כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ונתנה תוקף-לחן יאיר רוזנבלום,מילים רבי אמנון ממגנצא

    9 תגובות   יום חמישי, 27/8/09, 02:47
    13 שנה לפטירת מלחין הפיוט "ונתנה תוקף" {הנאמר בתפילת מוסף בר"ה וביוה"כ}

    יאיר רוזנבלום (6 בינואר 194427 באוגוסט 1996), מלחין ומעבד ישראלי, מחשובי היוצרים בזמר העברי, המזוהה בעיקר כמלחין הלהקות הצבאיות.

    תוכן עניינים

    [1 תולדות חייו
  • 2 משיריו המוכרים
  • 3 אלבומים
  • 4 קישורים חיצוניים
  • [עריכה] תולדות חייו

    רוזנבלום החל את דרכו המוזיקלית בלהקת הנח"ל, ונשאר מזוהה עם הלהקות הצבאיות, שאיתן הוסיף לעבוד כמדריך ומנהל מוזיקלי. רבים מהשירים שהלחין בכלל וללהקות הצבאיות בפרט הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. רוזנבלום גם גילה זמרים כותבים ומוזיקאים רבים שהיו בתחילת דרכם ושלימים הפכו לכוכבים גדולים בזמר הישראלי.

    יאיר רוזנבלום שירת בלהקת הנח"ל בתוכניתהּ "שמש במדבר" כאקורדיוניסט. לאחר שחרורו הלחין לתוכניתה הבאה של הלהקה, "בפעם ה-18" (1964), את השיר "חופשה רבע שנתית". היה זה שירו הראשון שהתפרסם. לתוכנית ה-19 של הלהקה, "מהנח"ל באהבה" (1965), הלחין את השיר "ארבע אחרי הצהריים", למילים מאת יורם טהרלב. השיר היה המפגש הראשון של שני היוצרים, שמאז המשיכו להפיק יחד שירים רבים נוספים שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי, בהם: "ישנן בנות", "היה לי חבר היה לי אח" ו"גבעת התחמושת". בהמשך דרכו עבד עם מרבית הפזמונאים בישראל, בהם יוסי בנאי, אהוד מנור, יעקב רוטבליט, ירון לונדון וחיים חפר. בנוסף, הלחין שירי משוררים רבים, בהם של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי.

    בין השנים 1977-1967 עבד רוזנבלום עם מיטב הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל, להקת חיל הים ולהקת פיקוד מרכז. רוזנבלום נחשב כמי שהכניס ללהקות אלו עיבודים חדשניים של רוק ופופ, אשר לא היו מקובלים עד אז במסגרת הצבאית. בין היתר עשה שימוש בגיטרות חשמליות, שהחליפו את צליל האקורדיון הישן.

    רוזנבלום גילה את הפזמונאית רחל שפירא, והלחין את שירה הראשון, "מה אברך". את השיר מצא בחוברת זיכרון לזכר בן כיתתהּ של שפירא, אשר נהרג בקרב על גבעת התחמושת.

    רוזנבלום כתב גם מילים לשירים שהלחין. אחד מהם הוא השיר "מיקה", ששר אפרים שמיר. השיר נכתב למיקה מרידור, שהייתה חברה בלהקת פיקוד המרכז. כן כתב את השירים "הללויה" ללהקת הנח"ל, "מקפלות המצנחים" ללהקת פיקוד המרכז ו"אם ייפול הכוכב שלי" לאילנית.

    אחד השירים המוכרים ביותר שהלחין הוא "שיר לשלום", שחיבר יעקב רוטבליט, והתפרסם בביצועהּ של להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני. השיר עשה היסטוריה מאז חובר: בתחילה היה שנוי במחלוקת, ואף נאסר להשמעות בצה"ל, אך אט אט זכה בלגיטימציה, שהגיעהּ לשיאהּ כשהושר על ידי יצחק רבין בעצרת השלום, שבסיומהּ נרצח.

    רוזנבלום חיבר שירים ללהקות ולזמרים רבים. שימש כמנהל מוזיקלי לאמנים ולהרכבים שונים, בהם רבקה מיכאלי, יוסי בנאי ולמספר תוכניות של "הגשש החיוור". מיטב שיריו היוו את פסקול סרט הפולחן "הלהקה", להם יצר עיבודים מוזיקליים חדשים. כמו כן הלחין לפסקול הסרט צ'ארלי וחצי את נעימת "בלילה על הדשא".

    בשנת 1990, בעת שהתגורר בקיבוץ בית השיטה, הלחין את תפילת יום הכיפורים "ונתנה תוקף". הלחנת הפיוט הוקדשה לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנהרגו במלחמת יום כיפור, והוא הפך להיות מושר בלחן זה בבתי כנסת רבים. הביצוע המקורי היה של חנוך אלבלק.

    ב-1993 יצא רוזנבלום לראשונה במופע אישי בשם "שיר לשלום", בו ביצע את מיטב שיריו יחד עם זמרים צעירים, ביניהם בתו קרן. בין לבין הספיק גם לכתוב עבודת דוקטורט בהיסטוריה, בנושא " צבא-חברה-תרבות: יחסי-גומלין".

    יאיר רוזנבלום נפטר ממחלת הסרטן בשנת 1996, בגיל 52.

    בסוף שנת 2003 הופק מחזמר ישראלי מצליח בבימוי גדי ענבר ובהשתתפות בוגרי בית הספר בית צבי בשם "מיקה שלי", על פי שיריו של יאיר רוזנבלום.

    [עריכה] משיריו המוכרים

    [עריכה] שירים ללהקות הצבאיות

    • להקת הנח"ל: "שיר לשלום", "קרנבל בנח"ל", "בשמלה אדומה", "שלווה", "ישנן בנות", "הייתי נער", "הללויה", "החיים היפים", "חופשה רבע שנתית", "טרנטלה", "מי היה החולם", "בלדה על יצחק שדה", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "אנחנו ואתם", "שיר רחוב", "ארבע אחרי הצהריים", "בואי כלה", "ללא מילים"
    • להקת פיקוד מרכז: "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן", "מקפלות המצנחים", "יש לי אהוב בסיירת חרוב", "המלווה", "שבחי החושך", "סוף הנפילה", "מסביב למדורה", "בן-גוריון", "תחת עץ האקליפטוס"
    • חבורת הזמר של פיקוד הצפון: "בלילה על הדשא", "בוא איתי אל הגליל", "שני דרורים"
    • להקת גייסות השריון: "בעקבי הדרך", "הרצל", "האם השלישית"
    • להקת חיל הים: "מה אברך", "המלח גבריאל", "אנשי הדממה", "כשאהיה גדול", "בוא לים", "אין כבר דרך חזרה", "השמש בפיראוס"
    • להקת חיל האוויר: "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "תמיד עולה המנגינה", "בתוך", "מוכרחים להמשיך לנגן"

    [עריכה] שירים לזמרים

    [עריכה] אלבומים

    • גשם אחרון - השירים היפים של יאיר רוזנבלום - אוסף כפול. 1996
    • זה השיר שלך - השירים היפים של יאיר רוזנבלום (חלק ב'). 1997
    • שלווה - אבי פרץ שר יאיר רוזנבלום. 1997.
    • שירים הם חברים, משירי יאיר רוזנבלום. עריכה והנחייה - נחום הרציון, ארגון וכתב - אילנה האי, מועדון הזמר האזורי, בני שמעון, קיבוץ דביר, 1994.
    • "הלהקה", פסקול הסרט ע"ג תקליטור, גלובוס יונייטד, 2004.
    • להקת פקוד דיזנגוף, הנהלה מוזיקלית ועיבודים - יאיר רוזנבלום, 2004. ‬

    [עריכה] קישורים חיצוניים

     

    ונתנה תוקף

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    קפיצה אל: ניווט, חיפוש

    וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום
    כִּי הוּא נורָא וְאָיום
    וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ
    וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
    וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.
    אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד
    וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה.
    וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות,
    וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות.
    וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא.
    וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו.
    וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע.
    וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.
    וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן.
    וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן.
    וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין.
    לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין.
    כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.
    וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון.
    כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו.
    מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו.
    כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי.
    וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ.
    וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם:
    בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן
    וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
    כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
    מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת.
    מִי בְקִצּו וּמִי לא בְקִצּו
    מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ
    מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה
    מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא
    מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה
    מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
    מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
    מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף
    מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר
    מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר
    מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם
    וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
    מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה
    כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ
    קָשֶׁה לִכְעס וְנוחַ לִרְצות
    כִּי לא תַחְפּץ בְּמות הַמֵּת
    כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּו וְחָיָה
    וְעַד יום מותו תְּחַכֶּה לּו
    אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלו.
    אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם
    וְאַתָּה יודֵעַ יִצְרָם
    כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם.
    אָדָם יְסודו מֵעָפָר, וְסופו לֶעָפָר
    בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו
    מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
    כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נובֵל
    כְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה
    וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ
    וְכַחֲלום יָעוּף.
    וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם
    אֵין קִצְבָה לִשְׁנותֶיךָ. וְאֵין קֵץ לְארֶךְ יָמֶיךָ
    וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבות כְּבודֶךָ.
    וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵלוּם שְׁמֶך
    שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ.
    וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ.
    עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ
    בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
    כְּסוד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קדֶשׁ
    הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקּדֶשׁ
    דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה
    קורְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקּדֶשׁ.

    "ונתנה תוקף" פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בחזרת שליח הציבור על תפילת העמידה, בתוך סדר קדושה. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה של תפילת מוסף, בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל.

    פיוט "ונתנה תוקף" הוא בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. מסורת מהמאה ה-13 מייחסת אותו לדמות אגדית מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא, היא מיינץ.

    הפיוט זכה לפרסום נרחב בשנים האחרונות גם בקרב מי שאינם מבקרים בבתי הכנסת, בזכות לחן חדש שחיבר המלחין יאיר רוזנבלום. הפיוט בלחן זה מושמע לעתים קרובות בכלי התקשורת בישראל בתקופת ראש השנה ויום הכיפורים, והלחן אף אומץ לתפילות בחלק מבתי הכנסת.

    תוכן עניינים

    [1 מקור הפיוט
  • 2 הפיוט בימינו
  • 3 קישורים חיצוניים
  • 4 הערות שוליים
  • [עריכה] מקור הפיוט

    הפיוט ונתנה תוקף נמצא בגניזת קהיר, ותוארך למאה ה-10 לכל היותר. על סמך הממצאים מהגניזה, ועל סמך אופי השפה העברית שבה הוא עושה שימוש, חוקרים מייחסים את הפיוט לפייטן ארץ ישראלי קדום מהתקופה הביזנטית. ייתכן שמדובר ביניי או אלעזר הקליר, שחיו בארץ ישראל במאות השישית או השביעית לספירה, או בפייטן ארץ-ישראלי אחר מתקופתם. יש הטוענים גם, על סמך העובדה שאין בפיוט משקל מדויק, על פי תכנו האוניברסלי ומפני שהוא כמעט לא מחורז, שהוא אף מוקדם לתקופה זו.

    בגניזת קהיר מופיע "ונתנה תוקף" כחלק החותם (סילוק) של קובץ פיוטים שנועד להאמר בעת חזרת הש"ץ (קרובה) בתפילת המוסף ביום הראשון של ראש השנה. אשר ממנו שרד בנוסחים המקובלים כיום רק הפיוט הזה.

    יהודי איטליה היו הראשונים שאימצו או הפיוט, ופייטניהם הקדומים מושפעים ממנו. מאיטליה הוא עבר לקהילות אשכנז (גרמניה) ואחר מכן צרפת. בשל הפופולריות שלו החלו לומר אותו גם ביום ב' של ראש השנה, ומאוחר יותר בקהילות פולין החלו לומר אותו גם בתפילת המוסף של יום הכיפורים.

    [עריכה] אגדת ר' אמנון ממגנצא

    לעתים קרובות מייחסת המסורת מקור עתיק ליצירה מקודשת, ואילו החוקרים מאחרים את זמנה. במקרה של "ונתנה תוקף" אירע דבר הפוך. הפיוט "ונתנה תוקף" נמצא בקטעי גניזה כסילוק לקדושתא מאת יניי, ובמחזורים ישנים, אך מסורת מהמאה ה-12 ייחסה אותו לדמות מתחילת המאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא, היא מיינץ. הסיפור מופיע בספר אור זרוע מן המאה ה-13, שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בר יעקב מבון (שנולד בשנת 1133). הסיפור מופיע בחלק מהמחזורים בסמוך לפיוט.

    אגדת "מעשה ברבי אמנון" מתארת כיצד דרש ההגמון מרבי אמנון, שהיה גדול הדור וכליל המעלות, להמיר דתו. כדי לדחותו בקש אמר רבי אמנון שיחשוב על הדבר שלושה ימים, אך אחר כך התחרט מאוד על שלא דחה אותו לאלתר. ביום השלישי, משלא הגיע, הביאוהו בעל כורחו. הוא הציע שיכרתו את לשונו שסררה כאשר לא דחתה את אפשרות ההשתמדות מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו שלא הגיעו. עינוהו בייסורים איומים, כרתו את גפיו והמליחו את הפצעים במלח. היה זה סמוך לראש השנה, ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש שיביאוהו לבית הכנסת. שם לפני אמירת קדושה פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף". משסיים אותו נסתלק מן העולם. ביום השלישי לפטירתו נגלה לרבנו קלונימוס בן משולם (בן למשפחה איטלקית שהיגרה לאשכנז) בחלום והשלים את הפיוט וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך עשה.

    חוקרים מודרניים חלוקים בשאלה האם ר' אמנון הוא דמות היסטורית או אגדית. השם אמנון לא היה שימוש בקרב יהודי גרמניה בתקופה זו, ואכן חלק מנוסחי הסיפור מדגישים את סמליות השם והקשר שלו למילה אמונה. עם זאת השם היה בשימוש מסוים בקרב יהודי איטליה, כך שאם היה אמנון דמות היסטורית, סביר שהיה איטלקי או בן לאחת המשפחות שהיגרו מאיטליה לאשכנז הקדומה (כמו משפחת קלונימוס). יש שמדגישים את הדמיון של הסיפור לסיפורים אחרים בני אותה תקופה העוסקים בקידוש השם, וגם לסיפורים נוצריים. המאחרים את הסיפור, מנסים ללמוד ממנו על האווירה הדתית והתרבותית בקרב יהודי אירופה במאה הי"ב, בעיקר בעקבות פרעות תתנ"ו. יש הטוענים שהסיפור התחבר כדי להגביר את יוקרתו ולחזק את מעמדו של הפיוט הזה.

    [עריכה] הפיוט בימינו

    הפיוט ונתנה תוקף נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים בימים הנוראים ובתפילה היהודית בכלל. הוא זכה ללחנים רבים, ובדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים. נראה שהאופן שבו הוא עוסק בשבריריות האדם נוגעת ללב רבים מהמתפללים, וגם לאלה שאינם ברגיל מבאי בית הכנסת.

    בתחילת שנות ה-90 חיבר יאיר רוזנבלום לחן מודרני לפיוט, כמחווה לחברי קיבוץ בית השיטה (לשמיעה לחץ כאן). נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך ליום זיכרון המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי. הלחן החדש משלב מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד וממקורות אחרים. הוא כונה "מרגש" ו"מצמרר", וזכה למחמאות על האופן שבו הוא מעצים מילות הפיוט. יתר על כן, בשל הרקע ליצירת הלחן החדש וזהות יוצרו, הוא נתפס כסמל לאפשרות חדשה של שילוב המסורת היהודית בתרבות הישראלית. ונתנה תוקף, בלחן זה ובביצוע של חנוך אלבלק, מושמע תדירות בתחנות רדיו בישראל בתקופה של ראש השנה ויום כיפור, והלחן אף אומץ על ידי חזנים בבתי כנסת רבים.

    מילותיו המיוחדות של הפיוט היוו השראה גם לשירו המפורסם של לאונרד כהן, "מי באש" (Who By Fire). השיר נכתב בעקבות חוויותיו של כהן בסיבוב הופעות מול חיילים בחזית מלחמת יום כיפור.

    בנוסף היווה הפיוט השראה לשיר של המשורר ערן צלגוב שפורסם באונתולוגיה "לצאת" בעקבות מבצע עופרת יצוקה שהתרחש בעזה בסוף 2008. השיר עוסק בעוולות שנעשו בפלסטינים לדעתו של צלגוב בכל שנות קיומה של מדינת ישראל ‏‏[1].

    [עריכה] קישורים חיצוניים

    [עריכה] הערות שוליים

    1. ^שירו של צלגוב

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל