כותרות TheMarker >
    ';

    סופר מספר

    מחשבות הרהורים ובכלל. מה שמעניין ומה שמרגיז.
    ני האו! כמה זה 2 בסינית? איך מייצרים בסין? חוויות וסיפורים ממסעותי המרובים בסין, בעולם ובחיים עד כה.

    נמס בגשם עף ברוח (או הלוואי שהילד היה מת)

    43 תגובות   יום חמישי, 27/8/09, 07:55


    פעם, לפני המון שנים, השתתפתי ביום עיון שעניינו ילדים, אימוץ וכו'. אחת הדוברות הייתה פקידת סעד שסיפרה על מצוקתם של ילדים מסורבי אימוץ. כאלה שהוריהם המתעללים והמסוכנים לילדים מתעקשים על אחזקתם במוסדות אך מסרבים למוסרם לאימוץ. הם מנהלים קרבות אין קץ ועד שהתהליך המשפטי מסתיים הילדים הללו גדולים מדי ואין מי שיאמצם.

    אני, כרגיל 'מחרב מסיבות ' שכמותי הרמתי יד ושאלתי 'למה אינכן פונות למשפחות חד מיניות? הרי כל משפחה אוהבת עדיפה על 'מחסני הילדים' הללו הכורעים תחת העומס. 40 ילדים על מטפלת אחת העושה עבודת קודש אך קצרה ידה. אז הייתי מעורב בפרוייקט  שיזמתי עם ילדיי לתמיכה ב'בית הילד'. מעון לילדים כאלה שעמד היכן שהיום עומד בניין משרדי הממשלה בקפלן. מול מה שהיה אז בי"ח הקריה ז"ל. ידעתי על מה אני מדבר ממקור ראשון.

    הדיון הסתיים וכולנו המשכנו הלאה את חיינו השלוים.

    אחרי כשנה . טלפון 'שלום. אתה אבי? כן. אתה אמרת בדיון שכדאי לפנות למשפחות חד מיניות כדי לאמץ ילדים? כן. עבר זמן רב אבל זה נשמע כמוני. בטח אמרתי. אני עדיין חושב כך' 'בוא ל'מקום אחר'. בית לנוער מנותק ולחסרי בית ביהודה הלוי בת"א'.

    אמרו לי אז באתי.

    בבניין ישן שהיה בעבר הרחוק בניין בתי המשפט בת"א. קומה ג'. דלתות ברזל עבות סוגרות את הכניסה. 'למה אתם סוגרים את הילדים ככה?' 'לא. אנחנו לא סוגרים את הילדים שלא יצאו החוצה. אנחנו מגינים עליהם ממי שמנסים להכנס פנימה'.

    יום ששי. ארוחת ערב. מסביב לשולחן כמה נערים ונערות. כל אחד סיפור קורע לב אחר.

    הציגו לי את רוני. בן 15.5. 

    רוני שלמד בבית ספר תיכון בקש פגישה עם יועצת בית הספר. 'אסור שתספרי להורים שלי שנפגשנו' 'בודאי שלא. זה ברור' 'יש לי פנטזיות על בנים. אולי אני הומו. אני לא ממש בטוח. זה מציק לי ומפריע לי בלימודים'. קבעו להפגש שוב.

    רוני סיים את יום הלימודים והלך לביתו. ובבית? בבית המתינה לו אמו הזועמת 'הומו? לא אצלי בבית!' היא גרשה את רוני מן הבית ועד שהגיע לחצר הבית, ראה את חפציו מתעופפים מחלון הקומה הרביעית. הילד התקשר לאביו 'אנחנו עושים מה שאמא אומרת ואם אמא אומרת שזה רע. זה רע'. הילד נשאר ברחוב.

    וכאן קורים וקוראות יקרים מתחיל החידון שלנו: (מוזיקה............אורות מרצדים.... בין הפותרים נכונה יוגרל שבוע נופש בקריביים או סיור לילי בניידת של על"ם - מה שיבוא קודם)

    שקט באולפן:

    1. מה מקצועה של האם?

    2.מה מקצועו של האב?

    3. באיזו עיר/שכונה  התגוררה משפחתו האוהבת של רוני?

    לא ולא. אין זוכים בחידון. האם אינה עולה חדשה, חסרת השכלה, אנאלפבתית פרימיטיבית אלא יועצת חינוכית הממונה על יועצות בית ספר (וכי למה התקשרה יועצת בית הספר לדווח לקולגה?)

    לא ולא. האב אינו אדם קשה יום שירד מנכסיו. בן כפר גס רוח ובור גמור אלא עורך דין מצליח, חבר מרכז מפלגה ידוע. 'פעיל ציבור' אעל'ק.

    והשכונה? צפונבונית לעילא ולעילא.

    שלושה חודשים הסתובב הילד ברחוב. חי בחדרי מדרגות. קיבץ נדבות. הוכה. כמעט נאנס. נמס בגשם. עף ברוח.

    לקחנו אותו לביתנו. ילדינו היו אז בני 20 ו-17 וקיבלו אותו בזרועות פתוחות. במאמץ רב חזר רוני לבית הספר שבו למד בני.

    אנחנו, למודי נסיון לגבי הפנטזיה שכולנו, הומואים פדופילים מפתי ילדים בחושך, התעקשנו שהוריו של רוני יבואו לביתנו לאשר את האומנה.

    הגיע היום המיוחל. דאגתי שרוני לא יהיה בבית באותו ערב. ילדינו ישבו על המדרגות לקומה השניה. הגיע אמו של רוני.

    'לא חשוב לי בכלל. אם היה חולה בסרטן או מת הייתי מקבלת סימפטיה מן הסביבה. מה עכשיו? מה אסביר לכולם? למשפחה? לחברים? בן הומו? לא אצלי. לא אכפת לי מה יקרה אתו ואל תספרו לי'. יכולתי לשמוע את דמעותיהם של ילדי על המדרגות.

    מאותו יום החלו הצרות. ככל שקרבנו את רוני, ניסה הוא להתרחק. הוא עשה כל מה שאסור. הוא היה מעורב בתאונת אופנוע. עישן בלי סוף. השתכר. לא חזר הביתה.ככל שאנו היינו 'טובים' יותר היה הוא 'רע' יותר. 'אינכם מבינים?' שאלה העובדת הסוציאלית שטיפלה בנו 'אתם מאיימים על הקשר שלו עם אמו והוא קיבל החלטה לשוב אליה ויהי מה'

    בוקר אחד התעוררנו בבהלה. מרוץ לקומה התחתונה גילה את רוני עומד במטבח אפוף להבות ועשן.

    כינסנו פגישה דחופה. גם אמא של רוני באה 'הבן שלך יחזור אליך חי או מת. הוא עושה את הכל כדי שזה יקרה ואם הוא לא חוזר הביתה מיד הוא יחזור בארון'. הגברת משכה כתף.

    רוני חזר אחרי תקופה לבית אבא-אמא. התנאי היה ניתוק כל קשר עמנו. הומואים אחרי הכל  'לא אצלי'. הוא נשר מבית ספר ונעלם.

    פגשתי אותו ברחוב אחרי מספר שנים. לא שרת בצבא. נראה דהוי. מחוק. גר עם אמא-אבא.

     'זה מה שיכולתי' אמר בעצב רב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/9/09 15:09:

      צדק מי שאמר שכסף והשכלה לא נותנים יכולת להיות הורים  טובים .

      גם פגשתי כאלו בחיי וגם ראיתי הרבה תוכניות ,

      אין לי ספק ביכולתו של גבר להיות הורה טוב , ואם הוא בזוגיות עם גבר אחר , מה ההבדל?

      הלב נשבר מהידיעה שזה גורלם של ילדים אומללים אלו , לא לבלוע ולא להקיע .

      ראיתי תוכנית טלויזיה בארה"ב של בנות 16 שנכנסו להריון ומה קרה איתן ומה החליטו לעשות .

      אני נגד אימוץ בכללית מכיון שאני בעצמי ילדה מאומצת,  ולא הייה לי נסיון כל כך טוב .

      אבל במקרה הזה , היה זוג כל כך אוהב ו, שהם החליטו לתת את התינוקת שלהם לאימוץ כי לא ראו שום אפשרות לגדל את ביתם ותת לה את מה שהם חשבו שמגיע לה , הם נתנו אותה לזוג מקסים ובמעמד כלכלי טוב . אפשר הייה לראות איך ליבם נשבר אבל הם התעקשו לתת את ביתם התינוקת לאותו זוג , מסתבר שהוריהם משני הצדדים שותים אלכוהול ולא יציבים   והם הרגישו שאינם יכולים להתמודד לבד עם הורות.

      .

      כל הכבוד לך ובן זוגך על הנסיון לעזור לנער הזה .

      מצער ושובר את הלב לראות הורה חסר כל שמץ של לב לבנם , וזה שהם גרשו אותו לרחוב בגלל שהוא הומו , ממש קשה להאמין,  אבל בו בזמן אני מאמינה שיש משהו הרבה יותר מקולקל שם , והסיפור על זה שהוא הומו זה רק קצה הקרחון .,

      אתם עשיתם את כל מה שיכולתם . תבורכו על המאמץ והרצון לעזור לבן אדם אחר .

      צר כל כך שאותו בחור לא יכל לקבל את עצמו והצורך הכל כך חזק שלו בתמיכת הוריו גרם לו לאבד את עצמו .

      אני מקווה שיום אחד הוא ימצא את עצמו ויתן לעצמו רשות להיות האדם שהוא , עם או בלי אישורם .

        30/8/09 10:35:


      קורע לב, פשוט קורע לב

      לא יכולה להבין את האטימות בכלל ועוד יותר לא יכולה להבין את רוע הלב והאטימות של ההורים

      יישר כוח על היותך ופועלך.

        29/8/09 19:09:
      אתה איש יקר
        29/8/09 17:37:

       

       

      ראשית כל הכבוד על הרגישות באיסוף הנער לביתכם  ודאגתכם הרבה

      עצוב לשמוע על סיום הסיפור והמפגש שהיה לך עימו לאחר שנים ..

      נקווה שבעתיד יזכה לגורל והחלטות נבונות יותר

       

      ישנם גם סיפורים כמו של פרופסור אבן ועמית קמה עם בנם המאומץ שזהוא סיפור הצלחה אדיר

       

      נהנה לקרא את   סגנון כתיבתך המרתקת .... 

       

        29/8/09 12:53:

      צטט: guitarwoman 2009-08-28 09:07:42

      צטט: jewelman 2009-08-28 08:11:33

      צטט: השף 2009-08-28 01:09:35


      אטימות ורוע לב קימים בעולם

      יש כל כך הרבה אנשים שיש להם קשיים ללדת מצד אחד וכנגד ...

       

      ילד גאון!!!! חייכן, אוהב לתת המון חום ואהבה.ילד שבעזרתו שרדתי את השנה במקום העצוב הזה.

      לפי מדיניות המעון, ילדים יכולים להימצא בו עד גיל 6. זה אומר שנ' לא יכול להישאר
      שם יותר. ניסו למצוא לו משפחה, אך ללא הצלחה. האפשרות היחידה היא להעבירו לפנימיה.

      שני אחיו הגדולים כבר שוהים בפנימייה. ביקרתי שם.מקום מזעזע!
      הילדים שם עבריינים. אחיו הגדול של נ',נאנס שם אחרי חודש ע"י ילד בן עשר!!!

      זה הגורל שמצפה לנ',אם הוא לא ילך למשפחה מאמצת.

      וגם היום תמצא 'אנשי מקצוע' 'פקידות סעד' ושאר מרעין בישין שיסבירו שבעולם אידאלי רצוי שלילד יהיו אבא ואמא החיים בבית עם גדר ועץ תות בחצר ואם אין כאלה - שימתינו הילד וכאביו במוסד.

      ילדים כמעט ולא ימסרו לאימוץ או אומנה למשפחות חד מיניות. לאשה בודדה ( זה אולי כן, אחרי הכל אינסטינקט אמהי כפי שמראה הפוסט למעלה). גבר בודד (זה בכלל אנס בפוטנציה ולמה לקחת סיכון?)

       

      אבי, אני מוחה על ה"פקידות סעד" = "מרעין בישין" כי זאת הכללה מעליבה שאין לה מקום פה.

       לגופו של עניין, יש גם גברים בודדים שקיבלו ילדים לאומנה ולאימוץ. אפילו מכירה אחד מהם אישית, שלא לדבר על הנשים החד-הוריות שזה כבר שכיח.

        

       

       

       

       

       

      אני יכולה להיות משפחת אומנה לגילאים הללו ופניתי מס' פעמים בבקשה לסייע אך לא נענו לי הרשויות , השארתי הודעות טלפוניות ולא חזרו אלי . כנראה בגלל שאני גרושה , אם חד הורית , חולה פיזית אך מתפקדת נהדר טפו טפו טפו חמסה , אין מחלות נפשיות , מתקיימת מקצבת נכות של הביטוח לאומי  אז המון ילדים הפסידו בית חם ולבבי , בית אומנותי ומחשבה חופשית ובעלי חיים כלבים וחתולים שגרים תחת קורת גג אחת בקורת רוח צוחק

      אגב , כשהייתי נשואה עשינו את כל המבדקים וכן התקבלנו להיות משפחת אומנה.

       

      ולך אבי כוכב על שאתה איש בעל נתינה גדולה כל כך ,,,, כיייף צוחק*

        29/8/09 12:27:


      אבי, מה אגיד, שאתה אדם נדיר ומיוחד?

      שעשית כל מה שיכולת למענו עד שקצרה ידך?

      שאני למדה ממך גם על העולם האכזר?

      שקשה לי להאמין שהורים עושים כך לילד?

      תודה לך על כל פוסט מיוחד כזה שאתה מביא,

      שהוא כל כך אחר, כל כך אנושי, שבא לבכות.

       

       

        29/8/09 01:08:

      מזעזע בכל קנה מידה אפשרי,

      מדוע היועצת הפרה את האמון של התלמיד?

      מדוע האם בחרה לסלק את בנה מביתו?

      מדוע האב תמך בגרסת האם?

       

      יותר מדי שאלות קשות וכואבות,

      אך עם מטען גנטי רגשי שכזה 

      הומו או לא הומו לאן אפשר להגיע?

      אם שמחפשת ילד שתפקידו בחיים יהיה לגרום לה נחת?

       

      כואב ומרגיז
        28/8/09 23:25:

      ושוב אני מגיב לך כמו בעבר:

       

      הלאה הבערות !!!!!!!!!!!!!!!!

       

      שנזכה לימים טובים "ומוארים" יותר

        28/8/09 22:49:

      אוף כל כך קשה ליבי נקרע

      מה שהורים יכולים לעולל לילדם 

      ואתה איש מדהים מה כבר יכול היית לעשות יותר ?

       

        28/8/09 17:00:

      צטט: jewelman 2009-08-28 14:20:23


      וגם היום תמצא 'אנשי מקצוע' 'פקידות סעד' ושאר מרעין בישין שיסבירו שבעולם אידאלי רצוי שלילד יהיו אבא ואמא החיים בבית עם גדר ועץ תות בחצר ואם אין כאלה - שימתינו הילד וכאביו במוסד.

      ילדים כמעט ולא ימסרו לאימוץ או אומנה למשפחות חד מיניות. לאשה בודדה ( זה אולי כן, אחרי הכל אינסטינקט אמהי כפי שמראה הפוסט למעלה). גבר בודד (זה בכלל אנס בפוטנציה ולמה לקחת סיכון?)

       

      אבי, אני מוחה על ה"פקידות סעד" = "מרעין בישין" כי זאת הכללה מעליבה שאין לה מקום פה.

       לגופו של עניין, יש גם גברים בודדים שקיבלו ילדים לאומנה ולאימוץ. אפילו מכירה אחד מהם אישית, שלא לדבר על הנשים החד-הוריות שזה כבר שכיח.

        

      אמרתי וחזרתי ואמרתי- אינני עושה הכללות אבל אם 10% מפקידות הסעד הן נשים המנצלות את כוחן, הומופוביות לא ראויות - 10% מן המקרים אינם זוכים לטיפול ובגלל שאינני מאמין שאתה חושבת שאין כאלה בין פקידות הסעד - הרי אנו מסכימים. (פגשתי כמה כאלה באופן אישי)

      יד על הלב - מה הסיכוי של זוג גברים החיים יחד שנים רבות לאמץ ילד בישראל?

      אם יש לך מידע בנושא שלי אין, אשמח.

       

      אכן כמו שכתבתי לך בפרטי, יש פקידות סעד הומופוביות. התנגדתי ל "מרעין בישין".

      חוץ מזה, לדעתי זה קשור למדיניות של השירות למען הילד ולאו דווקא להחלטה של פקידת סעד זו או אחרת.

      אם יגיע לידי מידע אמין, בהחלט שאשתף אותך.

       

       

       

       

       

       

        28/8/09 14:48:

      יש, בחיי, גברים בודדים וגם נשים בודדות - שקיבלו לאימוץ ילדים גדולים "עם צרכים מיוחדים" בארצינו הפוריטאנית.
        28/8/09 14:20:

      וגם היום תמצא 'אנשי מקצוע' 'פקידות סעד' ושאר מרעין בישין שיסבירו שבעולם אידאלי רצוי שלילד יהיו אבא ואמא החיים בבית עם גדר ועץ תות בחצר ואם אין כאלה - שימתינו הילד וכאביו במוסד.

      ילדים כמעט ולא ימסרו לאימוץ או אומנה למשפחות חד מיניות. לאשה בודדה ( זה אולי כן, אחרי הכל אינסטינקט אמהי כפי שמראה הפוסט למעלה). גבר בודד (זה בכלל אנס בפוטנציה ולמה לקחת סיכון?)

       

      אבי, אני מוחה על ה"פקידות סעד" = "מרעין בישין" כי זאת הכללה מעליבה שאין לה מקום פה.

       לגופו של עניין, יש גם גברים בודדים שקיבלו ילדים לאומנה ולאימוץ. אפילו מכירה אחד מהם אישית, שלא לדבר על הנשים החד-הוריות שזה כבר שכיח.

        

      אמרתי וחזרתי ואמרתי- אינני עושה הכללות אבל אם 10% מפקידות הסעד הן נשים המנצלות את כוחן, הומופוביות לא ראויות - 10% מן המקרים אינם זוכים לטיפול ובגלל שאינני מאמין שאתה חושבת שאין כאלה בין פקידות הסעד - הרי אנו מסכימים. (פגשתי כמה כאלה באופן אישי)

      יד על הלב - מה הסיכוי של זוג גברים החיים יחד שנים רבות לאמץ ילד בישראל?

      אם יש לך מידע בנושא שלי אין, אשמח.

       

       

       

       

        28/8/09 11:18:

      צטט: jewelman 2009-08-27 11:13:50

      צטט: jewelman 2009-08-27 11:12:58

      צטט: אורלי שנקר 2009-08-27 10:46:38 

      ובכיוון ההפוך: למה לנשים כמוה לא עושים אאוטינג תקשורתי? כלומר למה סיפורים כאלה הם תמיד אנונימיים? 

      יקירתי

      אם נעשה רשימה של כל אלה הזורקים את ילדיהם מן הבית. כל אלה הרוצים להחזיר את 'המוצר' ליצרן בתוקף תעודת האחריות ונוסיף לה את  המתעללים והנוטשים - לא ישאר דיו בעולם.

       

      אולי אם מפעם לפעם היה משתחרר איזה שם לתקשורת, שם של איזו עורכת דין אלגאנטית, או של מנהלת בית ספר חמורת סבר, או של יזם אינטרנט מעודכן, או של פוליטיקאי חייכן - אז הבאים בתור היו חושבים פעמיים: לא על הילד, אלא על הסיכון של "מה יגידו השכנים".

       

        28/8/09 09:07:

      צטט: jewelman 2009-08-28 08:11:33

      צטט: השף 2009-08-28 01:09:35


      אטימות ורוע לב קימים בעולם

      יש כל כך הרבה אנשים שיש להם קשיים ללדת מצד אחד וכנגד ...

       

      ילד גאון!!!! חייכן, אוהב לתת המון חום ואהבה.ילד שבעזרתו שרדתי את השנה במקום העצוב הזה.

      לפי מדיניות המעון, ילדים יכולים להימצא בו עד גיל 6. זה אומר שנ' לא יכול להישאר
      שם יותר. ניסו למצוא לו משפחה, אך ללא הצלחה. האפשרות היחידה היא להעבירו לפנימיה.

      שני אחיו הגדולים כבר שוהים בפנימייה. ביקרתי שם.מקום מזעזע!
      הילדים שם עבריינים. אחיו הגדול של נ',נאנס שם אחרי חודש ע"י ילד בן עשר!!!

      זה הגורל שמצפה לנ',אם הוא לא ילך למשפחה מאמצת.

      וגם היום תמצא 'אנשי מקצוע' 'פקידות סעד' ושאר מרעין בישין שיסבירו שבעולם אידאלי רצוי שלילד יהיו אבא ואמא החיים בבית עם גדר ועץ תות בחצר ואם אין כאלה - שימתינו הילד וכאביו במוסד.

      ילדים כמעט ולא ימסרו לאימוץ או אומנה למשפחות חד מיניות. לאשה בודדה ( זה אולי כן, אחרי הכל אינסטינקט אמהי כפי שמראה הפוסט למעלה). גבר בודד (זה בכלל אנס בפוטנציה ולמה לקחת סיכון?)

       

      אבי, אני מוחה על ה"פקידות סעד" = "מרעין בישין" כי זאת הכללה מעליבה שאין לה מקום פה.

       לגופו של עניין, יש גם גברים בודדים שקיבלו ילדים לאומנה ולאימוץ. אפילו מכירה אחד מהם אישית, שלא לדבר על הנשים החד-הוריות שזה כבר שכיח.

        

       

       

       

       

        28/8/09 08:40:

      צטט: jewelman 2009-08-28 08:11:33

      צטט: השף 2009-08-28 01:09:35


      אטימות ורוע לב קימים בעולם

      יש כל כך הרבה אנשים שיש להם קשיים ללדת מצד אחד וכנגד ...

       

      ילד גאון!!!! חייכן, אוהב לתת המון חום ואהבה.ילד שבעזרתו שרדתי את השנה במקום העצוב הזה.

      לפי מדיניות המעון, ילדים יכולים להימצא בו עד גיל 6. זה אומר שנ' לא יכול להישאר
      שם יותר. ניסו למצוא לו משפחה, אך ללא הצלחה. האפשרות היחידה היא להעבירו לפנימיה.

      שני אחיו הגדולים כבר שוהים בפנימייה. ביקרתי שם.מקום מזעזע!
      הילדים שם עבריינים. אחיו הגדול של נ',נאנס שם אחרי חודש ע"י ילד בן עשר!!!

      זה הגורל שמצפה לנ',אם הוא לא ילך למשפחה מאמצת.

      וגם היום תמצא 'אנשי מקצוע' 'פקידות סעד' ושאר מרעין בישין שיסבירו שבעולם אידאלי רצוי שלילד יהיו אבא ואמא החיים בבית עם גדר ועץ תות בחצר ואם אין כאלה - שימתינו הילד וכאביו במוסד.

      ילדים כמעט ולא ימסרו לאימוץ או אומנה למשפחות חד מיניות. לאשה בודדה ( זה אולי כן, אחרי הכל אינסטינקט אמהי כפי שמראה הפוסט למעלה). גבר בודד (זה בכלל אנס בפוטנציה ולמה לקחת סיכון?)

        

       

      צודקים לגמרי לצערי, מחד יש כאן משפחות והורים פוטנציאליים שמחכים שנים ארוכות לאמץ ומאידך מעדיפה המערכת לשלוח אותם לפנימיות ורק לא לתת אותם לגבר או אשה שכמהים להיות הורים,

      התפיסה של שני הורים כלב ובית עם גינה כל כך שורשית כאן, שתגרום עוד הרבה עוול הן לילדים והן לאינדיבידואלים שלא זוכים להיות הורים.. 

        28/8/09 08:11:

      צטט: השף 2009-08-28 01:09:35


      אטימות ורוע לב קימים בעולם

      יש כל כך הרבה אנשים שיש להם קשיים ללדת מצד אחד וכנגד ...

       

      ילד גאון!!!! חייכן, אוהב לתת המון חום ואהבה.ילד שבעזרתו שרדתי את השנה במקום העצוב הזה.

      לפי מדיניות המעון, ילדים יכולים להימצא בו עד גיל 6. זה אומר שנ' לא יכול להישאר
      שם יותר. ניסו למצוא לו משפחה, אך ללא הצלחה. האפשרות היחידה היא להעבירו לפנימיה.

      שני אחיו הגדולים כבר שוהים בפנימייה. ביקרתי שם.מקום מזעזע!
      הילדים שם עבריינים. אחיו הגדול של נ',נאנס שם אחרי חודש ע"י ילד בן עשר!!!

      זה הגורל שמצפה לנ',אם הוא לא ילך למשפחה מאמצת.

      וגם היום תמצא 'אנשי מקצוע' 'פקידות סעד' ושאר מרעין בישין שיסבירו שבעולם אידאלי רצוי שלילד יהיו אבא ואמא החיים בבית עם גדר ועץ תות בחצר ואם אין כאלה - שימתינו הילד וכאביו במוסד.

      ילדים כמעט ולא ימסרו לאימוץ או אומנה למשפחות חד מיניות. לאשה בודדה ( זה אולי כן, אחרי הכל אינסטינקט אמהי כפי שמראה הפוסט למעלה). גבר בודד (זה בכלל אנס בפוטנציה ולמה לקחת סיכון?)

        

       

       

        28/8/09 01:09:


      אטימות ורוע לב קימים בעולם

      יש כל כך הרבה אנשים שיש להם קשיים ללדת מצד אחד וכנגד ...

       

      אני מעביר לכם מייל שתראו

       

      גם אם לכם זה לא מתאים- העבירו הלאה

       בבקשה
      תקראו עד הסוף.

      לפני שלוש שנים התנדבתי במסגרת השירות הלאומי
      במעון "שבתי לוי" בחיפה.מקום שאליו מגיעים ילדים שהוריהם אינם
      כשירים לטפל בהם,ועד שבית המשפט מחליט בעניינם,הם שוהים ב"שבתי לוי".

      במהלך השנה טיפלתי ביותר מעשרה ילדים.כולם
      מקסימים,חמודים וזקוקים לאהבה. אך היה ילד אחד מתוק,ששבה את ליבי.אז
      הוא היה בן שלוש,היום בן חמש וחצי.

      ילד גאון!!!! חייכן, אוהב לתת המון חום ואהבה.ילד שבעזרתו שרדתי את השנה במקום העצוב הזה.

      לפי מדיניות המעון, ילדים יכולים להימצא בו עד גיל 6. זה אומר שנ' לא יכול להישאר
      שם יותר. ניסו למצוא לו משפחה, אך ללא הצלחה. האפשרות היחידה היא להעבירו לפנימיה.

      שני אחיו הגדולים כבר שוהים בפנימייה. ביקרתי שם.מקום מזעזע!
      הילדים שם עבריינים. אחיו הגדול של נ',נאנס שם אחרי חודש ע"י ילד בן עשר!!!

      זה הגורל שמצפה לנ',אם הוא לא ילך למשפחה מאמצת.

      אני יודעת שהמשפחה שתיקח אותו אליה, תרוויח בגדול.

      אז אם ידוע לכם על משפחה, אם חד הורית, מישהו שמוכן לקחת ילד לאימוץ אנא הפנו אותו אלי.

      בבקשה תעבירו את המייל לכמה שיותר אנשים. אינכם יכולים לדעת לאן זה יגיע.

      תודה לכם,רוית.
      0545-88-64-72

       תוספת למייל המקורי:

      גם אני התנדבתי שם במשך כשנה וחצי ולצערי הרב, המצב המתואר במייל הינו אמיתי וקרה שם פעמים רבות. היו ילדים, שפשוט לא נמצאה להם משפחה אומנת במשך כל שנות שהותם שם והם נאלצו לבלות את שארית ילדותם בפנימיה, מבלי לחוות חיי משפחה...

      רוב המשפחות רוצות לאמץ ילדים קטנים הרבה יותר ו"לגדולים" בני ה- 3-6 קשה מאוד למצוא משפחות.

      באמת כדאי להעביר את המייל הזה לכל מי שרק אפשר. אי אפשר לדעת למי בסוף זה יגיע...

      גיל  

        28/8/09 00:38:

      צטט: אורלי שנקר 2009-08-27 10:46:38

      אפשר לנסות לשכנע אותך לתרום דנ"א לשיכפול עצמי?

       

       

      צריך לעשות ממך הולוגרמה. זה קצר ופשוט. כמו במסע בין כוכבים. שמה זה מה-זה מהר.

      עוד כמוך, והעולם יהיה מקום טוב יותר.

       

       

        28/8/09 00:02:

      אפרת
      השכלה ומקצוע אינם ערבות למסוגלות הורית, הורות שבאה עם תנאים איננה מסוגלות הורית.

       

      ליבי ליבי על כל אותם ילדים אומללים שהוריהם לא מסוגלים לקבל אותם כפי שהם ולהיות מאושרים בהם,

      הלוואי ומשרד הרווחה היה מוציא פורמאלית את הילדים הללו - בכל גיל - מהמשפחות ומוציא אותם לאימוץ.

       

      *

       

       


      אפרת

       

       

       

      תודה שהבאת

        27/8/09 23:43:
      זה בלתי נתפס לחלוטין שהורים מוכנים להקריב את הילד שלהם למולך ה"מה יחשבו ומה יגידו השכנים".
        27/8/09 23:41:


      סיפור כל כך אנושי וכואב.

      אבל מעבר לכך שאתה ובני ביתך נהגתם באנושיות מדהימה.

      מדהים כמה לכולנו חשובה הקבלה הבסיסית מההורים.

       ואנשים בכל גיל מחפשים זאת.

      תמיד אני אומרת וחוזרת ואומרת לילדים שלי,

      שלא משנה מה הם יעשו או מה הם יהיו, תמיד יש להם אותי,

      בי הם תמיד יכולים לבטוח.

      וזה נותן להם ביטחון, (כמו הביטחון המוחלט שבו אני גדלתי)

      ויכולת לחיות את חייהם, ולהיות הם עצמם,  בלי צורך לרצות אותי.

      וזה בעצם הדבר הבסיסי שכל אדם צריך.

      ק ב ל ה

       

       

        27/8/09 23:16:


      כל פעם שומעים סיפורים מזעזעים על התנהגות הורים לילדיהם.

      למה לא מלמדים הורות בבית ספר?

      יש כל כך הרבה ערכים שילדים צריכים לקבל בבית  הספר כדי שיהיו אנשים טובים יותר בבגרותם

      ולא יהיו הורים מכים, משפילים, או מתנים אהבה .

      הכל צריך להתחיל בגיל צעיר כדי שיהיו לנו בוגרים נאורים.

       

        27/8/09 20:58:

      צטט: guitarwoman 2009-08-27 16:24:38

      אבי,

      תודה רבה על הפוסט העצוב, המרגש, חובה שכולנו נדע שיש ילדי דממה, מסתובבים ביננו אבל מחוקים, דהויים, לא נראים.

      כמובן שלא הופתעתי ממקצועם של ההורים, כי השכלה, "רמה סוציואקונומית" וכיוצאי באלה אינם מעידים כלל וכלל על נתינה וקבלה.

      כמי שעוסקת במקצוע,  אני מביעה פה את תקוותי כי המערכת שלנו תאמץ (תרתי משמע) את הרעיון שלך, לטובת כל הילדים הזקוקים לבית, ולזכות לקרוא למישהו/מישהי אמא, או אבא.

       

       

      לא תאמיני כמה מנהלי/ות בתי ספר אומרים 'הומואים?לא אצלי'.

      מה לא אצלך? לאן אתה חושב הולכים הילדים האלה?

      למה לי להסתבך עם הורים? שמישהו אחר 'יטפל' בזה.

       

        27/8/09 19:43:

      צובט בלב :-(

      *

        27/8/09 19:03:

      כמה עצוב התסריט הזה ועוד יותר, כי זה אמיתי..

      סיפוריך כה אוטנטיים ומרגשים כל פעם מחדש

      טוב שיש אור בקצה המנהרה

        27/8/09 16:24:

      אבי,

      תודה רבה על הפוסט העצוב, המרגש, חובה שכולנו נדע שיש ילדי דממה, מסתובבים ביננו אבל מחוקים, דהויים, לא נראים.

      כמובן שלא הופתעתי ממקצועם של ההורים, כי השכלה, "רמה סוציואקונומית" וכיוצאי באלה אינם מעידים כלל וכלל על נתינה וקבלה.

      כמי שעוסקת במקצוע,  אני מביעה פה את תקוותי כי המערכת שלנו תאמץ (תרתי משמע) את הרעיון שלך, לטובת כל הילדים הזקוקים לבית, ולזכות לקרוא למישהו/מישהי אמא, או אבא.

       

        27/8/09 14:53:


      עצוב, עצוב, עצוב.

      אחרים לפני אמרו שהורים מוכנים לקבל ילד שסרח בין אם הוא גנב, או רימה או....אבל לא ילד הומוסקסואל.

      ולי יש דימוי נורא בראש: הרי אימו של יגאל עמיר אוהבת אותו, לא?

       

      אבי, אתה מלאך.

        27/8/09 13:30:
      פשוט מזעזע.
        27/8/09 12:02:

      אתה נטע זר בעולמנו,

      מורידה את הכובע בפניך!

      תודה על השיתןף,

      ריגשת אותי מאד.

        27/8/09 11:24:


      חבל שאין רשיון להורות.

      יש אנשים שפשוט לא מגיע להם להיות הורים.

      ואני כותבת את השורות האלה עם הרבה כעס.

       

      סיפור עצוב.

       

      באהבה

      עופרה

        27/8/09 11:13:

      צטט: jewelman 2009-08-27 11:12:58

      צטט: אורלי שנקר 2009-08-27 10:46:38

      אפשר לנסות לשכנע אותך לתרום דנ"א לשיכפול עצמי?

       

      ובכיוון ההפוך: למה לנשים כמוה לא עושים אאוטינג תקשורתי? כלומר למה סיפורים כאלה הם תמיד אנונימיים? 

       

      יקירתי

      אם נעשה רשימה של כל אלה הזורקים את ילדיהם מן הבית. כל אלה הרוצים להחזיר את 'המוצר' ליצרן בתוקף תעודת האחריות ונוסיף לה את  המתעללים והנוטשים - לא ישאר דיו בעולם.

       הילד לא ממש יצא כמו שאני רוצה? הופ לרחוב. אני עוסק בזה שנים ועדיין אני צריך לצבוט ולהזכיר לעצמי שהילדה היושבת מולי ומספרת לי בקול רועד ש'אמא זרקה אותי מן הבית ולא רוצה שאני אתקשר', הילדה הזאת איננה ממציאה את זה ויש לה אמא-אבא  באיזה מקום.

      מה מספרים האנשים האלה לעצמם? איך לדעתם חיה הקטנה שלהם, שפעם בטח אהבו, איך היא חיה ברחוב?

      לעולם איני יכול להתרגל לסיפורים האלה.

       

       

        27/8/09 10:46:

      אפשר לנסות לשכנע אותך לתרום דנ"א לשיכפול עצמי?

       

      ובכיוון ההפוך: למה לנשים כמוה לא עושים אאוטינג תקשורתי? כלומר למה סיפורים כאלה הם תמיד אנונימיים? 

        27/8/09 09:57:


      אלוהים יצר את אנשים שונים וטעמו עימו ותשוקתו של כל אחד הוא עיניינו הפרטי בהחלט בתנאי שלא הופך זאת לאכיפה על השני .

      ומדובר פה על כל תורה שהיא תורת מין ו/או גזע ו/או דת  ו/או משיכה גופנית .

      אני רואה את המשפחות הנוטשות את ילדיהם כאילו נטשו את עצמם והם פרימטיביים בהחלט ולא משנה ציפוי הכסף שעליהם  .

      במאוחר הם יקלטו שערכם כקליפת  השום ותמיד זה יהיה על ערש דווי ואני לא סולח להם ולא מוותר להם אלא רק מרחם .

      בהתנדבות יש שעושים מה שמרגישים שמחויבים לעשות ויש העושים מתוך רצון לתת ללא תמורה ,המון נשברים בדרך .

      חבל שאין את התובנה ההכרה ההבנה  שככל שמצב הילד  קשה יותר הוא יעשה לך יותר רע כדי לבדוק את אהבתך מה עוד שהוריו נטשו אותו .

      הכי כדאי במקרה כזה להכניס את הילד למסגרת תמיכה כלשהוא בנוסף למשפחה אולי של ילדים במצב דומה .

      במקביל לחיבוק של המשפחה המאמצת  לבקש ליווי  וייעוץ פסיכולוגי תוך כדי .

       

       

        27/8/09 09:48:


      אבי יקירי

      אני אוהבת אוהבת אוהבת אותך!

      אתה מתקן עולם אמיתי....אתה איש מדהים

      וגם אם התוצאה עגומה - אין לי ספק

      שהבחור הפנים שיש מישהו בעולם

      שהיה מוכן כן לקבל אותו.

      אני לא בטוחה שהסיבה למרד הייתה רק רצונו לחזור לבית הוריו

      (החשוכים והנכים ריגשית.......ולא משנה השכלתם)

      זו תסמונת של ילדים מאומצים

      הם בודקים עד כמה אתה מוכן להכיל, והם בוחנים עמידות

      עד אין קץ. מאידך גם הסתירה שהייתם בשבילו

      לקבלה והכלה , לוקח זמן לעכל......לכל הטוב הזה.

      אני עומדת על כך שימצאו פטנט שתשוכפל!

        27/8/09 09:29:

      סיפורים כאלו מסבירים למה אירועי הגאווה למיניהם כל-כך חשובים

      כי העניין הוא לא מה כל אחד עושה בדלת אמותיו

      אלא הסטיגמה הנוראית שגורמת לאנשים לעשות את הדברים הכי נוראים לילדים שלהם שאותם הם אוהבים

      הורים יסכימו לקבל ילד חולה, מתקשה, או אפילו נרקומן, אבל הומו הם יזרקו לרחוב

      הגיע הזמן שהומוסקסואליות תפסיק להיות כתם

      זו התמודדות לא קלה גם בסביבה אוהדת, בסביבה עויינת זה אסון

        27/8/09 09:22:
      אבי, אתם, אתה, אנשים נפלאים. להתקבל במקום בו איני רצוי - זה מניע מאד חזק. הרצון לזכות באהבת אם, כשזו אהבה מותנית (שתלויה בטעם ודעת) הוא חזק ומשתק, מדכא. מחבקת אותך.
        27/8/09 09:18:


      עשית כל שביכולתך .

       מעבר לזה אין מה להוסיף.

        מעריכה ומוקירה

       ומאחלת  שתמשיך בפועלך  למרות מקרים שכאלה.

       *שלך שרי

        27/8/09 09:08:

      מה יש לומר?

      גם התעללויות מיניות מתרחשות בכל רובדי האוכלוסיה

      יש הכל מכל וכל בכולם.

      רק רוני ושכמותו,

      מה יהא על נפשותיהם?

      עצוב. כל כך.

        27/8/09 09:02:


      השכלה ומקצוע אינם ערבות למסוגלות הורית, הורות שבאה עם תנאים איננה מסוגלות הורית.

      ליבי ליבי על כל אותם ילדים אומללים שהוריהם לא מסוגלים לקבל אותם כפי שהם ולהיות מאושרים בהם,

      הלוואי ומשרד הרווחה היה מוציא פורמאלית את הילדים הללו - בכל גיל - מהמשפחות ומוציא אותם לאימוץ.

      *

        27/8/09 08:49:


      מזעזע, הבטן מתהפכת.

      ואתם, המשפחה שאימצה את רוני אל חיקה ללא תנאים, ראויים לכל שבח.

        27/8/09 08:36:


      כואב

      עצוב

      במונח "עזרה" מקופלת הנחה, שמעורבים

      בה שתי ידיים: זה של המציע וזה שמציעים לו...

      אתם הושטתם יד, לא קיבלת יד חזרה...

      אני יודע..., זה לא מנחם.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      jewelman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין