סיימת טירונות? סיימתם גיבושון? סיימתם קו ואתם בדרך לחופש קצר לפני אימונים? ראיתם לאוייב את הלבן בעיניים?

אם עניתם בחיוב, יש סיכוי שנראה לכם 'מגניב' במיוחד, ואולי אפילו מקורי להדפיס לחבר'ה חולצה שתזכיר לכולכם את הרגעים המרגשים שחוויתם ביחד. חולצה שתראה לכולם שאתם עשויים ללא חת, וליחידה שלכם מתקבלים אך ורק גברים אמיתיים. יכול להיות שגם המפקד שלכם, שגדול מכם רק בשנה שנתיים, חושב שזה רעיון מבריק והוא כבר משדל לכם איזה השתתפות מהתקציב של הקופה הקטנה היחידתית.

 כולנו כבר ראינו את החולצות האלו...ולחלקנו יש אחת בארון שלפעמים כיף להפוך אותה לחולצת שינה. הבעייה היא שכמעט תמיד מדובר בטעם רע וחמור מכך. כבר ראיתי חולצות יחידתיות שמפרות בטחון שדה ומסגירות סודות בטחוניים, וחולצות שמשמיצות אוכלוסיות מסויימות, וחולצות שצוחקות בין היתר אפילו על מישהו ביחידה ומתייגות את המסכן בחן בלתי חינני.

אני יוצא מכאן בקריאה לביטול החולצות הללו, שברוב המקרים אינן מוסיפות כבוד- לא לצה"ל ולא למי שלובש אותן.

והנה דוגמא טרייה מהשבוע: טסתי לאירופה ובעצירת ביניים באיסטנבול השתרכתי ביציאה מהמטוס מאחורי כמה ישראלים שניכר כי זכרונות הצבא עדיין טריים (מאוד) עבורם. באוטובוס שמוביל לטרמינל כבר יכולתי לקרא בשלווה את המסר מחמם הלב על גב חולצתו של אחד מהם, באדיבות החיילים מקו חלמיש. עמד לידי תייר שאינו ישראלי. התייר לא הבין כמובן את העברית המודפסת, אבל הציור המלווה (באדיבות ה'ארטיסט היחידתי') כבר לא השאיר מקום לדמיון - על פניו של התייר ניכר כי גם הוא חושב שזה טימטום וכהות רגשית לנחות במדינה שהרוב בה מוסלמי עם חולצה שבה חייל ישראלי רודף אחרי דמותו האייקונית של הערבי. 

 למי מבני דודינו שכן יודעים לקרא עברית ישנו דובדבן קטן על העוגה - מסר מרגיע שחיילינו האמיצים הם שוחרי קרב ורק ממתינים לפקודה לכבוש את דמשק. 

עם החולצה הזו התכוון הבחור להכנס לתורכיה -  במקרה הזה אני יעיז ואומר שזו חולצה מסכנת חיים, לא פחות.

אפשר לגונן ולומר שבסך הכל מדובר ב"צעירות" ו"פעירות" של החיילים הטובים והרכים שלנו, אבל התמונה שצילמתי מבהירה את גודל הסכנה, כי הרי אין כמעט כל הבדל בין האילוסטרציה החובבנית המצורפת לבין איורים בעיתונות הערבית שאותם אנחנו התרגלנו לכנות אנטישמיים ורוויי שנאה.