כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה בין מסחר, ניהול השקעות ומשפט מנק' מבט רב זוויתית.

    נסיוני בענף הפיננסים וניהול ההשקעות והעיסוק בתחום מן ההיבט המשפטי כעו\"ד , מעניקה לי נקודת מבט מעניינת על הנעשה בשוק ההון "מבפנים" וגם "מבחוץ" .

    בבלוג תוכלו לקרא על מסחר בני"ע ,ניהול וייעוץ השקעות ומגוון היבטים מקצועיים ומשפטיים הנוגעים לתחום הניהול הפיננסי. אמנם בלוג משפטי אך לא רק.

    משרדי מתמחה בין היתר בייצוג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים מול בנקים ומוסדות פיננסיים תוך התמחות בנושאים הנוגעים לפעילות בתחום ניירות ערך ,שוק ההון ,תיקי השקעות וייעוץ בנקאי ופיננסי . כמו כן המשרד עוסק בנושאים מסחריים ובמתן ייעוץ משפטי ורגולטורי לחברות פיננסים ומיזמים בתחום המסחר וההשקעות.


    מגדל המוזיאון ,בית הפרקליטים ,ברקוביץ' 4 ,תל אביב.
    טל. 03-6935310 dant@tsuk-law.com

    0

    "רכישה בהנפקה " לתיק ההשקעות ? לא מה שחשבתם..

    15 תגובות   יום חמישי, 27/8/09, 23:22

     

    אחד היתרונות שיש בניהול תיק השקעות באמצעות מנהל תיקים הוא האפשרות הנוחה לרכוש יחידות של מניות ,אג"ח וכו' שמנפיקות חברות המעוניינות לגייס כסף מהציבור , לפני שהן מתחילות להיסחר בבורסה ובמחיר האמור להיות מוזל. מנהל התיק רוכש ( או יותר נכון מתחייב לרכוש ) עבור לקוחותיו המעוניינים בכך , "יחידות בהנפקה" ( או בעגת שוק ההון : "סחורה" ) בדרך כלל , במחיר המינימום לרכישה או הקרוב לו.

     

    איך זה עובד בקצרה

     

    למעשה התהליך הוא שהמנהל ( חברת ניהול התיקים ) מתחייב מראש , באמצעות חברת החיתום שלו , לרכוש כמות מסוימת של יחידות במחיר מוגדר. לאחר מכן , ביום ההנפקה ,המנהל מבצע את ההזמנה בכמות שהתחייב אליה ,אלא אם ישנם קונים אחרים שמוכנים להיכנס בנעליו.

     

    במידה וישנו ביקוש רב "לסחורה" המונפקת ישנו סיכוי כי המנהל לא יצליח לקבל את כל היחידות שהזמין או אפילו לא יקבל בכלל. במידה ואין ביקוש רב לסחורה ( בדר"כ מכיוון שהיא לא נחשבת "אטרקטיבית" מספיק בעיני שוק ההון או בגלל שהחברה פשוט אינה איכותית והסיכון הטמון בה גדול ) המנהל "יאלץ" להזמין את כל הסחורה שהתחייב לה ולפזרה בין תיקי לקוחותיו או חשבון הנוסטרו שלו. ( נוסטרו הכוונה חשבונה של החברה עצמה ).

     

    לאחר שמסתיימת ההנפקה , בדרך כלל בשעות הצהריים בשעה מוגדרת מראש ,המתנהלת בדרך של מכרז על מחיר החבילה ( בדרך כלל מניות עם אג"ח ) או על התשואה ( בהנפקות אג"ח ) יושבים החתמים ( אלו שאחראים לשווק את הסחורה למנהלי ההשקעות ) ומחשבים מי יקבל מה ובאיזה מחיר . תוצאות ההנפקה מפורסמות באתר הרשות לני"ע בסוף היום ( למרות שבדרך כלל כבר שמסתיימת ההנפקה אפשר לקבל מושג מה התוצאות ) למחרת יודע כל מנהל תיקים כמה יקבל ממה שהזמין.

     

    הסחורה , בין אם זה מניות , אג"ח , אג"ח להמרה או כל מכשיר פיננסי אחר ,תופיע בחשבונות הלקוחות בבנק לפי הכמות היחסית שהתקבלה.

     

    מה קורה כשהסחורה מתחילה להיסחר בבורסה .

     

    אם כן הסתיימה ההנפקה , הסחורה נמצאת בתיקי הלקוחות והיא מתחילה להיסחר בבורסה באופן רציף. כפי שציינתי הרעיון הכללי הוא שהלקוחות "ייהנו" מהסחורה כלומר ירוויחו מעליית שער מיד אחר כך וינצלו את האפשרות הייחודית לרכוש סחורה לפני שהיא יוצאת לשוק ובמחיר מוזל. אחרת אין כל סיבה לרכוש יחידות בהנפקה, אפשר פשוט להמתין כמה ימים ולקנות את אותה סחורה בבורסה ,כמו כל מניה או אג"ח אחר.

     

    אבל מה קורה אם מחירי הסחורה במקום לעלות , מתחילים דווקא לרדת ? האם זה מעיד כי הסחורה אינה איכותית מספיק או שמנהל התיקים הימר לא נכון ? או אולי זה השוק שאשם ?

     

    נעצור כאן לרגע ונבדוק מה האינטרס של מנהל התיקים לרכוש עבור לקוחותיו סחורה בהנפקה.

     

    שוק החיתום הוא אחד המקורות הרווחיים ביותר בשוק ההון ,"כולם" נהנים ממנו ( למעשה לא כולם,זאת נבין בהמשך ) ,הן החתמים המשווקים את הסחורה ומקבלים מהחברה המנפיקה עמלה שמנה ומכובדת ,והן חברות ניהול התיקים. למעשה חברות הניהול ושאר המשקיעים המוסדיים - קרנות נאמנות ,פנסיה ,גמל וכו' ,מקבלות עמלה שמנה עבור ההתחייבות המוקדמת שלהם לרכוש סחורה בין אם זה לתיק ההשקעות של החברה עצמה ( נוסטרו ) ובין אם זה לתיקי הלקוחות.

     

    כדאי לשים לב , התחיבות מוקדמת במחיר מוגדר ! שמשמעותה למעשה היא שגם אם המנהל לא רכש לבסוף את הסחורה ללקוחותיו בשל "ביקוש יתר" ( אחרים הציעו מחיר גבוה יותר ממה שהמנהל הציע וקיבלו עדיפות ברכישה ביום ההנפקה ) הוא את העמלה שלו יקבל בכל מקרה. ניתן להבין מיד כי למנהל כדאי כמעט תמיד להתחייב לרכוש יחידות מראש שכן יקבל תמורת ההתחייבות עמלה שמנה למדי.

     

    למעשה גם אם החברה המונפקת אינה איכותית וגם אם הסיכון שבה רב מאד עדיין משתלם למנהל להתחייב כדי לקבל את העמלה.

     

    במידה ויתמזל מזלו , לא יצטרך לרכוש את היחידות בפועל ( אחרים ירכשו במקומו ) אך במידה ולא יהיה בר מזל ולא יהיה לסחורה ביקוש רב, הוא יאלץ לממש את ההתחייבות ולרכוש את היחידות לתיקו האישי או לתיקי לקוחותיו. הסיכון הזה קיים תמיד וקשה לדעת להעריך אותו מראש. אם המנהל "נאלץ" לרכוש סחורה לא איכותית ( או "זבל" כפי שחלק מגדירים זאת ) הוא בבעיה היות ויהיה לו קשה להפטר ממנה אחר כך .

     

    מה קורה כשהסחורה היא "זבל" והמנהל רכש אותה לתיקו ולתיקי לקוחותיו ? כאן מתחילה הבעיה.

     

    כפי שהבינונו כבר למנהל יש אינטרס ראשון במעלה להתחייב לרכוש יחידות בהנפקות כדי להרוויח את העמלה ומכאן הדרך להנפקה ורכישה של חברות גרועות קצרה מאד . למעשה בשל המבנה המתואר לעיל קיים ניגוד אינטרסים בין מנהלי התיקים ללקוחותיהם שכן התמריץ להתחייב לרכוש סחורה גדול מאד אך בהרבה מקרים הוא מנוגד לאינטרס של הלקוחות ( "החיילים" כפי שחלק מכנים זאת ) שכן הם אלו שלתיקיהם תירכש הסחורה הגרועה בסופו של דבר.

     

    בשנת 2007 למשל הונפקו עשרות "חברות זבל" ,רובן בתחום הנדל"ן ורובן אינן מסוגלות כיום לפרוע את התחייבויותיהם למשקיעים ,כן אלו שרכשו את הסחורה בהנפקה . למעשה "כל מה שזז" הונפק מכיוון שהתקופה הוותה "חלון הזדמנויות " יוצא מן הכלל עבור החתמים. היו ימים בהם נספרו חמש ,שש ,שבע הנפקות ויותר ... הכל הלך והכל נמכר כמו לחמניות.

     

    מה שבדרך כלל קרה אחר כך הוא שביום שהסחורה החלה להיסחר בבורסה, מחירה ירד אל מתחת למחיר ההנפקה כלומר נגרם הפסד למשקיעים. בנוסף ,ברבות מן החברות המניות שהונפקו כלל לא היו סחירות והיה קשה "להיפטר" מהן . עכב כך ,רבים ממנהלי התיקים נאלצו ,בימים הראשונים לאחר ההנפקות, למכור את הסחורה בהפסד שכן אם לא היו עושים זאת היו מסתכנים בגרימת הפסדים גדולים יותר ללקוחותיהם. ברור שמי שבסופו של דבר שילם את המחיר הוא הציבור שעבורו נרכשה הסחורה שלקוחות מנהלי התיקים הם חלק ממנו.

     

    סיכומו של דבר

     

    בשורה התחתונה מנהלי התיקים תמיד מרוויחים ואילו הלקוחות בהרבה מקרים מפסידים , חלקם "נתקעים" עם סחורה "זבל" לאורך שנים בלי יכולת להיפטר ממנה. ניגוד האינטרסים ברור והוא בהחלט מהווה בעיה במבנה הנוכחי של שוק ההון. רשויות הפיקוח מודעות לבעיה אך לדעתי מתקשות להתמודד עמה באופן יעיל.

     

    מאחר ולא ניתן לצפות מהמשקיעים המוסדיים וממנהלי התיקים כי "ישמרו על השמנת" ,כלומר שיוותרו מרצונם על הכנסות נאות גם אם זה לעתים "לא מריח טוב" ( בלשון המעטה ), הרי שעל הרשות לני"ע למצוא נוסחה שתצמצם את ניגוד האינטרסים ותקטין את התמריץ של המנהלים לקבל החלטות משיקולי תועלת אישית ולא משיקולי טובת הלקוחות כפי שזה כיום. מציאת הנוסחה הזו אינה פשוטה כלל וסביר להניח שכל ניסיון לפגוע ברווחיות המנהלים , יתקל בהתנגדות חריפה.

     

    אם כן מה שנותר לעשות הוא לנקוט בזהירות במובן של "יזהר הקונה" כלומר לנסות ולבדוק אם מנהל התיקים עשוי להיות בניגוד אינטרסים בהיבט המתואר לעיל.

     

     הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא פשוט לבדוק אם לחברת הברוקרים יש חברת חיתום כלומר האם היא נוהגת לרכוש יחידות בהנפקה. אם קיימת לחברת ההשקעות חברת חיתום ( או מחלקת חיתום ) לדעתי כדאי לבחון אופציות נוספות ו/או אחרות .

     

    זה אולי ישמע גורף מדי, הרי לא כולם נוהגים בצורה לא אחראית וישנם מנהלים הגונים שאינטרס הלקוחות הוא החשוב להם אך מאחר ואת הטבע האנושי לא ניתן לשנות והיכן שיש פיתוי תהיה גם התפתות , אולי כדאי לנסות ולמנוע זאת מראש קיימות בשוק ההון הישראלי חברות ניהול השקעות שלא מחזיקות חברות חיתום. לדעתי הן תהיינה עדיפות תמיד על פני החברות האחרות ככל שזה נוגע לשמירת האינטרסים של הלקוחות.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/1/10 20:34:


      באותו הקשר של עניין העמלות ו"החזרי העמלות" פורסם בדה מרקר בשבוע שעבר כי חברת "כלל פיננסים" נקנסה ע"י הרשות לני"ע בסכום גבוה של 1.5 מליון ש"ח  , בגין אי קבלת הסכמת חלק מן הלקוחות לקבלת החזרי עמלות  עבור פעולות מסחר בתיקים ,ובכך שלא החזירה את אותם עמלות ללקוחות שלא נתנו את הסכמתם לכך.

       

      אפשר להניח שמאחר והלקוחות אל נתנו אישור במסמכי ההתקשרות עם החברה להחזרים ,יהיה קשה לקבל מהם את ההסכמה בדיעבד ושאלות ישאלו ( כאלו שלעתים לא נשאלות  בזמן פתיחת החשבון בשל חוסר ידיעה או תשומת לב מספקת של הלקוח ) .

       ועובדה זו אולי "השפיעה" על שקול הדעת של החברה.

       

      דוגמא טובה ועדכנית לבעייתיות של הסוגיה הזו  בהקשר של ברוקר - לקוח.

       

       

       

       

        31/10/09 11:20:

      בדיוק מה שאמר ניק לוין בראיון איתו בעיתון סוף השבוע קריצה
        8/9/09 00:18:


      נכון.

       

      עוד נותר לראות כיצד זה ישנה בפועל לאורך זמן אבל בהחלט מגבלה לא פשוטה למנהלים .

      חלקם יאלצו להתחיל ולהיזהר בניהול התיקים ובחברות הגדולות אנשי השירות  יצטרכו להיות הרבה יותר "יצירתיים" בהתנהלות מול הלקוחות.

       

       

        7/9/09 23:58:

      צטט: דן צוק 2009-09-07 23:51:10


      מסכים איתך.

       

      לדעתי הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט לאסור על חברות הברוקרים לקבל "החזרי עמלות".

      זה יפתור המון בעיות ויעלים את ניגוד האינטרסים המרכזי שקיים כיום ואף יוזיל את העלות ללקוח.

      בנוסף זה עשוי לשפר מאד את השרות ללקוחות מכיוון שיחייב את הברוקרים להתמקד בניהול איכותי .

       

      לדעתי זהו שורש הבעיה אך מכיוון שזה בעייתי מאד מבחינת החברות הסיכוי שזה יקרה אפסי.

       

      אולי ימצאו בסוף "פתרון ביניים" שיאזן בין האינטרסים של הברוקרים לאינטרס הלקוחות במישור הזה אבל כרגע לא רואה איך זה קורה.

      מסכים, ותשומת לבך, יצאה במרץ האחרון הוראה של הרשות המחייבת את המנהלים להודיע ללקוח ולקבל הסכמתו באשר לאחוז החזר העמלות המדויק שהוא מקבל (לא "מ" ולא "עד" - אחוז מדויק). שלב אחד בדרך לפתרון...

       

        7/9/09 23:51:


      מסכים איתך.

       

      לדעתי הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט לאסור על חברות הברוקרים לקבל "החזרי עמלות".

      זה יפתור המון בעיות ויעלים את ניגוד האינטרסים המרכזי שקיים כיום ואף יוזיל את העלות ללקוח.

      בנוסף זה עשוי לשפר מאד את השרות ללקוחות מכיוון שיחייב את הברוקרים להתמקד בניהול איכותי .

       

      לדעתי זהו שורש הבעיה אך מכיוון שזה בעייתי מאד מבחינת החברות הסיכוי שזה יקרה אפסי.

       

      אולי ימצאו בסוף "פתרון ביניים" שיאזן בין האינטרסים של הברוקרים לאינטרס הלקוחות במישור הזה אבל כרגע לא רואה איך זה קורה.

        6/9/09 00:06:

      פוסט מצויין!

      1. השחיתות עם כל העמלות האלו מעצבנת אותי מאוד.

      לפני כשלושה חודשים קראתי כתבה מצויינת של גדעון עשת על נושא העמלות,  בונוסים והרווחים של סוחרים ובנקים, הוא טען שעד שלא נמכרת המנייה לא יהיו עמלות, הן יירשמו כמובן כזכות על חבון...אם המנייה בסוף השנה או עד שנמכרה הרוויחה אזי עושה העסקה יקבל את חלקו. וחשבתי שהפתרון שהוא הציע היה מבריק, אומנם כשדברנו הוא העלה בפני שהרעיון טוב אך קשה לביצוע, אבל אני חושבת שצריך למצוא פתרון בדחיפות כי העובדה שישנו מצב של  WinWin לכולם מלבד הלקוח המשקיע זה פסול ומושחת.

      2. בקרוב, אם לא כבר עכשיו, נוכל לנהל את תיק ההשקעות שלנו בעצמינו, אנחנו כציבור חייבים להיות מעורבים ומעורים בכל נושא קרנות הפנסיה, גמל והשתלמות. המדינה חייבת לחנך את התושבים שלה להבין בהשקעות הללו ולהיות אחראים להם ופחות להסתמך על יועצים שהאינטרס שלהם למשוך את הכסף שלך לחשבון שלהם. וגם בעניין זה קראתי לפני כחודש שמתכוונים לחנך את הילדים כבר ביסודי או בתיכון (לא זוכרת) ולהקנות להם ידע בנושאים פננסים הקשורים לחסכונות לטווח ארוך כדי שיהיו יותר מעורבים - וזה חשוב בעיקר לאור כל מה שכתבת כאן.

        1/9/09 11:26:

      צטט: דן צוק 2009-08-31 21:46:04

      צטט: Shlomy Ilany 2009-08-29 09:37:14

      חיפשתי ומצאתי:

      "בלעדי: רשות ניירות ערך הטילה על כלל פיננסים קנס של 1.56 מיליון שקל" 

       

      וגם:

      רשות ני"ע מגבירה את השקיפות של מנהלי התיקים 

       

      תודה שלומי.

       

      לגבי הגברת  השקיפות - טיוטת התקנות.  במידה ותיושם זו אכן "מיני מהפכה" בתחום הדיווח.

      נראה לי שהרשות לני"ע אכן הולכת בכיוון של "לעשות סדר" בברדק ועל פי ההצעה הזו חובת הדיווח היא פשוט חסרת תקדים בהשוואה למה שנהוג כיום.

       

      למעשה מדובר "בשפיכת הקרביים" של מנהלי התיקים המגיעה לכדי חשיפת מידע עסקי בעל חשיבות גדולה למתחרים ,בעיקר הקטנים. לכן התחושה שלי היא שהצעה לא תוכל להיות מיושמת במלואה והיא הולכת טיפה רחוק מדי.

       

      סביר להניח שתהיה התנגדות לא קטנה למהלך ובנודע לחלקים מהותיים מהפרטים המדרשים לגילוי בטפסים החדשים וזה לא יעבור בקלות. כך או כך מהלך מבורך להגברת השקיפות גם אם לא כולו ייושם במתכונת המוצעת.

       

      השפעה נוספת לדעתי תהיה פגיעה בחברות הקטנות יותר שכבר כיום נאלצות להתמודד עם פיקוח הדוק מבחינת הדיווח הרגולטורי ועלויות ניהול קבועות לא מבוטלות המוטלות כל המנהלים ללא הבדלי גודל. נראה שהמדיניות היא לצמצם ככל הניתן את מספר החברות הקטנות בכל מיני אמצעים  ( שהטפסים המוצעים הם אחד מהם ). יתכן שרשויות הפיקוח רואות דוקא את הנעשה בחברות הקטנות כבעיה הדורשת טיפול - וכנראה בצדק.

       

       

       

       


      מסכים ב-100%
        31/8/09 21:46:

      צטט: Shlomy Ilany 2009-08-29 09:37:14

      חיפשתי ומצאתי:

      "בלעדי: רשות ניירות ערך הטילה על כלל פיננסים קנס של 1.56 מיליון שקל" 

       

      וגם:

      רשות ני"ע מגבירה את השקיפות של מנהלי התיקים 

       

      תודה שלומי.

       

      לגבי הגברת  השקיפות - טיוטת התקנות.  במידה ותיושם זו אכן "מיני מהפכה" בתחום הדיווח.

      נראה לי שהרשות לני"ע אכן הולכת בכיוון של "לעשות סדר" בברדק ועל פי ההצעה הזו חובת הדיווח היא פשוט חסרת תקדים בהשוואה למה שנהוג כיום.

       

      למעשה מדובר "בשפיכת הקרביים" של מנהלי התיקים המגיעה לכדי חשיפת מידע עסקי בעל חשיבות גדולה למתחרים ,בעיקר הקטנים. לכן התחושה שלי היא שהצעה לא תוכל להיות מיושמת במלואה והיא הולכת טיפה רחוק מדי.

       

      סביר להניח שתהיה התנגדות לא קטנה למהלך ובנודע לחלקים מהותיים מהפרטים המדרשים לגילוי בטפסים החדשים וזה לא יעבור בקלות. כך או כך מהלך מבורך להגברת השקיפות גם אם לא כולו ייושם במתכונת המוצעת.

       

      השפעה נוספת לדעתי תהיה פגיעה בחברות הקטנות יותר שכבר כיום נאלצות להתמודד עם פיקוח הדוק מבחינת הדיווח הרגולטורי ועלויות ניהול קבועות לא מבוטלות המוטלות כל המנהלים ללא הבדלי גודל. נראה שהמדיניות היא לצמצם ככל הניתן את מספר החברות הקטנות בכל מיני אמצעים  ( שהטפסים המוצעים הם אחד מהם ). יתכן שרשויות הפיקוח רואות דוקא את הנעשה בחברות הקטנות כבעיה הדורשת טיפול - וכנראה בצדק.

       

       

        30/8/09 22:10:

      צטט: אלמה 2009-08-30 21:19:42


      אני אוהבת לתת לך כוכבים על ההשקעה (כי אני לא מבינה כלום מהתכנים..)

       

       

      תודה לך העלמה...
        30/8/09 21:19:

      אני אוהבת לתת לך כוכבים על ההשקעה (כי אני לא מבינה כלום מהתכנים..)
        30/8/09 21:02:

      אכן לא מה שחשבתי, אם פעם אזדקק לניהול השקעות, אקח אותך בחשבון ...
        30/8/09 15:48:

      צטט: Shlomy Ilany 2009-08-29 02:03:30

      היי דן,

       

      פוסט מעניין שחידש לי - תודה.

      בהמשך לפוסט,  לאחרונה פורסמו טיוטות של תקנות אשר מיועדות להגביר את הדיווח של מנהלי תיקים למשקיעים ולרשות.

      במסגרת התקנות מוצע להחיל גם דיווח על עסקאות שבוצעו בניגוד עניינים.

      בנוסף, בחוק הסדרת העיסוק ביעוץ, חלה חובת אמון כללית למנהל התיקים לפעול אך ורק לטובת הלקוח.

      עפ"י אותו החוק, הלקוח חייב לאשר למנהל התיקים לרכוש יח' בהנפקה. 

      הפרה של הוראות אלו עלולה לגרור סנקציות אזרחיות ופליליות כנגד חברת ניהול התיקים וכנגד בעל הרשיון.

       

      הבעיה היא, ואני מסכים איתך בנקודה זו, שביקורות הרשות מעטות ואינן מספקות והתלונה צריכה לבוא מהלקוח שבד"כ אינו מכיר או מבין מספיק על מנת להתלונן.

      כמו כן, ככל הזכור לי, הרשות שלחה לאחרונה לאחד ממנהלי התיקים כוונה להטיל קנס של כ1.5 מיל' ש"ח בגין עברות על חוק היעוץ. 

       

      שוב, תודה על הפוסט - החכמתי.. שבת שלום.

      שלומי 

        

       

       

      היי שלומי.

       

      אכן קיימת חובת אמון אך היא כוללנית באופיה ואינה מתייחסת לעברות ספציפיות ( כמו למשל "חיבוץ" שסקרתי בפוסט הקודם ).

      בנוגע לרכישה בהנפקה אכן על מנהל התיקים לקבל את הסכמת הלקוח לכך. בדרך כלל ישנה הוראה בהסכם ההתקשרות עם הלקוח המתירה למנהל התיקים לרכוש עבור הלקוח יחידות בהנפקה מבלי לקבל את הסכמתו מראש. עם זאת חובתו של המנהל ליידע את הלקוח בכתב ,תוך פרק הזמן הקבוע בתקנות ,על כל רכישה שכזו לאחר שמתבצעת כלומר בדיעבד.

       

      מבחינה מעשית אם כן הלקוח לא ממש שולט על ההתנהלות בתחום הזה ולמנהל ישנה סמכות , מכח הסכם הניהול ,לקבל את ההחלטות בנדון בעצמו . מה שקורה הוא שרוב הלקוחות אינם מודעים למה שקורה בתיקם מהבחינה הזו ובדרך כלל אינם יודעים או יכולים לדעת מה איכות ההנפקה שנרכשה עבורם. בפועל אצל רבים מהמנהלים נעשית ( או נכון יותר נעשתה בעבר הלא רחוק כשהשוק היה "חזק" ) רכישה סיטונאית של הנפקות לתיקי הלקוחות .

       

      כל עוד הלקוח מרוויח בשל העליות בשוק , הסחורה הפגומה לא משפיעה באופן מהותי על ההתייחסות שלו לביצועי התיק, אך בתקופות של שפל ,זה בהחלט מכרסם בביצועים. מכיוון שרוב ההנפקות נעשות בתקופות של גאות הרי שהלקוחות בדרך כלל  אינם "מרגישים" את ההשלכות למרות שהן בהחלט קיימות ,מורגשות ומשפיעות על התשואות בבדיקה מעמיקה של התיק.

       

      האמור לעיל אינו נוגע בדרך כלל ללקוחות המעורבים "והמבינים" העוקבים בדקדקנות על הקורה בתיקם. לקוחות כאלו הם "כאב ראש" עבור הברוקרים שמעדיפים , מסיבות מובנות ,שלא יתערבו להם בשיקולים.  

        29/8/09 02:03:

      היי דן,

       

      פוסט מעניין שחידש לי - תודה.

      בהמשך לפוסט,  לאחרונה פורסמו טיוטות של תקנות אשר מיועדות להגביר את הדיווח של מנהלי תיקים למשקיעים ולרשות.

      במסגרת התקנות מוצע להחיל גם דיווח על עסקאות שבוצעו בניגוד עניינים.

      בנוסף, בחוק הסדרת העיסוק ביעוץ, חלה חובת אמון כללית למנהל התיקים לפעול אך ורק לטובת הלקוח.

      עפ"י אותו החוק, הלקוח חייב לאשר למנהל התיקים לרכוש יח' בהנפקה. 

      הפרה של הוראות אלו עלולה לגרור סנקציות אזרחיות ופליליות כנגד חברת ניהול התיקים וכנגד בעל הרשיון.

       

      הבעיה היא, ואני מסכים איתך בנקודה זו, שביקורות הרשות מעטות ואינן מספקות והתלונה צריכה לבוא מהלקוח שבד"כ אינו מכיר או מבין מספיק על מנת להתלונן.

      כמו כן, ככל הזכור לי, הרשות שלחה לאחרונה לאחד ממנהלי התיקים כוונה להטיל קנס של כ1.5 מיל' ש"ח בגין עברות על חוק היעוץ. 

       

      שוב, תודה על הפוסט - החכמתי.. שבת שלום.

      שלומי