זוגיות ל- ו...ב- פרק ב' - --------->מצורף שירו של יהורם גאון.
אני אישה שמחה..חייכנית, צבעונית, אופטימית, אוהבת לאהוב, לתת, להקשיב, לפרגן, ישירה, אמינה, להיות ולחיות. ואולי אף תמימה ואולי לא מספיק חכמה....
אך היום ואולי מהיום,
אחריי ששמעתי חברה והתחברתי לעצמי והבנתי את האמת, את המציאות המרה שמרחפת באוויר.... (לא פעם ראשונה - אך היום חטפתי כמו סטירה).
אני מאוכזבת,
כל כך מאוכזבת..
פרק ב' - ניסיון עשיר מהחיים, ממרום הגיל ולא תמיד בהיבט החיובי. פרק א' - נטול ניסיון חיים . טהור היה.
פלוס עידן הדלי (הוא באמת עידן הסמרטוט)
כי תוכנו כל כך מכוער, כל כך לא ישר, כל כך מריח צחנה - (ועמכם הסליחה על המילה.)
כלום לא טהור - הכול מגיע עם עטיפות שקריות, עם אגואיזם.. איך ומה ''לקחת לעצמי מהאחר!? מה אוכל להשיג אך ורק לעצמי בזוגיות הזו'', לא בוחנים רגש, לא בוחנים רצון או כמיהה לנתינה, משיכה מנטאלית-רוחנית - אלא - רק לקחת!
יושבת לי עצובה וזה נדיר, מאוד נדיר אצלי.. הדמעות חונקות את גרוני, שואלת את עצמי?!
מה המשמעות לחוסר היושר, חוסר האמת בעולם - מה ולמה סיסמאות מופרכות באוויר, לשם מה הן טובות? את מי הן משלות? ואם משלות מייד מנופצות. האם לא כל אחד רוצה באמת? (כל אחד והאמת שלו)
רואה ומבינה שאנשים הגיעו למצב שלא מודעים אפילו לכך שמשקרים לעצמם...
חושבת לעצמי ומנסה להגיע להחלטה הגיונית, רצינית, נכונה.... אך איך תשובה חד משמעית.--לא, לא מוצאת.
הכול מורכב, נוסחאות/משוואות של החיים!
הדברים היו מכוונים לגברים, אך ללא ספק יש שווה בשווה גם בנשים.
הנני בשוק ממה שכותבת, זו לא המהות שלי... אך פרצה בתוכי להבת אכזבה עצומה. כמו מטאור שחדר לנשמה, מהלומה ללב.
והכתיבה כאן בעיקר לחברה, שכל כך נפגעה! עולמה חרב עליה!
אין מקום כאן לעידוד, או נחמה ..נאורה מספיק להבין - אך מייחלת לשינוי, שינוי מהותי בגישה, באמיתות היחס בין אדם לחברתו ולהיפך.
וכמנהגי - הרי לא יכולה ללא קמצוץ של הומור -
''יש מישו בקהל הנכבד, שיכול לקום ולומר אני ישר! אני בא לזוגיות ממקום של אחדות? אהבה אמיתית? טהורה? נטולת אינטרסים?''
(מי שיקום - שיהיה לו ברור שהכסא נלקח ממנו, אין חזרה לשבת)
הישיבה במקרה הנ''ל תשיב אותך לחוסר היושר.
עמוד איתן מול האמת הקשה..שלא נוחה.
לסיום אזעק לעבר הגברים במקרה הנ''ל -
''אל תשטו באהבה'' (יהורם גאון)
או אל תכנסו אליה!
סליחה על אורך הפוסט - הכאב נשפך על הדף.
|