זה רק אני?
פוסטים אחרונים
- בחן את עצמך: האם אתה אינטלקטואל? 20/3/13
- טיפים: איך לכתוב מעניין על נושא משעמם 25/1/13
- הלכות בחירות 22/1/13
- מתכון לתוכן גורמה 15/12/12
- מופע: וישב על הספה - גיבורי התנ"ך על ספת הפסיכולוג 18/10/12
- סרטון סאטירי ליום העצמאות 23/4/12
ארכיון
קשקוש בלבוש
(אפרים קישון, נקמתו המתוקה של פיקאסו - צלילה לתוך ביצת האמנות המודרנית)
משרדי נמצא כמעט מול מוזיאון תל אביב לאמנות. כאשר נחה עלי הרוח אני מבקר במוזיאון, בדרך לבית המשפט הסמוך, כדי להתפעל מאותם מוקיונים מוכשרים היכולים לקשקש קשקוש חסר משמעות על בד, ולזכות בניתוח מעמיק של מבקרי אמנות אנינים, המנתחים כל משיכת מכחול סתמית ביראת כבוד על פני עשרות עמודים.
כדי להיות הוגן - לא אביא כאן את האמנות המודרנית בקצוות שלה (=הצבת בד ריק למשל, או קריעת שני קרעים בקנבס), אלא אמנות "סטנדרטית" יותר - שזוכה לביקורת מעמיקה בקישור הבא (לא מומלץ לשתות בזמן שקוראים - אתם עשויים להיחנק מצחוק):
למי שאין כח לקרוא את כל הניתוח המבריק, מוזמן למשל להציץ בציור השלישי מלמעלה, ובטסקסט הבא: "מה שנראה לכאורה עבודה צבעונית מאוד עליזה, מתגלה במבט ארוך וקרוב יותר כציור מלא עצבות ותוגה. הכתם השחור שכמעט לא נראה בין הצבעים החזקים הופך פתאום לאמירה העיקרית של הציור".
ואללה? אולי יש בזה משהו, אבל אני הייתי מתמצת את ניתוח הציור והביקורת עליו גם יחד - לשתי מילים: "קשקוש בלבוש".
מי שרוצה לקשקש - שיקשקש, ומי שרוצה להלל את הקשקוש - שיהלל. אל תצפו ממני להשתתף בחגיגה הביזארית הזו.
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי, זה כבר הרעיון שלי! אני אפילו הולכת לבנות מרתף במיוחד בשביל זה
ועל זה נאמר "מה זה החארטה הזה"
באותה מידה אני מתקשה להבין איך חלק מהאנשים תופסים אסלה באמצע המוזיאון כאומנות.
תכלס, אולי אני אזרוק כמה קווים על קאנבס ואשים במרתף, כשהנינים שלי ימצאו את זה, זה יהיה שווה הרבה מאוד כסף.
זה הרי סימל את החיים בישראל הפוסט ציונית אשר נלחמת על זהות על רקע משברי הגלובליזציה או משהו כזה
מהציורים שמעתיקים נשימה!
או שמעתיקים מגן שולה?
בחיי אם הייתי מביאה ציור כזה מהגן ,
אמא שלי הייתה מתפדחת לתלות אותו על המקרר.
שלא יגידו השכנים שיצאה לה ילדה טרללה.
סליחה מהיוצר ,אם במקרה נתקל בתגובה שלי.יש לי פשוט בטן מלאה על קשקושים בלבושים.
לא אישי.