אדריכלים מתחברים בעיקר ליזמים, לעיתים גם למשתמשים ולעיתים רחוקות לאידיאולוגיות תכנוניות שונות. ברור כי לאלו שיש גישה תכנונית אוטופית לגבי כוחו והשפעתו של האדריכל על הסביבה, לרוב לא יחשבו כמצליחנים ביותר, אולי באקדמיה מישהו ידאג להזכיר אותם. האדריכל היצירתי יתקשה להגשים את עצמו בפרויקט גדול, הסיכון לא יתקבל על ידי אנשיו המחושבים של היזם. הוא לא ישים את כספו על אדריכליות ניסיונית שיכולה לפרוץ את השעמום האדריכלי הנוכחי, יזם לא ישקיע במעבדה אדריכלית.
אלו שמתחברים למשתמש הקצה, לדייר, אולי יצליחו בפרויקטים קטנים, הוא והיא אולי יתחברו לרוכש הדירה, לבונה הבית או לקליינט עשיר שעשה את הונו מבניית מבנים משוכפלים לאחרים או מהשקעת "סטארטאפ" מוצלחת. משתמש הקצה יהיה אדם שיבנה בית פשוט ויסמוך על האדריכל שלו, או להיפך, הוא יהיה אדם רב ממון שדורש מבנה איכותי וגם תשומת לב מרבית, כמעט ליווי פסיכולוגי לפרויקט. לא יהיו הרבה אדריכלים "מצליחנים" מסוג זה.
אדריכל מצליח הוא כמובן אדריכל, בעל חברת אדריכלים שמתחברת היטב ליזם או יזמים שמידי פעם ישלחו אליו תכנית מדידה של מגרש ברומניה או בסלובניה ומידי פעם משהו בעל אופי תל אביבי ושם יצמח לו פרויקט או לא. אדריכל "מצליח" הוא אדריכל הבית של חברה אחת, או בסתר, אדריכל של כמה חברות יזמיות כאשר מידע זורם מחברה לחברה בעזרת האדריכל. האדריכל ה"מצליח" משיג עבור היזם בתחבולות גבוליות את מירב הזכויות, סוחט את החוק ובכך מפיק את הכמות הגדולה ביותר של שטח מסחרי או מספר דירות, בונה לגובה רב יותר, מכניס הרבה כסף ליזם, מכניס כספי ארנונה גבוהה לעירייה ומשכפל חלל אחד שלבטח לא מתאים למאות משפחות.
האדריכל "המצליח" הוא איש עסקים, הוא נחשב מצליח כי חברות הבנייה שמתעשרות כתוצאה מפלפול תכנוני "חוקי" שלו שלעיתים מעוות את החוק, מוצא בו פרצה או פורץ בו פרצה. האדריכל "המצליח", הוא חברם של חברות הבנייה ובעלי ההון. האדריכל השם דגש רק על השיווק והופך ל"איש השיווק" הוא זה "המצליח" כאשר זה האיכפתי, האידיאליסט, היצירתי וההרפתקן, נחשב קצת פחות.
צילום: יוסי מטלון |