נפתח בוידוי: אני לא בחור מהסוג הסטריאוטיפי. לא נוצקתי בתבנית ה"גבר-גבר", זה שיודע רק לתת מבט קשוח, לנהום, לראות ספורט, לתקוע גרפסים ולשרוק לבחורות ברחוב. למעשה, מישהי פעם אמרה לי שאני הכי ההיפך שיכול להיות מהומר סימפסון (ואני מקבל את זה כמחמאה, למרות הערצתי הרבה אליו).
אבל שמיעה אחת של הדיסק של "הבנות נחמה" עשתה לי חשק לחזור למקורות. כאילו היה הדיסק הזה מכונת זמן שתקועה ברברס לימים בהם עדיין היינו קופים, בסיומו התחשק לי להתיישב על הספה בפוזת אל באנדי, לדחוף יד לתוך המכנסיים ולזרוק סלוגנים שוביניסטיים לחלל האויר. כן, עד כדי כך עוררו בי הבנות נחמה אנטגוניזם ואת הצורך בקונטרה. כמישהו שמשתדל להיות מעודכן במה שקורה במוסיקה הישראלית, עד עכשיו קצת התפדחתי שלא יצא לי לשמוע את השלישייה הנשית הזו, המורכבת מדנה עדיני, יעל דקלבאום ו-MC קרולינה. הבאז בעיר היה שמדובר במשהו ממש טוב, מאותם הדברים ה"נכונים" שכדאי להכיר אם אתה רוצה להיות מעודכן במה שחם. ובכל זאת, לא יצא לי להיתקל בהן פרונטלית. החשיפה הראשונה שלי לחומרים המשותפים שלהן היתה רק כשהכנסתי את הדיסק למערכת ולחצתי על Play.
די מהר התחשק לי ללחוץ על Stop. פשוט לא האמנתי שאני שומע כזה גיבוב של קלישאות. נדמה שהבנות נחמה פשוט לקחו את הנושא השחוק ביותר בתולדות היצירה (אהבה) וערבבו אותו עם הרבה מאנטרות של העצמה נשית, רוחניות בשקל וניו-אייג' בעשר אגורות. יחד יצא להן חומר שמנסה לכוון לכל מקום בו נמצאת בחורה מבולבלת שצריכה מישהו, רצוי מישהי, שילחש לאוזנה שהכל יהיה בסדר, ושלהיות אישה זה קשה, אבל נפלא.
לבנות נחמה יש פוטנציאל. מדובר ביוצרות שבכל אחת מהן יש לפחות מידה של כשרון. קרולינה היא אמנית דאב ידועה, שמנהיגה כבר שנים את Funset. גם יעל דקלבאום מסתובבת כבר די הרבה זמן בשטח. את דנה עדיני החמודה אתם מכירים יותר טוב ממני, אני מניח. לערבב את שלושתן בהרכב אחד היה יכול ליצור תוצאה מעניינת. מוסיקלית - זה דווקא קורה פה ושם. יונתן לוי הפיק את הדיסק הזה היטב. הוא ידע איך לשחק עם הקולות של הבנות, מתי להכניס כל אחת, מתי להכניס אותן ביחד ואיך לשלב את זה עם המוסיקה. זה יצר תוצאה שמוסיקלית היא בסך הכל נעימה לאוזן. Flowers, למשל, הוא שיר קצר וחינני מאוד. גם Lies נשמע טוב, אם מתעלמים מהמילים.
המילים.
כן, זו מילת המפתח כאן. האלבום של "הבנות נחמה" היה יכול לעבור, אפילו לעבור לא רע, אם הוא לא היה סובל מצליעה קשה. מה צליעה, נכות! לא זכור לי מתי נתקלתי בכזו כמות של טקסטים ילדותיים, בנאליים, שחוקים וקיטשיים. טקסטים שמנסים לרכב על כמה עולמות כדי להפוך למניפסט נשי כולל ומקיף, ועל הדרך להעליב את האינטליגנציה של כל שומעת (ושומע) פוטנציאלי.
"בכוח הטוב יש אמונה / אם זו אמת למה יש מלחמה / למה לתת הזדמנות לאהבה / אם כמו שהיא באה תמיד היא הלכה" כתבה יעל דקלבאום ב"מאה אחוז אור", טקסט מתאים לבלוג של פקאצה בת 12 בישראבלוג. "בואי, בשרי לי נשיות מהולה בשמחה וטבעיות", הן שרות בשיר השני בדיסק ("בואי". מילים: דנה עדיני), וכאילו מכריזות בכך על התימה של הדיסק הזה: אלבום של העצמה נשית.
כגבר, היה לי מאוד קשה להתחבר למאנטרות שהנחמות מנסות למכור. לכל אורך השמיעה הרגשתי כאילו מנסים לכוון פה לקהל יעד שהוא לא אני. לשני קהלים מרכזיים, בעצם - נשים שמחפשות העצמה, ונשים שמחפשות רוחניות. לצד שירים שמדברים על חוסר בטחון נשי ועל היכולת להתמודד עם מכשולים, נמצאים שירים שמגלמים את הפתרון. שנאמר: "הכל כשורה / אמון ואהבה / שימי מבטחך ברוח / עגני עצמך באדמה". וואלה! הכל יהיה בסדר, רק שימי מבטחך ברוח. כמה פשוט, איך לא חשבו על זה קודם (אה, חשבו?)
אבל כמובן שלא רק ברוח. הרי אחד אלוהינו. בעצם שניים. יש גם את האלוהים הסטנדרטי ("בשם השם אלוהי ישראל / מימיני מיכאל / משמאלי גבריאל / מלפני אוריאל / מאחורי רפאל / ומעל ראשי שכינת אל / אין זה משנה / כל עוד עצמינו נאהב / כל עוד / אין זה משנה". קרולינה במיקס מביך עם המקורות), וגם את האלוהים השני, זה עם הראסטות, הידוע בכינויו "ג'ה", או "יה". גם הוא נמצא פה ("מתוך ים אני היא יה"), מאפשר לבנות נחמה כניסה חלקה ומהירה לפסטיבלי ניו-אייג', שבהם, אני מניח, הן יופיעו בכמויות, וינסו למלא במשהו את החלל שמתיר פירוקם של "שוטי הנבואה".
פשוט אי אפשר לשמוע את הדיסק הזה בלי לחשוב לא רק למי הוא מיועד, אלא גם למה. בעיני רוחי אני כבר רואה את כל ההופעות בבומבלות למיניהן, באירועי נשים (מדובר בסגיר אידיאלי לערב של נעמ"ת) ואפילו כ"פריצה" במסיבות של לסביות. חייבים להודות, האלבום של הבנות נחמה נשמע כמו דיסק שזה רק עניין של זמן עד שיחולק במבצע כלשהו של טמפקס. ומי שחושב שאני מגזים - שיפתח את חוברת המילים (או יסתכל בראש הפוסט הזה) ויראה את הציור בו מצוירות השלוש קופצות לשמיים(!) בשדה פרחים(!!), כשידיהן מונפות למעלה(!!!). בחיי'ת, לא מזכיר קצת פרסומות למוצר אינטימי מאוד מסוים? |