העניין, שיודעים להבחין באיזה בתי ספר איכות ההוראה טובה יותר, היכן בתי הספר הבטוחים לילדיהם...

     

    הויכוח על הצורך בשקיפות חוצה קווים למשרד החינוך לקח ולוקח זמן רב לפרסם את הנתונים, גם בקרב המורים יש רבים המתנגדים לפרסום הנתונים, חברתי לקפה, שוש פולטין העלתה רשימה מנומקת מאוד המסבירה את התנגדותה לשקיפות.

     

    אני טוען, שבחברה בה אנו חיים, הפרט מחוייב לקבל החלטות על כל צעד ושעל, ולכן תפקידה של המדינה לאפשר לו לקבל נתונים שיסייעו לו, לאזרח, לקבל החלטות מושכלות.

    במציאות שלנו בעלי היכולת וההשכלה מסוגלים, גם ללא הנתונים של משרד החינוך, לקבל החלטות בהתאם לצרכיהם, לכן השקיפות הזו חייבת להיות נחלת הכלל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: aריק 2009-08-29 11:43:03


      השקיפות הזו חד צדדית

      מפני שנתוני איכות לא מופיעים בה.

       

       


      חד צדדית, בנתיים.

       

      נתוני האיכות יופיעו, רק עניין של זמן.

        29/8/09 11:43:


      השקיפות הזו חד צדדית

      מפני שנתוני איכות לא מופיעים בה.

      צטט: shabat shalom 2009-08-27 05:46:42

      ברוב המקרים מעורב הענין, לא בטיב ההוראה אלא במבנה הסוציו אקונומי של המקום בו לומד הילד. גם אני מסכים שהורים הם בעלי עניין בחינוך ילדם (אנשי ארגון ועסקים קוראים להם "לקוחות"). אבל אני לא בטוח שבית ספר "טוב" משקף טיב הוראה והחינוך - אלא, כאמור, "עם מי לומד הבן שלי".

      יחד עם זאת, "נדידת" תלמידים מחוץ לישוב, צריכה להדאיג את קרבניטי הישוב שחייבים לעשות שינוי במערכת החינוך בישובם אם הם רוצים להחזיר את בניהם לישוב. סטיגמה רעה של חינוך מקומי קל מאד לפתח. תדמית טובה קשה ומסובך ליצור מחדש, אבל בהחלט אפשרי (אפילו תוך שנתיים-שלוש).

      התיזה שלך נכונה יותר כשמדובר על בתי ספר בתוך העיר: נדידה ילדים בהחלט מחייבת הערכות מחדש (כולל פתרון לבעיית מעמד סוציו אקונומי של תושבי שכונות מסוימות).

      התופעה המחזקת את משקלו הגורם הסוציו אקונומי המשפיע על בחירת ביה"ס לילד, הוא המעבר של הורים מבית ספר ציבורי  לבי"ס פרטי (או דתי) סלקטיבי באותו ישוב.

       

      נראה לי, שדווקא בכל הנוגע לבתי הספר התיכוניים נדידת התלמידים קשורה יותר לאיכות פרמטרים בבית הספר.

       

      בגלל הפוטנציאל הסטיגמטי רשות מקומיות, בדרך כלל קטנה, חוששות להקים מערכת חינוכית ישובית קהילתית, או שחסרים לה כוחות חינוכיים, פונות לרשתות החינוך החצי פרטיות.

      גם זו סטיגמה.

       

      הנדידה בתוך הישוב נבלמה עד כה, פחות או יותר, בלחץ מנהיגי הישוב. פתיחת הרישום האיזורי,

      מיכאלבלחץ ההורים, תאלץ את מנהיגי העיר לפתח ולשפר את מערכת החינוך.

       

      המעבר לבתי ספר פרטיים או די בשוליים.

        27/8/09 05:46:

      ברוב המקרים מעורב הענין, לא בטיב ההוראה אלא במבנה הסוציו אקונומי של המקום בו לומד הילד. גם אני מסכים שהורים הם בעלי עניין בחינוך ילדם (אנשי ארגון ועסקים קוראים להם "לקוחות"). אבל אני לא בטוח שבית ספר "טוב" משקף טיב הוראה והחינוך - אלא, כאמור, "עם מי לומד הבן שלי".

      יחד עם זאת, "נדידת" תלמידים מחוץ לישוב, צריכה להדאיג את קרבניטי הישוב שחייבים לעשות שינוי במערכת החינוך בישובם אם הם רוצים להחזיר את בניהם לישוב. סטיגמה רעה של חינוך מקומי קל מאד לפתח. תדמית טובה קשה ומסובך ליצור מחדש, אבל בהחלט אפשרי (אפילו תוך שנתיים-שלוש).

      התיזה שלך נכונה יותר כשמדובר על בתי ספר בתוך העיר: נדידה ילדים בהחלט מחייבת הערכות מחדש (כולל פתרון לבעיית מעמד סוציו אקונומי של תושבי שכונות מסוימות).

      התופעה המחזקת את משקלו הגורם הסוציו אקונומי המשפיע על בחירת ביה"ס לילד, הוא המעבר של הורים מבית ספר ציבורי  לבי"ס פרטי (או דתי) סלקטיבי באותו ישוב.

        26/8/09 18:51:


      בארה"ב ערך הבית הוא בהתאם לרמת בית הספר אשר אליו הוא שייך

      בקרוב כנראה גם כאן זה יהיה

      כל כך עצוב עבור השכבות החלשות!

      תודה על הפוסט המעניין.