תמיד היא חשדה שמשהו לא כשורה, לא בדיוק "רגיל" שם, אבל מה זה בדיוק "רגיל"? ועד שלא מגדירים את "המשהו הזה" באיזו מילה קטנה כזו, הוא מתערבל, ומסתחרר ומתערבב אי שם באיזה תת איזור בתת מודע במוח, ולא מוצא מנוח עד שהוא לא מגשים את עצמו ויוצר לו צורה כלשהי. הגדרה. מונח. ואז, הוא יכול לצאת אל העולם עטוף כבר במשהו ראשוני. לדוגמה: הומו. כשאמא מגלה שהבן שלה הומו, גיי, איך היא מרגישה? הקלה? הקלה על זה שהנה יצא המרצע מן השק והנה אפשר כבר להצביע על מה שלא בסדר, והעיקר הבריאות וכל השיט הזה? איך היא מרגישה? אז שאלתי אמא אחת. את גילית בעצמך שבנך גיי, או הוא סיפר לך ביוזמתו? "היתה לי תחושה כזו כי הוא היה בשנות העשרים המוקדמות ולא היתה לו חברה הרבה זמן והוא לא גילה עניין באף בחורה. שאלתי אותו איך זה יתכן שאין לו חברים, שאין לו צורך בקשר מיני עם בחורה או בחור? ולאחר מספר חודשים הוא העז לספר לי שהוא הומו כי הוא הרגיש שאני פתוחה לקבל אותו בכל מצב". איך הגבת? "התגובה הראשונה שלי היתה מאוד מוזרה ופולנית- שהוא צריך להיעזר באמצעי מניעה. כמובן בתגובה הראשונית הייתי בהכחשה. כמו בכל טראומה גם פה יש שלבים. אבל לאחר מכן החלטתי שהבחירה של בני היא החשובה ואני מקבלת אותה ואז התחלתי לחשוב שאם אני שומרת את זה בסוד, אני כאילו מפרה את ההחלטה שלי לקבל אותו, כי אם אני מתביישת בו אני לא מקבלת אותו. זה לא שצריך לתלות שלט שהבן שלי הומו, אבל לכל האנשים המקורבים אלי סיפרתי". ואיך אבא שלו קיבל את זה? "כשבני התוודה, הוא השביע אותי שלא אספר לאביו, הגרוש שלי. זה בדר"כ קורה כשהומואים או לסביות נכנסים לבעיות רגשיות סמוך ליציאתם מהארון, וכך קרה גם לבני. אי לכך הרגשתי שחובתי והאחריות שלי היא לשתף את בעלי לשעבר לגבי גורל בננו, ולמרות שהבטחתי לבני לא לספר לאביו, סיפרתי מתוך חובתי כאם וזו לא היתה החלטה פשוטה. סיפרתי כחצי שנה אחרי הגילוי". ואיך הסביבה הגיבה? "הסביבה מגיבה בצורה נפלאה. כל האנשים ששיתפתי, חיבקו וקיבלו אותי ואפילו הגיבו קצת בצורה מצחיקה או מוזרה, מהבחינה שאם בעבר הם דיברו וירדו על הומואים בצורה הומופובית- הם התנצלו. הגילוי כאילו מקרב אותי לאנשים. ברגע שהם מגלים שאני משתפת אותם בדבר כל כך אישי ואינטימי, הם מגלים אמפטיה מאוד גדולה". את מרגישה שגם את בעצם יצאת מהארון? "ממש כן. יש כאלה שיותר קשה להן או בכלל לא יוצאות. אני עשיתי את זה בלב שלם". יש לך טיפים לאימהות אחרות? "לקבל את הילד. זה הילד שלך, בשר מבשרך, ומה שחשוב שהוא יממש את האושר שלו ולא את ציפיותיה ותקוותיה של אימו". |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבאת לי רעיון לעוד כתבה, אבל אעצור כאן לפני שאני הופכת ליוסי סיאס...
אין רשיון להורות, אין הורים מושלמים, ויש גם פחות מזה וזה עצוב וכואב. לצערי אני נתקלת ושומעת סיפורים שונים וכואבים כל הזמן.
אבל על זה כבר דיברנו. אהבתי את המשפט שלך:
ואהבה?
כל כך קשה למצוא אותה, לעזאזל, אז כשמוצאים, למי איכפת אם זה גבר או אישה?
אמן ואמן
תודה
היי ציפור, אני רואה שנכנסת מהר לעניינים בקפה כאן ואת ממש שוחה.
וזו לא תגובה של אמא פולניה לדעתי. זו תגובה של אמא שאקלית.
זה נראה כל כך טבעי ומובן מאליו שהורים צריכים לאהוב את הילדים שלהם כמו שהם, אבל לצערנו זה לא תמיד עובד כך.
הורים מתנתקים מילדים שחזרו בתשובה, מילדים שנטיותיהם המיניות אינן מקובלות עליהם, אוהבים פחות ילדים שלא נראים להם "מוצלחים" מספיק ועוד כל מיני דברים "נוראיים" שכאלה.
כתכב יפה ותודה שהבאת
גם לי מאוד כאב לקרוא על הילדים שנפצעו באירוע הירי ושכבו בבית החולים מבלי שאף אחד ממשפחתם הגיע לבקר.
לקבל את הילד שלך על מי שהוא ומה שהוא-זו אהבה ללא תנאי, ועל זה "חתמת" כשהבאת את ילדך לעולם.
לצערי הרב, אין רישיון להורות, ועם כל הפרימטיביות שקיימת אצל חלק מההורים, אסור לשכוח שזו לא בחירה. זו נטיה.
ואם אתה תתבייש במי שהילד שלך-יתכן וגם הוא יתבייש בכך (לפחות בחלק מהמקרים).
שהילד רק יהיה מאושר.
ואהבה?
כל כך קשה למצוא אותה, לעזאזל, אז כשמוצאים, למי איכפת אם זה גבר או אישה?
תודה על הפוסט היפה והחשוב!
ושבת שלום
אמא נפלאה,נבונה ורגישה
שכל הברכות הטובות שבעולם ומחוצה לו
יחולו עליה!
שכל ילד/ה יזכה באחת כמותה!
איזו אמא מדהימה! הלוואי ויהיו עוד רבות כמוה
הפוסט מרגש ונוגע!
תגובה של אמא פולניה אמיתית. אבל להבדיל מה"אמא הפולניה" התגובה טובה, חשובה ונוגעת ללב.
נוגעת ללב גם הכתבה שלך אביגיל. המשיכי זאת לסיפור או ספר. תוכן טוב ועכשווי. נהניתי.
לא ראיתי את הפרסומת, אבל נשמע מרגש ונכון לקדם את הקבלה הזו.
עצוב לשמוע את זה שהורה לא מבקר את ילדו משום שהוא לא מקבל אותו. זה אמור להיות עולם נאור.
יש פרסומת עכשיו בטלויזיה שמראה אבא מוסתר
שמדבר על הבן ההומו שלו ובסוף הוא פותח את
האור ומראה את עצמו. זה ממש ריגש אותי
כי ככה צריך להיות גאים בילדים שלהם ולא משנה
מה הנטיה שלהם. ובכלל אני לא מבינה עד היום
למה צריך להגיד שהם הומואים ושונים הם בני אדם
כמוני וכמוך * תודה
כל פעם שנדמה לי כבר, שאנחנו אחרי עידן
חוסר הקבלה של ילד גיי
אז שמעתי שהורים לא הגיעו לבית החולים
לבקר את הילדים שנפצעו על ידי הרוצח המתועב
בטרגדיה שהתרחשה לא מכבר ברחוב רוטשילד.
לא מצליחה להבין, למה בכלל הורה חושב
שילד הוא "תוכנית בקשתו של ההורה"
אביגיל
פוסט של שפיות ,הלוואי וזה יהיה גורף.