
"חזרה לחיים",מתוך הספר הנבואות הטולקטיות של דון מיגל רואיס"
התעוררתי, ודבר אינו כפי שהיה. בפעם הראשונה,אני פוקח את עיני, עיניים אלו שמזמן האמנתי, ביכולתן לראות, ומגלה שכל אשר היה ידוע לי כאמת לא היה אלא חלום שיקרי.
ומלאך החיים התהווה והתמיר את חלומי, מדרמה של פחד,לקומדיה של שימחה. בהפתעה רבה אני שואל את המלאך, "האם אני מת"? והוא עונה, "כן,משך כל השנים האלו אף כי ליבך הימשיך לפעום, דעתך ישנה בקבר האשלייה מבלי דעת אלוהיותך. "כעת בלב הולם ,וגוף נושם, הקיצה נפשך מן הגיהנום,. עיניך המחודשות מתפעלות מן היופי הממתין לך. "הכרתך האלוהית מעוררת את כל האהבה שבישותך. שינאה ופחד נזנחו,נעלמו תחושות האשם והאשמה. הנפש סולחת, האלוהיות שבך חיה". עיני מביטות במלאך בהיקסמות. חשות באמת המתעוררת בי. אני נכנע,ברצון. ללא תנאים. מקבל באהב את המוות ואת החיים. מהגיהנום אני משחרר כל אחיזה ובעיני החדשות , אני רואה את אהבתי הנצחית...עוזבת...
מיגל אנחל רואיס תהנו,כפי שאני נהנתי....אשמח לתגובות |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לקבל באהבה את המוות והחיים...
גם אני אהבתי את ה"נשכנות " שבו...לגבי פרוסט,וגם לגבי הקטע שהבאתי,לדעתי ,אותו מטען חרג"
לפעמים תוקע לנו את החיים,אנו חיים דפוסי עבר,לא משחררים,ומסתובבים במעגלים....מילת הקסמים היא"לשחרר הכל
באהבה"..כמובן לאחר התודה על ה"המתנות שהעבר הביא לנו....
תודה על התייחסותך..
קטע נשכני להפליא!
אם כי, מעט מה"תובנות" שם די
מזלזלות במטען החיים שאדם
נושא עימו...
בסיפא, שבראש הבלוג שלך, ציטטת
גם את פרוסט ואת אימרתו.
גם פרוסט די נוטה להתעלם מאותו
"מטען חיים"...
נכון, חלק מהמטען, מעט חורג ומיותר,
אך חלקו (הגדול...) מגדיר אותנו ואת
ה"אני" שלנו.
זוג "עיניים חדשות", מתכוון פרוסט באמירתו,
הוא מבט מחודש על העבר שלנו, כמו גם על
ההווה שלנו.
על העבר - כמה שעיצב אותנו, ואת מה שיש
בו והוא עדיין חיוני ורלוונטי להווה שלנו.
על ההווה - כמה שקובע לנו את הצעד הבא,
אל הרגע הבא, על העתיד..., המעשים שלנו,
הבחירות שלנו...
.
הקטע לכשעצמו, יפה.
תודה
אכן כן,מכירה את השירים של רומי...הקטע הזה לקוח מספר שנכתב מפיו של מקסיקני
העוסק בריפויעי מסירת אנרגיה..
לדעתי הקטע מביא פה תובנות שאדם מגיע אליהן רק אחרי שער,תהליך, עם עצמו...
היגדרת את זה יפה.תודה על התייחסותך.
נדמה לי שזה מזכיר את השירה
הקיימת בזרם הסופי
ואולי אני טועה מכל מקום
השיר מעלה הרהורים
אודות היחס בין החלום לבין המציאות
או ליתר דיוק אודות התכנים שהאדם
ממלא את חייו.
נכון יקר...וכמה תלאות צריך לעבור כדי להגיע להבנה זו?..
תודה שכיכבת..אתי
התעוררתי,
ודבר אינו כפי שהיה.
בפעם הראשונה,אני פוקח את עיני,
עיניים אלו שמזמן האמנתי,
ביכולתן לראות,
ומגלה שכל אשר היה ידוע לי כאמת
לא היה אלא חלום שיקרי.
כי אמת יש רק אחת
*
אחד הסופרים הגדולים.
תמיד יש לו מילים שמשאירות אותי מחייכת
תודה יולי,שמחה שנתרמת,שתהיה שנה של שפע בטוב...אתי
שלום רב !
פוסט מקסים
מאמצת בכייף
הרבה תובנות
שתהיה אחלה שנה
בברכה
יולי
איזה יופי..
תודה שהבאת.... מקסים...
ונכון
תודה בועז,נראה לי שכולנו עברנו או עוברים דרך כזאת.....
יש רק כאלה שלא במודעות.....והכי כיף זה לזהות את התהליך שעברנו...
אור ואהבה..אתי
אהבתי, מאוד רלבנטי לגביי
תודה לך יקרה.......קבלי חיבוק חזרה...אור ואהבה......אתי
אוהבת אותו
מחבקת אותך
ישנם כאלה מביננו שכל חייהם חיים בשקר עם עצמם,לא רואים את הייחוד שלהם
לא רואים שהם חלק מאלוהים,לא רואים את האיכויות להם..או רואים מציאות שיקרית
עי תפיסת תודעה לא אמיתית....כולנו מיוחדים..וצריכים להתעורר
יפה מאוד
מציאותי מאוד
ישנם זמנים כאלה בהם אנחנו כאילו מתהלכים מתוך שינה וכל הדברים שאנחנו עושים הם אוטומטיים
בערך כמו נהיגה שלאחריה לא זוכרים בכלל את הדרך אלא רק את זה שהגענו
הגדרה מקורית מאוד,כפי שאתה כותב בדכ.......תודה*
מתח עדין ודקיק שבין הכל ולא כלום,
יפיפה
תודה לך יקרה....ממליצה על הספר.....אתי