כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עוד משהו ליום רביעי-נותנים תקווה-סיפור אמיתי על אופטימיות

    3 תגובות   יום רביעי, 26/8/09, 11:09

    צטט: נותנים תקווה 2009-08-26 10:49:31

    נותנים תקווה לאחרים. אני איבדתי את בני בן השלוש וחצי. סיפור עם אופטימיות

    לפני כמה חודשים נפטר דניאל, הבן שלי.

    בראש השנה, בגיל שנתיים וחצי הגיעה המחלה הקשה.

    הוא אושפז והבריא.

     

    והשנה, בראש השנה, חזרה המחלה. יום אחרי החגים, דניאל נלקח מאיתנו. 

    אתם שואלים מה זה 'נותנים תקווה'? זו השפיות עבורי.  

     

    איך ממשיכים אחרי?

    איך אפשר לישון בשקט בלילה אחרי שקברת את הילד שלך?

    איך משפחה מתמודדת עם פצע פתוח?

    איך עוברים שבעה חודשים של אשפוז עם ילד קטן?

    ואיך שומרים על אופטימיות?  

     

    הנחיתה לתוך מצב כזה, לא הייתה רכה.

    לאט לאט הופך בית החולים להיות השגרה שלך. ובשגרה הזאת יש תאורת חירום.  

    אנשים שמאירים לך את הדרך והופכים אותה מבלתי נסבלת, לאפשרית.

    בנות השירות הלאומי שעוזרות בכל דבר קטן, אנשי המקצוע שעוטפים אותך באמונה.

    אנשים שמחזיקים לך את היד ואת הראש למעלה, כשכל שאר הגוף שלך רפוי.

    אתה לומד להסתכל על הילד החולה כעל ילד שמבריא. 

     

    הזכרונות שאנחנו נושאים איתנו מאפשרים לי להרים את הראש, בילויים משותפים,ימי נופש שהוציאו אותנו מהשגרה אל מציאות אחרת.

    כל אלו הם נותנים תקווה. 

     

    קברתי ילד באהבה.

    התמונות השמחות שייכות לי, והמציאות הקשה הזאת שעדיין ממשיכה להרבה אנשים, היא משהו שאני מתמודדת איתו כל יום. 

     

    בחרתי להמשיך לחיות.

    בחרתי להתנדב בעמותה שכל כך עזרה לי.

     

    דרך הבלוג הזה אספר לכם על הדרך האופטימית של העמותה לשפר את חיי הילדים המאושפזים. 

    עיזרו לי לעזור לעמותה המקסימה הזו

    כעת העמותה זקוקה לנו, הם בהחלט ראויים לשמם - נותנים תקווה (ליחצו על הקישור לתרומה)

    האתר של "נותנים תקווה"  www.notnim-tikva.co.il

    תודה לכולכם על התגובות והאכפתיות..

    הילה

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/09 16:21:

      תודה רבה על תגובותיכן.
      שימו לב שאני רק ציטטתי את הפוסט של נותנים תקוה ואני בטוחה שהיא (הילה) תשמח לקרוא את התגובות אצלה בבלוג.

      חיבוק של אור ואהבה,

      חני נשיקה

        1/9/09 00:57:

      אשה יקרה,

      חזרתי לביתי וחברתי מיה עדכנה אותי בפוסט המרגש.

      אני מיד מתגייסת.

      כתבתי באתר שלכם שאני מבקשת להושיט יד

      ולראות כיצד אני עוזרת במיידי.

      אכתוב לך את הפון שלי בפנימי.

      אותך אני מבקשת לחבק.

      אצילה וענווה,זכות לי לקרוא אודותיך.

        31/8/09 20:04:


      הילה היקרה,

      אין די מילים לניחומים שצריך להתנחם בהם..

      כשקורה דבר שכזה....

      תוכלי לדמיין שאני פשוט נמצאת איתך בשתיקה

      משום שאין דבר שאוכל להגיד מעבר לנסות לקבל

      את הפוסט הזה בהכלה מלאה...ומתוך השתתפות אמיתית

      למרות שאיננו מכירות...

      פתחתי את הקישור והדבר שאני יכולה לעשות במיידי

      זה לשלוח את הפוסט הזה לחברתי נורית ביסקר אלמוג...

      היא מומחית בעמותות והיא יכולה ליצור פוסט מיוחד

      על העמותה החשובה הזו...

      יש לה המון חברים ואולי זה יעורר עניין לציבור...

      מיה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      lovebell
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין