נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הודיע כי הוא מעלה את הריבית המוניטרית ב-25 נקודות בסיס (רבע אחוז בלשון העם). בהעלת הריבית היה אלמנט קל של הפתעה, על משקל "בוא נראה אם יהיה לו אומץ" אבל השווקים הפיננסים היו כבר ערוכים לעליה זו. העלאת הריבית הנוכחית ואולי אפילו עוד כמה העלאות שבדרך מגולמות כבר בעקומי התשואות של אגרות החוב וראינו את תהליך ההתאמה לעולם ריבית גבוה יותר מתרחש בשוק אגרות החוב כבר לאחר פרסום מדד המחירים של חודש יולי. העלאה זו נדרשה לשוק ההון על מנת לחזק את תהליכי השינוי שארעו בשבועיים האחרונים ובכל זאת, למרות שהכל היה ידוע מראש, מורגשת עליה קלה במפלס הלחץ לקראת הבאות שבאה לידי ביטוי בהססנות.

הדרמה הגדולה סביב עצם העלאת הריבית נראת בעיני קצת מוגזמת. גם עם ריבית מוניטארית של 0.75% אנחנו עדין בסביבת ריביות נמוכה ועם ריבית ריאלית שלילית של 1.5% ברף התחתון של הציפיות. מעבר לכך, בצדדים המעשיים של הריבית אין הרבה משמעות לגובה הריבית המוניטארית מלבד אולי השפעתה הישירה על ריבית הפריים, כי הרי התשואות באגרות החוב ובמק"מ כבר גילמו עליית ריבית ובמגזר הלא סחיר גולמה עליה זו באמצעות מרווחי הריבית על הפיקדונות או על האשראי.

בהודעה של בנק ישראל לא היה מידע יוצא דופן, הודעתו הייתה ניטראלית, הנגיד ממשיך לבחון בדקדקנות את המהלכים בשוק ההון ובעיקר את הציפיות הנגזרות ממנו, הן בנושא של העלאות הריבית הצפויות והן בנושא הציפיות האינפלציוניות. העלאת ריבית מחזקת את תחושת היציאה מהמיתון לכיוון של צמיחה כשהנגיד חוזר ואומר ש"קביעת הריבית ברמה נמוכה של 0.75% ממשיכה את המדיניות המוניטארית המרחיבה".  

במילים אחרות העלאה זו מסמנת את תחילת הדרך לכיוון מעלה של הריבית וזה אולי מה שמעלה קצת את הדופק של המשקיעים. אז מה עושים?

להמשך קיראו כאן