לפני כשלושה חודשים אולי פחות, ייצגתי לקוח חרדי, איש תקשורת, בגין הגבלת חשבון מסיבות חוק שיקים ללא כיסוי, ואכן ההגבלה הוסרה בפס"ד שניתן בהסכמה. .
אלא שמרשי לאחר מכן נעלם, והותיר יתרת חוב של 3,500 ש"ח שהיה אמור להשלים את סך שכר טרחתו.
טלפון ועוד שניים, אין מענה, טוב, ויתרתי.... .
אתמול הוא מתקשר אלי, וכולו רותח, זועם וכועס, ועל מי? עלי.
והוא שואל: זה נכון שיש לי יתרת חוב אצלך בסך ככה וככה? אני משיב שכן.... אזי, הוא שואל, איך אתה בכלל מעיז כיהודי מאמין להשאיר אותי ככה לפני ראש השנה עם חוב ולא מודיע לי, מה אתה רוצה להכשיל אותי? .
אני כמובן מנסה להצטדק, ניסיתי.... והוא משסע אותי... אתה אולי טוב בלייצג אותי בבית דין של מטה, ומה אני אומר ומי ייצגני בבית הדין של מעלה? .
להזכיר כי חודש אלול בו אנו מצויים הינו חודש הרחמים והסליחות, בו מרבים צדקה סליחה ומחילה ברוב קהילות ישראל, וראו לעייל דוגמא אותנטית למונח "חיל ורעדה" (ונתנה תוקף) שבו שרויים יהודים.
. |
אמירקול
בתגובה על חשבון מוגבל / עו"ד ס. בן-צוק
אריאל, חיפה
בתגובה על מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני חושבת שכדאי לך להוציא ספר.....
יהיה מרתק יותר מהרבה ספרים שאני מכירה....
שבת נהדרת לך
חג שמח
שרה קונפורטי
www.sarakonforty.com
אולי הוא שכח שיש חטאים בין אדם לחברו שלמעלה לא סולחים לו לכן אין כל קשר בין החוב אליו כאדם לבין חודש אלול.
משעשע *
והשאלה המתבקשת היא: מדוע נעלם ולא היה ניתן להשיגו?
מתוך דבריו די ברור שמדובר בתום לב.
אבל בכל זאת...
מסכים איתך יורם,
לעניין ונתנה תוקף, "התפרצת לדלת פתוחה".
ככל שמעמיקים ושומעים תפילה זו, כך עוצמתה
מרטיטה יותר ויותר, קוד יהודי כזה.
מראה עו"ד בן-צוק, כמה חשוב לתת לזולת את ה-Benefit of doubt - הרי בסופו, כבתחילתו, התנהג אותו יהודי למופת.
את המסר הזה התכוונתי להעביר לא לך וגם לא למגיבים אלא לעצמי, לגבי הפעמים בהם שגיתי ולא השכלתי להפנים זאת.
ונתנה תוקף: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1243695.
סיפור אנקדוטי יפה, וכן הלקח העולה ממנו.
בברכה, יורם
לפחות הוא לא דרש
שתשלם לו על עוגמת הנפש שנגרמה לו...
מצחיק כמה שזה עצוב :)
ורדית, יפה כתבת, אבל....
שילם חובו, ביקש סליחה, הרי
חלה חובה על יראי שמים גם לסלוח.
בכך שניהם קונים מצווה.
אתה מבין?
בגלל שחודש אלול חודש הסליחות
ובראש השנה נגזר ובכיפור נחתם
הוא דאג לעצמו
לא לך כאדם
הוא לא חשב עליך ,על מעשיו כלפיך
אז הוא לא זכר את "ואהבת לרעך כמוך"
"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך"
כל שיעורי התורה שאין לבצע גזל מאדם הוא לא קיים
והנה הגיע יום הדין שכיהודי מאמין וחרדי
הוא פחד להיות חייב
טרח הוא לבוא ולהסדיר חובו כלפיך
חוב כספי
ברור שלט מוסרי
אולי כדאי לעבוד עם לקוחות חרדים
וזאת אני אומרת כיהודיה מאמינה ומסורתית
שערכים וחינוך הינם נר לרגליה
איפה ישנם,
עוד לקוחות,
כמו האיש ההוא.
מעניין שהיהודי המאמין לא מעלה בדעתו שיש שכר טרחה...
.
טוב שיש ימים נוראים...
טוב שהוא יצא מהמכשלה בכבוד..:))
העיקר שלא תהיה לך קפידא עליו... (בפראפרזה על הסרט אושפיזין)
שיהיה זמן אלול מועיל
הרגת אותי.....:-)
אני מניח שלעניין זה רבנים ייעצו לי
ליתן מעשר לעניים, וצדיק גמור ייטיב בשני מעשרים.
...ובא לעו"ד צוק גואל... :-)
*
סיפור מקסים ומלמד.
אהבתי. מצדיע
פיני
אני מקווה שהוא לא פרס את החוב לתשלומים...כי זה לא נחשב פרעון חוב!
הלוואי שמצוות "ביומו תתן שכרו" הייתה רווחת יותר.
אבל האמת שזו מצווה ככל המצוות שבתורה.
לפני מספר שנים נקש אצלי שכן חרדי בשעת לילה מאוחרת עם סיפור בפיו.
הוא נדרש להלוואה דחופה של 50 ש"ח, קורה. אבל איפה הוא קונה ומה הוא קונה בשעה הקרובה לחצות.
הוא הבטיח לספר לי למחרת בצהריים עם החזרת ההלוואה.
ובכן, כשהוא שהה בלימודיו במשך היום, חל קלקול במזגן שבביתו, ורעייתו הזמינה טכנאי.
הטכנאי בדק את המזגן, סידר מה שסידר וביקש את שכרו.
הרעיה טענה כי המזגן עדיין בתקופת האחריות, ולא מגיע לו כל תשלום.
אלא שהטכנאי הסביר כי לא היה קלקול אלא בסך הכל שכחו לאפס את מונה הזמן להתרעה על ניקוי הפילטר, וכי משהבחין כי הפילטר עבר ניקוי לאחרונה, הראה לגברת היכן כפתור האיפוס, ודרש רק 80 ש"ח דמי ביקור.
האשה פשפשה בארנקה ונוכחה כי אין בידה מזומנים או המחאות, שלא הכינה מראש עקב הידיעה כי המזגן "באחריות".
הטכנאי הבין, ואמר שבאחד הימים הקרובים הוא אמור לעבור בסביבה, או אז יכנס ויקבל את המגיע לו.
מששב שכני האברך לביתו, סיפרה לו רעייתו את קורות היום, כשלפתע נדרך ונזכר כי לפי דעת ההלכה יש צורך לשלם לפועל באותו יום עבודה.
הכסף לתשלום היה בידו, ואף קצת יותר, אך לקח לו זמן רב למצוא את כתובתו של הטכנאי, אי שם בבת ים, וההלוואה נועדה להלמת דמי המונית.
ובכן, כנראה שישנה כזו מצווה בתורה
והכי חשוב, יש גם כאלו שלא בוחרים רק מצוות "שנראות להם".
הווי דן כל אדם לכף זכות. סיפור מוכר, עם טויסט מהנה.
שנה טובה.
מן הפוסט עולה כאילו אחרי כל הגערות הוא גם שילם, אבל לא כתבת זאת.
מעבר לכך, שתי פרשנויות אפשריות:
1. הגערות נועדו לחפות על העובדה שלא שילם במועד (שהרי על חובו בוודאי ידע).
2. מי שאינו שולט בחשבונותיו עד כדי הוצאת 10 שיקים חסרי כיסוי - לא יזכור גם כמה שילם וכמה עוד חייב בשכ"ט עו"ד.
-
וסמוך כל כך לימים הנוראים - מי אנו שנדון יהודי לכף חובה?...
לא יכולה לדרג . אבל מגיע כוכב. מצחיק.
לפחות יש "האפי אנד". מרגיז אבל שונה ממרבית לקוחותינו.
השארת אותי עם טעם של עוד.